לדעתי כל הדיון הזה קצת מוקדם. כל הנתונים הכלכליים החיוביים הם מהתקופה שהתמריצים עדיין זרמו וזורמים.

מה יקרה כאשר התמריצים יפסקו? קשה מאד לדעת, מאחר וכל התהליך הגלובלי הוא נטול תקדים בהיסטוריה של הזמן המודרני.

אגב, ההשוואה ל 1945 רק מראה כמה המצב באמת מוזר ועדין. מלחמת העולם השניה היתה מלחמה נוראית שגבתה מחיר נורא מהעולם, באמת שאי אפשר להשוות את אפגניסטן ועירק למלחמה זו, ועדיין אנו מתקרבים לרמת חוב דומה. אז העולם המערבי והמזרחי נחרב וארה"ב נשארה כמעצמה היחידה עם כח יצור תעשייתי עצום שהופנה לתוכנית מרשל ושיקום מערב ארופה. התאוששות הכלכלית באה מנקודה של שפל אמיתי בעולם מבחינת כושר יצור אזרחי וכושר קניה של האזרח במערב.

היום אנו במצב שונה לחלוטין, ישנו עודף כושר יצור, ועודף צרכנות, והיקף חוב עצום. ממש לא דומה.

[QUOTE=eyal12;104237]לדעתי כל הדיון הזה קצת מוקדם. כל הנתונים הכלכליים החיוביים הם מהתקופה שהתמריצים עדיין זרמו וזורמים.

מה יקרה כאשר התמריצים יפסקו? קשה מאד לדעת, מאחר וכל התהליך הגלובלי הוא נטול תקדים בהיסטוריה של הזמן המודרני.

אגב, ההשוואה ל 1945 רק מראה כמה המצב באמת מוזר ועדין. מלחמת העולם השניה היתה מלחמה נוראית שגבתה מחיר נורא מהעולם, באמת שאי אפשר להשוות את אפגניסטן ועירק למלחמה זו, ועדיין אנו מתקרבים לרמת חוב דומה. אז העולם המערבי והמזרחי נחרב וארה"ב נשארה כמעצמה היחידה עם כח יצור תעשייתי עצום שהופנה לתוכנית מרשל ושיקום מערב ארופה. התאוששות הכלכלית באה מנקודה של שפל אמיתי בעולם מבחינת כושר יצור אזרחי וכושר קניה של האזרח במערב.

היום אנו במצב שונה לחלוטין, ישנו עודף כושר יצור, ועודף צרכנות, והיקף חוב עצום. ממש לא דומה.

בוקר טוב, צודק לגמרי!

אתחנון,

אני לא מבין מה אתה נתפס לתלושי המזון. אין וויכוח על העובדות, רק הפרשנות שלנו שונה לחלוטין.

אתה מסתכל על המספרים כעדות למשהו, אך אתה לא יורד לפרטים שמשפיעים מאד על התמונה - ההשתתפות בתוכנית הינה פונקציה של תקנות (מי יכול להשתתף) ומצב אישי (מי עונה לתנאים) - שני הפרמטרים משתנים על פני זמן- בדיוק כמו כל תוכנית רווחה בעולם.

פשוט תקרא הכל כתוב במאמר שאתה הבאת:

ב - 1994 היו 28 מליון משתתפים, החליטו שזה יותר מדי, אז שינוי את הכללים ב - 96 ושעור ההשתתפות ירד דרמטית - ב 2005 שיעור ההשתתפות עמד על אותו שיעור בדיוק.

ב - 2007 שיעור ההשתתפות עמד על 30 מליון - ואז החליטו לשנות שוב את הכללים - ולהרחיב אותם. בוש הרפובליקני השתמש בווטו על ההחלטה, אך הקונגרס אישרר אותה והשינוי נכנס לתוקף ב - 2008 - עם המשבר הכלכלי....

עכשיו תשווה את 1994 למצב היום עם 46 מליון משתתפים - זה גידול שנתי של 2.5% בלבד ב 20 שנה = פחות מהגידול בתל"ג בתקופה זו וזאת עוד בתוכנית הרווחה העיקרית של ארה"ב

מכיוון ש 49% מבתי האב המשתתפים בתוכנית יש ילדים, וניתן להניח שאלו משפחות שגדולות מהממוצע הרי כל מקום עבודה שנוצר פוטנציאלית מקטין את שיעור ההשתתפות ב 4 משתתפים

ההשתתפות בתוכנית נקבעת עפ"י "קו עוני" שמוגדר ע"י הקונגרס.

