זו היתה תחזיתי לפני 3 חודשים:

החוכמה היא לדעת כיצד לעבור ממצב של מדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה למדיניות נורמלית -בתחום הפיסקלי זה מסתדר בגלל ההכנסות והירידה בהוצאות אך בתחום המוניטורי חייבים לפעול בהדרגה - כאשר בטוחים שאין חשש לדפלציה צריך להתחיל לצמצמם את הנזילות שנדחפת לשוק (הפסקת QE) - וזה יקרה לכל המאוחר בתחילת 2014

צמצום QE יתרחש ללא ספק. אם זה יהיה בנובמבר 2013 או ינואר 2014 זה חסר משמעות אמיתית.

זו המשמעות של שקיפות - הכל נטחן שוב ושוב עד שכאשר הארוע יתרחש, תהיה "אכזבה" כי הצעד יהיה קטן

אגב, "ההתאוששות" בשווקים היא פונקציה של צפי להתאוששות הכלכלה - הראלי ימשך גם אחרי שה QE יופסק מכיוון שהצמיחה העולמית תחזור. זה לא מחר בבוקר , אך זה בהחלט ב 18 חודש הקרובים

לא הייתי ממליץ להמר נגד השוק

אפשר לומר ללא ספק שלאחר שנים שהתותח הקרוי QE נשלף הוא נכשל במטרתו(לפחות המוצהרת). אם דובר על התאוששות הכלכלה על שלל שכבותיה קיבלנו התאוששות של השכבה העשירה ובעלי המניות, אם דובר על התאוששות בשוק העבודה אז קיבלנו רק ייאוש הולך וגובר של אנשים שכבר לא טורחים לחפש עוד, אם דובר על יצירת אינפלציה והתססת הכלכלה אז קיבלנו אינפלציה בבורסה, יותר נכון סופר אינפלציה.

למי אכפת מהצמיחה העולמית אם בארה"ב ואירופה הולכים אחורה?
את מי מעניין שבאינדונזיה יש פריחה או בסין(מישהו בכלל יכול להאמין לנתונים שצצים שם?)

לא הייתי ממליץ להמר נגד השוק

אם דובר על יצירת אינפלציה

מי מדבר על יצירת אינפלציה כמטרה?

QE נועד רק לדבר אחד - להוריד שערי ריבית לטווח ארוך - זה הצליח, עד הנקודה בה הפד התחיל לאחרונה לאותת שסוף ה QE מתקרב - שערי הריבית לטווח ארוך עלו

הורדת שערי ריבית נועדה לעודד השקעות ארוכות טווח בבכלכלה , להוריד עלויות מימון , להגדיל רווחים של חברות, להקטין תשלומי ריבית של על משכנתאות לאנשים פרטיים

אינפלציה היא סימן לעודף ביקושים - וזה דורש צמיחה או לחילופין גרעון ממשלתי גדול לאורך זמן.

העובדות הן שהצמיחה היא נמוכה יחסית וטרם חיסלה עודף יכולות ייצור / אבטלה וגם הגרעון הממשלתי יורד - הוצאות ממשלה הוקטנו - וזו אחת הסיבות לצמיחה הנמוכה , הכנסות ממיסים עלו - אז התוצאה - אינפלציה נמוכה .

בשבועות הקרובים נראה שוב את הקרבות בקונגרס בנושא תקרת החוב - המגמה היא לבצע עוד קיצוץ בהוצאות הממשלה ולהקטין עוד את הגרעון הממשלתי , זה יקטין עוד את הביקושים הממשלתיים ויהווה "רוח נגדית" להתאוששות

לתשומת לב קוראי זרו-הדז" - שמתם לב שהמאמרים על פשיטת רגל קרובה של ארה"ב כמעט ונעלמו? לפני 2-3 שנים זה היה נושא חם בגלל "גרעון מפלצתי" - יש לזה עוד הד קטן בדמות "מי יקנה את האגחים של ממשלת ארה"ב שהפד יפסיק לקנות....."

אז עכשיו הנושא החם האחרון שנשאר זה סיכוני אינפלציה "הרסנית" - גם זה יעלם - כמה שנים אפשר לנבות אינפלציה שלא מתממשת?

