הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ג'), בהתאם לציפיות, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי – על 0.1%. ההחלטה מגיעה על רקע הביצועים החיוביים יחסית של המשק ב-2020 ועצירת הייסוף בשקל, ומנגד החששות הגוברים והולכים ללחצים אינפלציוניים בעקבות תוכניות הסיוע וחזרת המשק לפעילות.
באפריל 2020, מיד עם פרוץ משבר הקורונה, החליטה הוועדה המוניטרית להוריד את הריבית בשיעור של 0.15%. החלטת הריבית הנוכחית היא השביעית מאז פרוץ המשבר שבה לא יחול שינוי בשער הריבית. הוועדה המוניטרית החליטה עד כה להשתמש בכלים נוספים כדי לספק נזילות לשווקים – רכישת אג"ח ממשלתיות ב-85 מיליארד דולר ואג"ח קונצרניות ב-15 מיליארד שקל, וכן מתן הלוואות למערכת הבנקאית בריבית שלילית בתמורה להלוואות שזו תעניק לעסקים קטנים ולמשקי בית.
בשבוע האחרון התפרסמו נתונים אופטימיים יחסית על התמודדותו של המשק עם משבר הקורונה. התמ"ג הישראלי ירד ב-2.4% בלבד ב-2020, ירידה מתונה משמעותית יחסית לאומדנים מוקדמים יותר. הפגיעה המצומצמת יחסית במשק גורמת לכך שבנק ישראל, לפחות בשלב זה, לא יבצע מהלכים מוניטריים משמעותיים להגדלת האשראי במשק.
החלטת הריבית הנוכחית מגיעה על רקע החששות ההולכים וגוברים לאינפלציה, בעולם ובישראל, בשל ההרחבות הממשלתיות ושחרור המשק, שעשויים להביא לביקושים גבוהים, וכן בשל עליית מחירי הסחורות והנפט. כדי להתמודד עם לחצים אינפלציוניים, בנק ישראל עשוי להשתמש בשלב כלשהו בהעלאת ריבית – אך השלב הזה עדיין רחוק. לפי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, "האינפלציה בישראל נמוכה יותר מאשר בארה"ב, וגם בתחזית הגבוהה ביותר לא צפויה להגיע לרמות שיגרמו לבנק ישראל לחשוב על עליית ריבית".
החלטת הריבית מושפעת גם ממצבו של השקל. ככל שהריבית נמוכה יותר, המטבע נחלש יחסית למטבעות אחרים. ואולם, למרות הריבית הכמעט אפסית, השקל דווקא התחזק בחודשים האחרונים מול הדולר. מגמת הייסוף של השקל נעצרה אחרי רכישה מאסיבית של דולרים על ידי בנק ישראל, והכרזה על תוכנית לרכישת 30 מיליארד דולר ב-2021 – ואולי אף יותר מכך.
בוועדה המוניטרית של הבנק הסבירו חלק מהנימוקים שהביאו להחלטה. ראשית, המשק נמצא כעת בתהליך יציאה מהסגר השלישי, שאמנם היה ארוך מקודמיו אבל השפעתו על הפעילות הכלכלית הייתה מתונה מהצפוי. שנית, מבצע החיסונים מתקדם במהירות. עם זאת, "התפשטות המוטציות המדבקות יותר ורמת התחלואה שעדיין גבוהה מקשים על חזרה לפעילות כלכלית מוגברת".
בוועדה ציינו גם את הירידה המתונה יחסית בתוצר ב-2020 ואת העובדה ששיעור האבטלה מושפע מהסגרים בעיקר בענפים מסוימים שבהם יש הנחיות לריחוק חברתי. עוד ציינו בבנק כי סביבת האינפלציה נמוכה, אך נרשמת מגמת עלייה מתונה, וזאת בין השאר לאחר ירידה של 0.1% במדד המחירים לצרכן של ינואר 2021, בעוד הציפיות היו לירידה של כ-0.3%. "על רקע המדיניות המרחיבה וסביבת האינפלציה העולמית, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות עלו ונמצאות בסביבת הגבול התחתון של היעד. בציפיות משוק ההון לשנה הראשונה והשנייה חלה עלייה משמעותית. הציפיות לטווחים הבינונים והארוכים נותרו מעוגנות בתוך תחום היעד", מסרו מהבנק.
בנוגע לשער השקל, בוועדה אמרו כי מאז החלטת הריבית הקודמת ועד ה-14 בינואר השקל התחזק ב-3.2%, ואילו מאותה נקודת זמן השקל נחלש ב-5.2%. "מגמה זו צפויה לתמוך בביצועי היצוא ביציאה מהמשבר, ובחזרת האינפלציה לטווח היעד", נמסר.
מקור המאמר: דהמרקר