עכשיו תסביר מה אתה מנסה להדגים שאתה מנפנף בגידול במקבלי תלושי מזון -

זה שהיה משבר חריף? אין וויכוח. זה שיש שיעור אבטלה הגבוה ב 30 שנה אחרונות? אין ויכוח.

אני לוקח את המידע ומברך את הפד על כך שעושה הכל על מנת לשפר את המצב ולהקטין את האבטלה.

אתה / למבו / אודי - אומרים שזו הדפסה אין סופית וזה רע. כלומר אתם אומרים - אז מה עם יש 46 מליון איש עם תלושי מזון. נקצץ הוצאות, נעלה ריבית, נדאג ליציבות ואז מה עם 150 מליון איש יהיו עם תלושי מזון.

מוכר לך העניין? זו היתה החשיבה במשבר הגדול של שנות ה -20 והסוף היתה מלחמת עולם.

אז אנא, רוצים לקיים דיון ענייני, אני בעד. אך לזרוק סתם עובדות בלי קשר לכלום זה לא רציני. אם זו לא היתה כוונתך, אשמח אם תסביר מדוע העלת את הנושא

1.

"לזרוק סתם עובדות"?
במקרה או שלא, כך בדיוק הייתי מגדיר את התגובה האחרונה שלך.
רק כדי לסגור סופית את עניין תלושי המזון, שינוי בתקנות ב-2007 היה מביא לקפיצה רגעית במספר הנזקקים אך לא לעלייה עקבית לאורך 5 שנים. עלייה למספר כפול מזה שב-2007! ומספיק עם דמגוגויות של 2.5% מ-1994. זה מעליב.

לא לבדי העליתי את הנושא ואני חושב שהטיעונים שידידי (כבר יותר משלושה) ואני מעלים כאן הם קוהרנטיים (בניגוד לאלה שלך) ותורמים להעברת המסר: אין כרגע כל התאוששות!

רק כדי לסגור סופית את עניין תלושי המזון, שינוי בתקנות ב-2007 היה מביא לקפיצה רגעית במספר הנזקקים אך לא לעלייה עקבית לאורך 5 שנים. עלייה למספר כפול מזה שב-2007! ומספיק עם דמגוגויות של 2.5% מ-1994. זה מעליב.

שינוי בתקנות לא מביא לקפיצה חד פעמית - כי דורש הרשמה - לוקח זמן לאנשים להבין שהם זכאים למשהו שעד כה לא היו זכאים ולוקח זמן לעמוד בתנאים החדשים

אם המתמטיקה של 2.5% מעליבה אותך - עימך בסליחה

לא לבדי העליתי את הנושא ואני חושב שהטיעונים שידידי (כבר יותר משלושה) ואני מעלים כאן הם קוהרנטיים (בניגוד לאלה שלך) ותורמים להעברת המסר: אין כרגע כל התאוששות!

עכשיו הבנתי.

אם זה מה שאתה מנסה להראות - זה הכלי הלא נכון. הירידה בהשתתפות (יציאה מהתוכנית) היא בפאזה של כשנתיים מהירידה באבטלה, כך שאין מה לחפש כאן סימנים לשיפור - זה פשוט עוד מוקדם - אולי לקראת סוף 2014 נראה משהו.

אבל, יש אבל - יש תקנות זמניות מ- 2010 (שגם הגדילו את המשתתפים) שעומדות לפקוע בסוף 2013 אם לא יוארכו - אם יפקעו - שוב תהיה תנודתיות בנתונים - ירידה במספר המשתתפים - זה לא אומר כלום, חוץ משינוי תקנות.
אני מעריך שהתקנות יוארכו - זו תוכנית מצויינת לעידוד הכלכלה - כך דולר שמושקע מייצר כמעט 1.8 דולר בפעילות כלכלית

שלום ידידי,

אפשר להירגע ולהתרווח - ההרחבה המוניטרית לא תסתיים. לפחות עד להודעה חדשה.
הצמיחה ברבעון הראשון הסתכמה ב-1.77% לבד, לאחר ציפיות ל-2.4% שכבר הוקטנו מ-2.5%. בלט הקיטון בצמיחת הצריכה הפרטית לעומת התחזיות.
לא נורא.
4 שנים של ריבית אפסית והדפסה אינסופית (סליחה טיבי - אין הדפסה, נגיד הרחבה מוניטרית) - לא כל כך הושיעו.
ניתן הזדמנות נוספת לעוד 4 שנים.
נשקול אפילו בחיוב היענות להרחבה מוניטרית עד לאינסוף.
אפילו החוזים מחייכים ומראים על אופטימיות בבחינת BAD NEWS ARE GOOD NEWS.