פימפום הזהב התבסס על שתי הנושאים - ארה"ב תפשוט-רגל ותהיה היפר אינפלציה - אז כדאי לקנות זהב..... הפרייאר האחרון שקנה זהב בשיא הפמפום הפסיד כבר 30% מההשקעה

מי שהאמין ב "QE לנצח " והחזיק אגח ארוך - הפסיד לא מעט

מי שהשקיע בצפיה לאינפלציה גבוהה - הפסיד כסף - אלא אם השקיע בנדל"ן ומניות שכידוע הם המגינים הכי יעילים מפני אינפלציה - אבל מי שמצפה לפשיטת רגל של הכלכלה העולמית וחזרה למשבר של 2008 כמובן לא השקיע שם .....

מי מדבר על יצירת אינפלציה כמטרה?

QE לא נועד כדי להוריד ריבית לטווח ארוך(זה פועל יוצא אבל לא המטרה) הוא נועד להזרמת כספים למשק(אינפלציה) אבל העיקר שאתה חוזר כמו תוכי על הדברים שלך.

רק מלראות את תגובת השוק כאשר נודע בהחלטת ה-FOMC האחרונה שאין צמצום ב QE(זינוק של יותר מאחוז במילי שנייה) אפשר להבין כמה השוק הזה תלוי בכסף המוזרם כמו נרקומן לסם.

[QUOTE=newbie;107350]סתם שני אנשים זניחים בכלכלה העולמית שעונים לשם אבה וקורודה.

QE לא נועד כדי להוריד ריבית לטווח ארוך(זה פועל יוצא אבל לא המטרה) הוא נועד להזרמת כספים למשק(אינפלציה) אבל העיקר שאתה חוזר כמו תוכי על הדברים שלך.

רק מלראות את תגובת השוק כאשר נודע בהחלטת ה-FOMC האחרונה שאין צמצום ב QE(זינוק של יותר מאחוז במילי שנייה) אפשר להבין כמה השוק הזה תלוי בכסף המוזרם כמו נרקומן לסם.

תוסיף עוד קאקר בשם ברננקי:

ברננקי: אינפלציה נמוכה מסכנת הכלכלה; נפעל להגברתה
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2075637

אבל עזבו, זה דו שיח של חרשים, אנחנו הולכים במעגלים. עדיף שנתרכז במיקרו ולא במאקרו, לדעתי סיכויי ההצלחה גדולים יותר שם (לכולנו), ולו רק כי כמות המשתנים קטנה יותר.

ניובי,

אם היו רוצים לעשות אינפלציה היו שולחים לכל אזרח שטר של חדש 100 דולר שרק הודפס, והיו ממשיכים לעשות זאת כל חודש עד שהיתה איפלציה.

זה רק 30 מליארד דולר בחודש, משפחה עם שני ילדים היו מקבלים 400 דולר בחודש - כולם היו מאושרים.

תוך שנה יש לך אינפלציה.

הרעיון הוא להוריד ריבית על מנת לעודד השקעות - הבנקים יתנו הלוואות חדשות, כסף חדש יווצר, משרות חדשות , צמיחה תתחזק - בסוף תהיה אינפלציה

טיבי אתה מעייף...

ריבית זה משהו אחד והזרמת כספים זה משהו אחר

אבל כמו שאמר eyal12, זה דו שיח של חירשים.

הדיונים על העלאת תקרת החוב יניבו עוד קיצוץ תקציבי.

במאי 2013 כתבתי :

הנחתי כי בחודשים הקרובים , הפד ימשיך במדיניות המקלה , ימשיך לרכוש אגח ממשלתי בתשואה אפסית וימתין לראות מה מתרחש מבחינת צמצום הגרעון הממשלתי - ככל שהורדת הוצ" הממשלה תהיה עמוקה יותר (כלומר מדיניות פיסקלית מצמצמת) הפד ימשיך לשמור על מדיניות מוניטרית מקלה , אם הצמצום יגיע בגלל גידול בהכנסות כתוצאה מצמיחה - הפד יקטין את ההקלות

תנועת המספריים של עליה הגביית מיסים בגלל השתפרות הכלכלה והקטנת הוצאות הממשלה עקב הקיצוצים מקטינה את הגרעון - הבעיה הרגילה - הקטנת הוצ" הממשלה פוגעת בצמיחה, אך אין מה לעשות - כל מדינה ששואפת קיום מכובד לאזרחיה חייבת לקיים מסגרת תקציבית סבירה -אחרת גומרים כמו מדינות דרום / מרכז אמריקה - פשיטות רגל חוזרות ונשנות.

