השבוע החולף היה בסימן המשך הטלטלות בשוק בשל דברי טראמפ, שהולך ומצטייר כנשיא קיצוני אף מכפי שהקיצוניים ביותר שיערו לעצמם. השוק לא יודע להעריך אם זה טוב או רע, ועד כמה בכלל מתכוון הנשיא למה שהוא אומר אבל חוסר היציבות בא לידי ביטוי בסטית התקן – עליה של למעלה מ 20% מאותתת כי ברמות הנוכחיות (סביבות 6000 ומעלה) אין חמצן להמשך עליות שללא דחיפת הממשל.
ניחא, אם הנשיא היה פועל בניינים נושקים לשוק ההון בלבד אלא שמכסים, קיצוצים, גרעון והתערבות לפד הם לב ליבה של ההשפעה על וול סטריט ולכן קשה לראות כיצד בתקופה הקרובה, ללא קשר לאינפלציה כפי שנפרט בהמשך, ניו יורק מוצאת שקת וכוחות להמשך עליות.

בתוך הדרמות של האינפלציה (מקומית ואמריקנית), והמדדים המשתוללים (ירידות ועליות של מעל 1.5%) קל היה לפספס השבוע את העיקר – הצמיחה ברבעון החותם של השנה האטה לרמת 2.5%. איפה זה ואיפה צמיחה שנתית של 5.7% שהיה הוקנצנזוס?
יש כל מיני מדדים ובעיקר סיפורים על כמה שהמשק הישראלי התאושש, יציב וקשקושי הייטק. בפועל, נתונים אמפירים מלמדים כי המשק קטן כעת ב 0.7% ביחס לרמתו בספטמבר 2023. זו השורה התחתונה ואפשר אולי להתבלבל עם גידול בהוצאות אשראי או תקבולי מיסים אבל הסיפור הוא שהמשק המקומי לא מתאושש.
אנו מדברים על צמיחה של 1% בסיכום 2024, שזה בטח טוב מהתחזיות המוקדמות שהיו לתוך המלחמה אבל גרוע בהתחשב בעובדה כי לא נותרו קטליזטורים. אי אפשר עוד לומר שעם הסיום בעזה / לבנון נקבל פרץ התלהבות, ולמעשה המשק המקומי שוב מאבד כח במהירות. גם אם נניח כי הלחימה בעזה לא תתחדש, ולהערכתנו גם ראש הממשלה לא יודע את התשובה לשאלה זו, עדין הוצאות הבטחון בשנה החולפת מחייבות עוד לפחות 2 סבבים של קיצוצים רוחביים בהיקף 30 מליארד ₪ האחד. זה לא יכול לעבוד בלי פגיעה נרחבת במשק, ואחד משניים (לפחות) יתרחש בחודשיים הקרובים: נקבל סבב מיסים חדש או נשמע על תכנית יעול סגנון הצמד טראמפ-מאסק.

האפשרות השניה הרבה יותר קורצת לממשלה, גם ברמת ה PR, אבל יעילותה מוטלת בספק. בניגוד לארה"ב אין כאן יותר מדי שומנים לחתוך, בטח לא בעובדים סוציאלים, מורים, בטחון וכדומה, וכאן יש הסתדרות אל מול פיטורים באימייל בשיטה המאסקית.
זה מחדד כי היציבות הכלכלית המקומית, ללא קשר למצב הבטחוני מאוד בעייתית. אנחנו לא במצב של חזרה לתשואת יתר בוול סטריט אבל בהחלט אנו מתקרבים לכך ואיננו רואים עוד עדיפות בשוק המקומי. עסקנו בכך לפני כחודש לערך, והנחנו כי הגאפ הולך ונסגר. ישנה עדיפות כלכלית למעוף אל מול S&P הבעיה היא האם משקללים פנימה גם הרעה בטחונית ואז המצב שונה לחלוטין.

ולא מדובר רק על עזה או לבנון. קל להבין מה היתה ההשפעה אם חמשת האוטובוסים היו מתפוצצים עם נוסעים. זו הכותרת המרכזית כי אינתיפאדה היא השפעה מיידית וישירה על תיירות, הוצאות וכן הלאה וזה קרוב יותר לטעמנו יותר מאשר הסלמה בדרום או בצפון. אירוע אחד, חלילה, של פיצוץ אוטובוס ואז נראה כיצד הציבור שקונה ללא הבחנה פשוט מאבד עניין ברגע בשוק המקומי.