שיהיה לכולנו בהצלחה.
באמת.

בברכה,
אודי

[QUOTE=udiwe;104276]

4 שנים של ריבית אפסית והדפסה אינסופית (סליחה טיבי - אין הדפסה, נגיד הרחבה מוניטרית) - לא כל כך הושיעו.
ניתן הזדמנות נוספת לעוד 4 שנים.
נשקול אפילו בחיוב היענות להרחבה מוניטרית עד לאינסוף.

בעצם, למה לא? 🙂

למה שהממשלה תתנדב לשלם ריבית גבוהה על החובות שלה אם השוק מוכן לקבל ריבית אפסית? אם כולם מאמינים שאין אנפלציה (לא משנה למה אוכלים את הלוקש, אבל הוא מצליח), אז למה בעצם להתנדב ולהעלות הריבית?

במילים אחרות, אם כל העולם מוכן לתת לך סחורות אמיתיות תמורת החיוך שלך , ואפילו אומרים לך תודה יפה ומנשקים לך את היד, למה שתתנדב לשלם?

למרות החיוך שבשאלה, זו שאלה רצינית.

במילים אחרות, אם כל העולם מוכן לתת לך סחורות אמיתיות תמורת החיוך שלך , ואפילו אומרים לך תודה יפה ומנשקים לך את היד, למה שתתנדב לשלם?

אנחנו סביב הנושא הזה כל הזמן - אי אפשר לנהל מדיניות כלכלית שמתבססת על גרעון גדול וקבוע בהוצאות הממשלה - אך כל זמן שהנזילות מהגרעון לא מגיעה לשווקים ושוק האגח אינו מעניש את המדינה כי יחס חוב.תוצר בסדר- זה יכול להמשך הרבה זמן.

ארה"ב עם חוב של 100% לתל"ג לעומת יפן עם 230% - ויפן יציבה כלכלית -נכון להיום - מחר זה יכול להתהפך.

עם כל המיתון הקשה, גרעון ענקי בתקציב הממשל מ 2007 וניהול מלחמות בעירק ואפגניסטן, החוב של ארה"ב גדל מרמה של 60% לרמה של 100% - כלומר המדיניות הקיימת יכולה להמשיך להתקיים עוד עשור.....

הנקודה היא שכאשר הצמיחה מגיעה ועימה הביקושים - אז נוצרת אינפלציה - אי אפשר להתחמק מזה , זה יקרה - אם הצמיחה ברת הקיימה תשוב - מצד אחד יש ביקושים מהשוק ומהצד השני הגרעון הממשלתי יורד - יש הכנסות ממיסים, אך גם פחות הוצאות - פחות תשלומי העברה למובטלים וביטול תוכניות לתמיכה בכלכלה -התוצאה תמיד זהה - אינפלציה.

החוכמה היא לדעת כיצד לעבור ממצב של מדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה למדיניות נורמלית -בתחום הפיסקלי זה מסתדר בגלל ההכנסות והירידה בהוצאות אך בתחום המוניטורי חייבים לפעול בהדרגה - כאשר בטוחים שאין חשש לדפלציה צריך להתחיל לצמצמם את הנזילות שנדחפת לשוק (הפסקת QE) - וזה יקרה לכל המאוחר בתחילת 2014. אם הצמיחה תהיה 1.5%-2% לשנה - הריבית תישאר מאוד נמוכה עד שיעד האבטלה של 6.5% יושג, אם קצב בצמיחה יואץ (וזה מה שאני חושב שיקרה) הפד יתחיל לספוג נזילות כבר ממחצית 2014 - יתן למאזן להתחיל לקטון. וב 2015 או לקראת סוף 2014 הריבית תתחיל לעלות

[QUOTE=tby;104060]כמובטח, זה הפרק האחרון בעלילות הפד וטיפולו במשבר הפיננסי.