יש כאן מספר רואי שחורות שפשוט לא מבינים את המאקרו-כלכלה והקשר בין פעולות השחקנים השונים - אין ספק שהגרעון יורד, אך בכיוון שהצמיחה נשארת נמוכה, תרומת הקיצוץ בהוצאות הממשלה לירידה בגרעון היא משמעותית ולכן יש מקום להמשיך ולשמור על ריבית טווח ארוך נמוכה - QE

הצד השני של הירידה בגרעון ן הוא שמכיוון שהגרעון יורד הממשל מנפיק פחות אגח - יש פחות לחץ מוכרים על שערי הריבית - כך שאם המגזר הפיננסי קונה X מליארד דולר אג"ח ממשלתי חדש בחודש והיתר קונה הפד, שמנפיקים פחות - המגזר הפיננסי ממשיך לרכוש X - מי שיוכל להקטין את היקף הרכישות זה הפד

במילים אחרות, בקצה התהליך - כאשר הגרעון ירד מספיק, לא חשוב מה הסיבה צמיחה או קיצוץ הוצאות, "האמון" ביכולת הממשל לפרוע את חובותיו לטווח ארוך משפר, הדרישה לריבית יורדת - ממילא לא יהיה צורך לפד לרכוש אגח בשוק - כי יש די והותר קונים בשערי ריבית נוכחיים - הפד יוכל להתחיל לשחרר סחורה לשוק

בינתיים , עד שהמערכת הפוליטית לא תעביר תקציב ותעלה את תקרת החוב, הפד לא יעשה דבר - יש מספיק בלאגן גם כך. אך כםי שהדברים נראים, בהנחה שיעבור תקציב הממשיך להקטין את הגרעון ע"י צמצום הוצ" הממשל והמשך הצמיחה המתונה - הפד יתחיל בצמצום רכישות האגח בין נובמבר 2013 לינואר 2014.
הצעד הראשון של הצמצום יהיה קטן, על מנת להרגיל את השוק - יש לשם לב למדיניות השקיפות של הפד - התקשור האין סופי של תחילת הצמצום, העיסוק הבלתי פוסק של התקשורת סביב מהלך מוניטרי שממילא 99.9% מהאנשים כלל לא מבינים במה מדובר הביא למצב שהשוק עיכל וקיבל לחלוטין את הצעד - עוד לפני שהתרחש - מחירי האגח לטווח ארוך הגיעו כבר לשיווי משקל חדש וכל מה שנותר זה לבצע את המהלך - וגם את זה הפד מותח.
התוצאה תהיה , כאשר הפד יודיע, כלאחר יד , שבחודש דצמבר 2013 הוא רכש רק 80 מליארד דולר במקום 85 מליארד דולר כולם יאמרו - בשביל זה בילבלו לנו את המח? אך בינואר הפד ירכוש רק 70 מליארד , ימשיך עם אותו סכום תקופה מסויימת ושוב יצמצם.

הנקודה אליה הפד רוצה להגיע זה 0 QE - לא להתבלבל עם 0 רכישות. 0 QE אומר שהפד קונה את אשר נפדה / נמכר - ההתערבות נטו הפסיקה - מי שמעוניין לקרוא על תהליך יציאת הפד מהשוורים ביתר הרחבה - חזרו לפוסט הראשון

כל רואי השחורות, נא לקחת בחשבון שמרדית וויטני, שהתפרסמה בתחזית שלה לנפילת הבנקים , סגרה לאחרונה את עסק ניהול הכספים שלה -מי שלא קורא נכון את הכלכלה והשווקים פשוט מפסיד כסף.