הבעיה האינפלציונית המקומית מוכרת – ונתעלם מהגיד שהודיע כי בעקבות התחזקות השקל הריבית תרד מוקדם מהצפוי (ואז קיבל תיקון במטח) – ונתמקד דוקא במדד תשומות הבניה שזינק בינואר 2.6% בחודש בודד !
זהו קצב בלתי נתפס וההשלכות שלו על מחירי הדיור ברורות. אנו מדברים על מדד שעלה בשלוש השנים האחרונות בכ 4% בממוצע, ולכן הנתון כה חריג. על פניו זה מיידית משפיע על מחירי הדיור ומשם על האיפלציה, הבעיה היא שכבר ברמה הנוכחית אין ריצה אל עבר רכישת דירות ולראיה מבצעי ה 90/10 למיניהם. זה מכניס את הקבלנים לסחרור מאחר וגם הם נאלצים לוותר על הכנסה תחת אותם מבצעים ו"להעדיף" תשלום דחוי; וגם לשלם יותר מכיסם היום ובחודשים הקרובים.
זו אחת הטענות המרכזיות שלנו כנגד הלמ"ס שמדדיו מנותקים ולא קשורים לכלום אבל עדין משפיעים על כל אזרח ואזרח. קודם נקבל קפיצה באינפלציה (למרות ירידה בביקוש) ונתונים משקפים באמת יבואו לידי ביטוי רק בסיבות אפריל ומאי.
יש משבר בשוק הנדלן. הוא מוסווה באותם מבצעים אבל בנזילות הקבלנים הסיפור הוא אחר.

באירופה הפוקוס כולו הוא על הבחירות היום בגרמניה. ככל והימין הקיצוני יבחר, ונדמה שזה הכיוון ההשפעה של הקטר האירופאי על כלל היבשת יהיה אקוטי. מבחינה כלכלית גרידא סגירת גבולות ושוק חופשי תעשה טוב, לפחות בתחילת הדרך, לאיחוד האירופאי ולכן (ושוב, מבלי לגעת כלל אידיאלוגית בנושא) בהחלט ניתן לצפות לחודש בו אירופה תציג תשואות עדיפות על וול סטריט.
אנו מציינים פרק זמן של חודש מאחר ויתכן כי יהיה שוק נקודתי אבל ההתאוששות תהא מהיר ומודבר ביום או יומים ולא מעבר.

בארה"ב הפוקוס הוא על מכסים אבל צריך לחדד העניין. תכנית המכסים או בשמה המלא "תכנית המכסים ההוגנים וההדדיים" היא קוים כלליים. לא נעשה שום צעד אופרטיבי בנושא ועדין לא נוסחו הצעות כמותיות/היקף ספציפיות מצד מי מסוכנויות הממשל.
להתיחס לזה או לא? אי לנו תשובה. זה כמו האם להתיחס לשאלת טרנספר תושבי עזה דאליבא טראמפ או שמדובר על פליטת לשון שאין מאחריה כלום. בהחלט יתכן שהציבור חושש יתר על המידה ממשהו שלכל הפחות לא יתרחש בהיקפים בעלי משקל אבל זה עדין מותיר את ארה"ב באותה רמת חשש.
נסיגה של טראמפ, מהלך לא סביר, יכולה להוביל לקפיצה ולקביעת שיאים חדשים במדדים. בזה אין ספק. עד שזה יקרה אנו רואים כרגע בעיקר בפוטסי ובדאקס הזדמנות לשוחרי הלונג ופחות לשוק האמריקני הצפוי לפגר מעט ובתנודתות גבוהה להתבסס מתחת ל 6000 הנקודות.

מניות ומגזרים
Landbridge (LB) – ברמת סיכון מאוד גבוהה הנייר שוב פוגש את נקודת התמיכה ממנה זינק לא פעם. ההבדל הוא שכעת אנו מגיעים לאחר צניחה יומית אלימה של 10% אבל כניסה של כסף חכם בשעתיים המסחר האחרונות.
גם לטעמנו מדובר באוברשוטינג והתאוששות מעבר לפינה עם פוטנציאל דרמטי אך כאמור ברמת סיכון גבוהה.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
• שימו לב כי הבוקר נפתחה אסטרטגית נגזרים חדשה – אסטרטגית מרץ.

שבוע טוב ומוצלח !