הפוסט הזה עוסק בעיקר בכיצד הפד יצמצם את המאזן חזרה לגודל נורמלי , בהנחה, שהוסברה בפוסטים קודמים שבמאקרו הממשל האמריקאי ממשיך בצמצום הגרעון והכלכלה האמריקאית צומחת.

בהנחה שמ- 2015 מאזן הפד יחל לרדת , ניתן להניח כי הדבר יעשה בתקופה הדומה לתקופה של גידול המאזן – כ- 5 שנים – כלומר היעד הוא שבשנת 2020/2019 מאזן הפד יחזור לגודלו "הנורמלי".

.

Tby ערב טוב עד שנת 2020 ,7 שנים מהיום אתה לא חושב שנקבל קריסות כמו ב- 1987, 2000-2002, 2008 ?

,7 שנים מהיום אתה לא חושב שנקבל קריסות כמו ב- 1987, 2000-2002, 2008 ?

אי אפשר להשוות את 2008 ל 87 או 2000-2001 - זה המשבר החריף ביותר מאז השפל הגדול -ואנחנו עדיין במשבר- זה עוד לא נגמר, והמערכה האחרונה עדיין לפנינו.

לגבי מה יהיה עוד 7 שנים - אין לי מושג.

ב- 2005 התחלתי להרגיש שמשהו לא בסדר וב - 2007 כבר הייתי בכוננות ספיגה מלאה - היה לי ברור שיש בועות מטורפות בנדל"ן וסחורות - אך לא העלתי בדעתי שיהיה משבר כה חריף, גם לא הייתי בפוזיציה שמהמרת על משבר - פשוט ישבתי בחוץ.

אחד האינדיקטורים להבין מה קורה זה לקרוא את "הבלוגים" הפופולריים - להבין מה מפמפמים לציבור המשקיעים שקורא ופועל על פיהם - ולפעול הפוך

ב 2007 היו מאמרים מלומדים על מחירי הסחורות והמחסור הצפוי , היו מאמרים על מוצרים מורכבים שאפשר להרוויח תשואה עודפת "בלי סיכון" , היו סיפורים על חברה פרטייים שקונים בתים משפצים ומוכרים ברווח - הכל היה שורי ואופטימי.

היום הסנטימנט שלילי - אתה רואה את זה גם החלק מהתגובות - יש התלהמות ואי הבנה של העובדות שגורמת להרבה משקיעים פרטיים להמתין לאיזה תיקון בסגנון 2008 , יש מעין תחושה שעוד רגע הכל מתפרק - בשבילי זה סימן לשוק בריא - זה לא אומר שתיקון אינו בלתי אפשרי - אך אינני חושב שנראה היסטריה בסיגנון 2008

אני כותב זאת פשוט להדגים את טווחי הזמן שאפשר להרגיש שמשהו לא בסדר - אין לי שום דעה על 2020 - אך אם פתאום הכל יעלה , וכולם יהפכו שוריים ותהיה תחושה שכולם מרוויחים וכולם מושקעים - זה הזמן "לנסיגה אסטרטגית".

בטווח זמן ל 2020 הסיכון המרכזי שאני רואה זו אינפלציה - לא היפר אינפלציה , אך גם 6%-7% לשנה זה לא נעים - החסכונות של הציבור בעולם (ובמידה מסויימת גם בישראל) אינם צמודים למדד - אינפלציה שוחקת אותם. אם עכשיו נראה שלהפסיד 20% על בית זה הרבה - 3 שנים של 7% אינפלציה שוחקים את כל החסכונות ביותר מ- 20% - וזה רע.

מה אפשר לעשות? לקנות מניות, לקנות אגח צמוד מדד, לקנות נדל"ן - אלו הדברים ששומרים על ערכם באינפלציה, את דעתי על הזהב כבר כתבתי.

ההתאוששות בארה"ב ממשיכה , בתוספת בשורות טובות מאירופה, כפי שצפיתי לפני 3 חודשים -

מבחינת לוחות זמנים , הפסקת רכישות אגח מגובה משכנתאות , בהנחה ששוק הנדל"ן ושוק התעסוקה ימשיכו להתאושש, עשויה להתחיל לקראת סוף 2013 - כשהאבטלה תגיע לסביבות ה- 7% - וזו תהיה המדרגה הראשונה של צמצום QE3 , המדרגה השנייה תגיע כפונקציה של המשך הירידה באבטלה - יתכן בקצב של מדרגה ברבעון.