מעניין יהיה לראות את התגובות של רואי השחורות כאן להקטנתו המשמעותית של הגרעון ותחילת הפסקת ה QE

אוקי טיבי.
נגיד שטעיתי בקריאת השוק. (זהב ביטקוין שורט על טבע ומזומן- 4האהבות שלי...)
איך זה עוזר ל99 אחוז מהאוכלוסיה?
הפערים מעמיקים , כל סקר שתבדוק בעולם כיום , במרקטווטש ועוד אתרים לא כמו זירו , כולם מראים איך יותר כסף מגיע כל שנה לפחות אנשים.
מעל 50 אחוז מהשכירים בישראל מרוויחים פחות מ5000 שח לחודש.
הבנקים לא מלווים בארהב כי הם הראשונים להבין את המצב בכלכלה האמיתית
ובנוסף הם מעדיפים להשקיע אותו ולמנף אותו בעצמם , כסף חינם ב-0 אחוז ריבית למה להלוות בסיכון?

לכן , זה כלל לא משנה מי צודק , חוסר השיוויון (אנא קרא את הספר החדש של שטיגליץ , חתן פרס נובל לכלכלה)
שובר שיאים חדשים כל יום שעובר.
והתאוריות שלך טובות. טובות לאלפיון העליון. אך ורק לעשירים ביותר.

מרדית ויטני הרבה יותר צודקת מטועה מהמעקב שלי אחרי הפירסומים שלה.
היא נפלה כמו רבים בהערכה לעומק הסיוע של הפד לכלכלה , היקפי ההדפסות וההשפעה שלהם על השוק.
הרי אפילו ברננקי עצמו אמר אינספור פעמים בעבר שהוא לא יעשה מוניטיזציה לאגח האמריקאי
ואני אפילו מצרף לינק לנאום שבוא הוא אמר זאת , ושיקר בפני הקונגרס:
http://www.youtube.com/watch?v=n6qo2S84r5w

למבו

אינני יודע על איזה תאוריות שלי שמתאימות לאלפיון העליון בדיוק אתה מדבר, אבל להודות בטעות זה צעד ראשון להשתפר ביכולת ההשקעה.

המטרה כאן זה להפוך להיות משקיעים יותר טובים, לא לעזור ל 99% מהאוכלוסיה

על כל שקל של פוזיציה ריווחית יש לי גם פוזיציות הפסדיות - המון הפסדים, לא מעט החלטות שבדיעבד התבררו כלא נכונות - לכן אני הולך על פיזור. תיק שמורכב מ 4 - זהב ביקוין , שורט טבע ומזומן - זה לא תיק השקעות - זה הימור מאוד ספציפי על מצב שוק מאוד ספציפי.

התיק שלי בחו"ל , שמי שקרא את שאני כותב יכל להשקיע באותם אפיקים, הניב 60% מתחילת השנה - אך יש בו כ 100 נירות ערך שונים, 5 "נושאי השקעה" - כלומר קבוצת נירות ערך שההשקעה בהם מסתמכת על תזת השקעה דומה שהמתאם הכלכלי ביניהם נמוך ועוד "סתם" נירות ערך שלדעתי כדאי להיות בלונג או שורט - אתה מבין שיש הבדל של שמים וארץ בכמות העבודה שנדרשת לתחזוקת תיק כזה בהשוואה ל 3 השקעות + מזומן?

ממה שאני מבין מתגובותיך, אתה מושפע מבלוגים ומפרש אותם כמציאות ריאלית ו- "חוסר שיוויון", "הדפסות" נתפס אצלך כאיום לטווח קצר- כאשר בפועל זו פשוט עיתונות צהובה שנועדה לדבר אחד בלבד - לגרום לך לקרוא, לגרום לך להכנס לאתר - זרו-הדז, מרקטווטש - הם כולם אותו דבר.

ניהלת עימי, יחד עם אחרים, דיון של שנה לגבי זהב , אינפלציה , צמיחה , הדפסות וכיוון השוק - ואחרי שנה מתברר כי אני צודק ומי שחשב הפוך טועה.
עכשיו יש לך הזדמנות ללמוד מה קרה- תעבור שוב על כל הדיונים ותראה את ההבדל - כולכם הסתמכתם על מה שאתם קוראים בבלוגים שמדגישים את החריג לעומתי שהפרשנות של הבלוגים פשוט לא מעניינת אותי - אני לא נכנס לזרו הדז או למארקטווטש ולא איכפת לי מה אומרים ב CNBC או בלומברג - אני כן קורא את המידע הגולמי - לדוגמא - דוחות פד, מחקרי הפד, מחקרים על הפד, מחקרים וניירות עמדה על QE , על האפקטיביות שלו , על סיכוניו וכיצד יוצאים ממנו - כמויות אדירות של חומר - וממנו אני מגיע למסקנה ופועל לפיה - אז מה הפלא שאני מצליח להרוויח - אני בוודאי מבין יותר טוב את המצב מאלו שכותבים את הבלוגים.

למכור TMF (תעודת סל כפולה על אגח ארוך) ב 85 היה צעד חסר סיכון כמעט בסוף שנה שעברה - כי לאגח הממשלתי הארוך כבר באמת לא היה עוד לאן לעלות (היום זה 46) , למכור זהב שנמכר בערך הכפול מעלות כריתו (1800) - זה טריוויואלי - אלו השקעות הנושאות מעט מאוד סיכון מול התשואה הצפויה.

והנה לך תשואה אדירה רק בשתי נושאים שאתה חשבת עליהם הפוך.

במילים אחרות - השקעות זה עבודה קשה ,אין קיצורי דרך ואפילו עם כל העבודה - עדיין עשויים להתרחש דברים חריגים או שפשוט השוק נגדך או שאתה פשוט טועה בניתוח (כמו שקרה לי לאחרונה עם בזן - תזת השקעה פנטסטית, מחיר מצויין, מה לעשות - מרווח הזיקוק קרס בגלך המתיחות עם סוריה והלכו 40% מההשקעה) - לכן מילת המפתח - פיזור גדול.

לגבי אי שיוויון:

חוסר שיוויון, צמיחה כלכלית, ולאן הולך השוק - מה יעלה מה ירד ובמה כדאי להשקיע הם נושאים שונים לחלוטין ודי לא קשורים.

חוסר שיוויון לא מונע, בולם או מצמצם צמיחה - ההיפך הוא הנכון- "שיכבת עבדים" זה דבר מצויין לבעלי עסקים - לכן זה נתון שאינו רלבנטי לכיוון השוק

מה שקורה בישראל מבחינת אי שיוויון זה בכלל תופעה ייחודית ובארה"ב זו פשוט תוצאה הישירה של השיטה הקפיטליסטית - באירופה השיטה שונה ולכן הפערים הרבה יותר קטנים.

חוסר שיוויון זו החלטה פוליטית , ואני אמנה רק מספר מועט של החלטות / אי החלטות פוליטיות שגורמות לכך -

כשמורידים מס הכנסה ליחידים וחברות ומעלים מע"מ - אלו צעדים המגדילים את חוסר השיוויון
כשבונים מערכת קצבאות שמעודדת ילודה רבה, שמאפשרים לשכבות שלמות של תושבים להתקיים ללא עבודה, כאשר הקצבאות הסוציאליות בנויות כך שמורידות את המוטיוציה לצאת לעבודה - זה מגדיל את חוסר השיוויון
כשיש חברות ציבוריות שהעובדים הפכו למנהליהם כמו חשמל, נמלים ותנאי השכר הופכים להיות אבסורדיים - זה מגדיל את חוסר השיוויון
כשהמדינה מקבלת החלטה מודעת להפסיק עם דיור ציבורי ובניה במרכז ובכך לייצר מחסור חמור בדיור - זה מגדיל את חוסר השיוויון

מצד שני יש החלטות שמצמצמות את חוסר השיוויון:
מערכת בריאות ציבורית - הוספו טיפולי שיניים לילדים
מערכת חינוך ציבורית עם חינוך חינם - עכשיו מגיל 3
תוספת נקודות זיכוי לאבות לילדים קטנים

במילים אחרות מדד אי השוויון מסתכל על הפרשים בהכנסה - זה מדד שאינו נכון ואינו רלנבטי - זה טוב לעיתונות צהובה

צריך להיות חוסר שיוויון בין מי שלמד 18 שנה (מהנדס עם תואר שני) לבין זה שלא סיים תיכון
צריך להיות חוסר שיוויון בין מי שעובד למי שאינו עובד
צריך להיות אי שיוויון בין מי שניצל את הסובסידיה לימודים - ולמד "מדעי הדשא" לבין מי שלמדה בבית ספר לאחיות
צריך להיות אי שיוויון בין מי שנושא בסיכון (עצמאי, יזם) לבין מי שאינו נושא בסיכון.