כל הדיבורים, הפרסומים והערכות בעיתונות לגבי הפסקת ה QE נותנים לעניין נופך דרמטי משהו, ושוק המניות מגיב כל פעם בירידות , רק על מנת לתקן חזרה . כל המלל שנשפך סביב הנושא הוא בכוונת מכוון - הפד מבקש שהמהלך שהוא מבצע יתוקשר זמן רב מראש ושהשוק יכיל ויגלם את האינפורמציה עוד לפני המעשה עד כדי כך שכאשר המהלך יבוצע, והוא לא יבצע מהלך דרמטי אלא צעד קטן בכיוון, זה יהיה "לא ארוע" מבחינת השווקים.

בפועל השווקים כבר הגיבו -
הריבית ל- 10 שנים עלתה משמעותית
הריבית על המשכנתא ל - 30 שנה עלתה - וזה במקביל לעליה בהתחלות בניה ועליית מחירי נדל"ן למגורים

עכשיו גם משרד האוצר מעביר איתות סימלי - מקטין את הגיוס באג"ח לשנתיים במליארד דולר (מתוך כ 25 מליארד שהיה מגייס באופן קבוע מ 2010)

כל מי שקורא את הפוסטים בנושא זה לא יכול שלא להבחין כיצד ההתאוששות מתמידה , אך לצידה יש קהל רחב שממש באדיקות חוזה מפולת קרובה. הדעה הנגדית של הפסמיסטים היא קריטית - הם מספקים את הצד שכנגד לכל עיסקה - הרי מישהו קנה אגח ל 10 שנים לפני 3 חודשים, למרות שהיה ברור כשמש שמחירו הולך לרדת, וכך גם היום - הרי מי שקנה לפני 3 חודשים - היום יכול לקבל סחורה (אגח ממשלתי) במחיר יותר טוב.

השלב הזה בהתאוששות הוא הקשה , כאשר יפחתו הפסמיסטים , הבטחון יחזור למשקיעים ולעסקים, נראה גידול משמעותי בצמיחה עם כל המשתמע מכך - הרי כל הפסמיסטים, שמבוצרים היום בזהב (והפסידו) ואגח ממשלתי (והפסידו) יקבלו ביטחון הם ירוצו לשנות את תיקי ההשקעה וייצרו ביקוש לנכסים - דווקא שהריביות יהיו משמעותית יותר גבוהות

במילים אחרות - שזרו ידז יתחיל להעביר מסרים של "כנסו לשוק" - זה סימן שרוב הרווחים כבר נקטפו. לא יעזור דבר - מי שמשקיע על סמך בלוגים מאוד פופולאריים שיקח בחשבון שהמידע שהוא מקבל הוא מידע מאוד ציבורי ולכן הסיכוי להרוויח הוא נמוך מאוד - כולם קראו, כולם יודעים, מחיר הנכס משקף לא רק את השווי ההוגן, אלא כולל פרמיית "זרו הדז".

:d אהבתי את פרמיית זרו הדז

תודה TBY

שבת שלום ומבורכת.

http://www.themarker.com/wallstreet/1.2122532

איזו הפתעה!
מי יכול היה לחזות זאת?

המסקנה של כל בר דעת ברורה: אין הזרמת כספים = אין התאוששות.
כל "התאוששות" השווקים מקורה בבלוני החמצן שמספק הפד. כשאלה יפסיקו להזרים יצא האויר מהאשליה ולכן הפד לא יכול לחדול מהרכישות וכל הדיבורים על כך הם לא יותר ממס שפתיים.

אני חושב שרובנו בשרשור הזה חזינו את זה. אפילו TBY הסכים שאפשר למשוך את זה עוד 10 שנים בלי בעיה (ראה עמוד קודם).

בסופו של דבר, הפד רוצה ליצור אנפלציה, כל עוד אין אנפלציה הוא ימשיך לתת ניירות צבעוניים תמורת סחורות.

עליית הציפיות האנפלציוניות (בלא תלות בהצהרות הפד, אלא באופן עצמאי על ידי השוק) תהווה הסימן האמיתי לפד להפסיק.

וכמובן שיהיה לזה השלכות על הזהב.