את חוסר השיוויון לא צריך למדוד דרך הכנסה אלא דרך היכולת לרכוש "סל מוצרים" - אם חינוך ובריאות זה חינם - אז יש לזה ערך כספי שצריך להתווסף להכנסה של כולם - אך את זה המדד לא מודד

לדעתי היום יש משמעותית פחות אי שיוויון מאשר לפני 100 שנה, 50 שנה או 25 שנה - חינוך ובריאות חינם, לכולם יש טלפון, טלויזיה, מחשב, מכונת כביסה, מקרר, מי שרוצה יכול להחזיק רכב גם אם ישן, נסיעה לחו"ל זולה מאוד ואין רעבים בישראל

אך כפי שאמרתי, אין בין זה לבין כיוון השוק ולא כלום.

קריאת כיוון השוק זה עסק אחר לגמרי , אך שורט על טבע לא קשור לקריאת שוק - זו השקעה במניה וגם אם אתה צודק, אומר על זה באפט - השווקים יכולים להיות לא רציונאליים יותר זמן משאתה יכול להשאר בפוזיציה

טיבי,הפוסטים שלך מהווים היום לדעתי את עמוד התווך של האתר, וחבל שאין יותר כמותך, מזכיר את הימים הטובים שפירט היה אקטיבי והאתר היה אחד המקומות המענינים ביותר בתחום לבקר,לקרוא,ללמוד,להחכים וברב המקרים גם להרוויח
אגב משהוא יודע לאן פירט נעלם?

הנושא של צמצום הגרעון הממשלתי בעקבות צמיחה וכתוצאה מזה (גם הצמיחה ב GDP וגם ירידת הגרעון) החוב לתל"ג - הנתון שכולם מסתכלים עליו כמדד "ליציבות" הפיננסית של המדינה , לדעתי לא מובן כהלכה אצל אלו שצועקים "הדפסות" וכו.

הקיצוץ המשמעותי בהוצאות הממשלה, בעיקר בבטחון, שבוצע באמצע השנה הביא לתחזית חדשה של גרעון / חוב ל- GDP

הגוף שעוסק בתחזיות הוא הגוף המייעץ / מסייע לקונגרס בנושא תקציב - זה לא חלק מהממשל - זה גוף ששייך לרשות המחוקקת שנקרא:
Congressional Budget Office

גוף מקצועי כזה אינו קיים בישראל וחסרונו מאוד מורגש - אם היה גוף מקצועי של הכנסת שעוסק בהיבטי המאקרו של התקציב ובתחזיות ארוכות טווח, הניהול הכלכלי של המדינה היה משתנה ללא הכר - לא עוד מונופול של האוצר על האינפורמציה , לא עוד קבלת החלטות בוועדות כלכלה / תקציב בלי שחברי הוועדה יבינו על מה מצביעים ומה המשמעות של ההצבעה, לא עוד נהול תקציבי לטווח קצר המושפע מאג"נדות אישיות של שר אוצר / ראש ממשלה / פקדי אוצר , לא עוד סודיות תקציבית וספר תקציב שאיש אינו יכול להבין ממנו באמת לאן הולך הכסף- כנסת ישראל היתה הופכת להיות גוף עם שיניים נושאים כלכליים, אך כמובן חברי הכנסת לא מבינים מימינם ושמאלם בנושאים הללו.
אם היה קיים כזה גוף בישראל, הפיאסקו של "גליתי חור של 34 מליארד ש"ח בתקציב" לא היה מתרחש, הטבות מס שערוריתיות לא היו ניתנות ועוד ועוד

התחזית החדשה מראה ירידה משמעותית בגרעון וירידה מתמשכת של חוב לתוצר עד לרמה של 71%-70% ב - 2017-2019. לאחר מכן חוב לתוצר גדל בגלל גרעון שיעלה כתוצאה מהוצאות לביטוח סוציאלי ובריאות

זה המצב לפני השיחות שיחלו כעת על צמצום נוסף בגרעון, בדגש על שני הנושאים - בריאות וביטוח לאומי

אין לי ספק שלא נקבל שידור חוזר של השבתת ממשל או אי אישור העלאת תקרת החוב - הפעם הצדדים יגיעו לפשרה שתביא לתחזית לצמצום החוב לאורך זמן.

זה אומר שכל מי שחושב שארה"ב בדרך לפשיטת רגל או הדולר יאבד משמעותית מערכו - פשוט לא מכיר את המציאות

לדוח : https://cbo.gov/sites/default/files/cbofiles/attachments/44172-Baseline2.pdf

אני חייב לציין שבישראל יש את אותן צרות - הוצאות הפנסיה התקציבית, ביטוח לאומי ובריאות ילכו ויעלו - הציבור בישראל לא מודע לפצצת הזמן המתקתקת, הפוליטקאים לא רוצים להתעסק אם זה כי זה לא פופולארי ומכיוןן שאין אף גוף אובייקטיבי שמפרסם תחזיות ארוכות טווח, מה שיקרה זה שהממשלה תתעורר רק עם גבה לקיר, ואז תנחשו מי ישא בנטל.

הנה גרף שיאתגר מאוד את תפיסתם של רואי השחורות

הגרף הוא של אחוז חוב ממשלתי של ארה"ב המוחזק ע"י גופים ממשלתיים והפד.

כל מי שמדבר על מוניטרזציה של החוב הממשלתי ע"י הפד מצפה לראות כי אחוז החוב של הממשל המוחזק ע"י הפד והממשל ילך ויגדל ככול ש QE ממשיך, בוודאי אם לוקחים בחשבון את הגידול "הנוראי" במאזן הפד.

המציאות כמובן עולה על כל דמיון, ועומדת בניגוד מוחלט לתפיסתם של "רואי השחורות" -

ב 2007, טרום המשבר, החזיק הפד + גופי ממשל 53% מאג"ח ארה"ב

באמצע 2009 בשיאו של המשבר , יחס זה ירד ל - 39% - זה די מובן - זו היתה הזרקת הנזילות , רואים גם במאזן הפד שיש ירידה באגח ממשלתי

מאמצע 2009 עד אמצע 2010 - היחס מטפס ל 43%

אך מאמצע 2010 עד סוף 2012 - היחס יורד חזרה ל 39%

חשוב להבין מה קורה - שיווי המשקל של החזקת החוב הממשלתי בין גופי ממשל בארה"ב ליתר המחזיקים עמד על כ 50:50 לאורך זמן, עכשיו זה 60:40 למרות קניות משמעותיות של הפד - זה אומר שיש ביקוש משמעותי ביותר לאגח האמריקאי כתחליף להשקעות אחרות - הירידה הגדולה במינוף יוצרת למלווים עודפים של החזרי הלוואות שמנותבים לאגח האמריקאי

גרף נוסף לאתגור רואי ההיפר אינפלציה - גרף מהירות הכסף M2

[IMG] [/IMG]

מהירות גלגול הכסף הוא אינדיקטור לרמת פעילות כלכלית - והגרף מראה כי המזומנים יושבים בחשבונות ולא זזים.

רק שנראה תנועה משמעותית ב M2 יהיה אפשר להתחיל לדבר על אינפלציה

האמת היא אף יותר בעייתית , ה M2 מראה שהכלכלה המקומית לא באמת מתאוששת - השיפור בריווחיות החברות נובעת מהתיעלות ויצוא ולא מגידול בהיקף העסקי המבוסס על ביקושים מקומיים.

שלא תגיד שלא ידעת מה הולך להיות עם הפד...
לא רק שלא יצמצם את הרכישות החודשיות שכיום עומדות על 85 מליארד דולר
אלא שהוא צפוי להגביר את קצב הרכישות , שנה הבאה אל מעבר ל 100 מליארד דולר בחודש.
כמו בהונאת פונזי. אם הפד לא יזרים כסף הכל יתמוטט. כי אין קונים אמיתיים . ,בטח לא בכמויות הנדרשות כיום למימון הגירעון והעלויות שלו. (מדיניות הטרליון דולר גירעון שנתי כבר 5 שנים רצופות)
וכנראה שלא נדע אם זה נכון או לא...כי הם לא יפסיקו לרכוש אגח ולהדפיס לעולם.