בשבוע החולף נרשמו ירידות אך הקפיצה אל עבר שיאים חדשים בוול סטריט הובילה לפתיחה חזקה בראשון שמחקה למעשה הירידות. המעוף שכבר היה בשל למהלך יורד אמיתי חזרה למרכז הדשדוש זכה לעדנה ותיקן לקצה הגבול העליון. מכאן ת"א תתקשה להמשיך מעלה ללא המשך שיאים מעבר לים ודי אף בדשדוש בניו יורק בכדי להוביל המדד מטה.
שחקני המעוף שעד כה לא פעלו ככל במטרה להיכנס לתמונה רק באמצע החודש הגיבו היום (שני) לראשונה להתרחשות ומנעו מהמדד מלרוץ קדימה. עבור הכותבים הפקיעה עודנה רחוקה והספוט כעת אינו בעייתי אבל ברור שרמת 1450 היתה נוחה בהרבה עבור הכותבים שראו שוב כיצד ראשון ללא מסחר פוגע בניתוח השוק.

כבר כעת חשוב להבהיר כי לדוח התעסוקה אין יד ורגל בעליה השבועית בניו יורק. הכל הולך ומתמקד במחיר חבית נפט – עניין בו עסקנו ולאחר שבירת 40$ הפסיכולוגית ותיקון מהיר מעלה רבים גזרו מכך רגיעה במחיר חבית. בהיעדר קטליזטור אחר לירידה, ומאחר והנפט המשיך אל עבר 43$ זוהי סביבה נוחה לשמר הרמה הנוכחית במדדים. זה לא צפוי להימשך ואנו מעריכים שהנפט ישוב לבחון לכל הפחות רמת 41$ עוד השבוע אבל זה נותן לשוק האפשרות לראות החיובי בכל נתון. אחת הסיבות המרכזיות לכך שאיננו אופטימיים ביחס להמשך הראלי בנפט הוא דוקא הזהב – ניתן היה לצפות כי תיקון אלים באחד יוביל לירידה משמעותית בשני אך המתכת בקושי רשמה תנועה מטה, לבטח לא תנועה מהותית ולכן הלחצים שרירים וקיימים.

רואה זאת בנק ישראל ומבין כי עדכון מחירי הדלק האחרון חותם למעשה אפשרות להמשך מדדים חיוביים וקריאות האינפלציה יאבדו גובה. זה מגיע במומנטום חיובי בסה"כ של החודשים האחרונים ולכן זה בולם מגמה שניתן לצרפה לבשורות שליליות נוספות דוגמת נתוני היצוא והצמיחה. זה רצף המבשר משק בהאטה ומשהו "זז" בשבועות האחרונים. עולה הסבירות לפעולה מצד בנק ישראל או האוצר. לא הקלה מוניטארית אלא קרוב לודאי הקלה בצד המסים המזכירה הפעולות הננקטות ביפן אבל בשני הגופים מבינים כי הקפאון הנוכחי פשוט לא יכול להימשך.
במידה מסוימת היציבות בבורסה והקפיצות באג"ח משדרות נינוחות ולכן הכותרות לא תופסות את העין. ירידה של 10% בחודש הרבה יותר דרמטית מאשר נתונים יבשים של הלמ"ס ובצד האג"ח הדברים רק הולכים וצוברים תאוצה: זינוק בגיוסי הקרנות הלא מדורגות ו/או BBB ומטה החל בתחילת הרבעון השני ונמשך עד רגע זה ממש. לצד זה הקרנות המעורובות מוסיפות לגייס וכך אנו מקבלים ראלי אג"חי, דשדוש במניות ומסך המסתיר את מצב המשק האמיתי. זה לא ימנע מבנק ישראל/האוצר לנקוט בצעד מסוים אבל בודאי שזה מחליש האקט שיכול היה לנקוט.

עד שזה יקרה, לא לפני תחילת 2017, ההתמקדות תמשיך להיות בשער הדולר בו נרכשו בשבוע החולף כחצי מיליארד דולר וההשפעה היתה מחצית האחוז בלבד. השבירה של 3.8 בוא תגיע ועדין אנו מניחים כי הנגידה תזדעק להציל המטבע ולכן לא ניתן לסחור זאת. מנגד, הליש"ט תשבור כבר בימים הקרובים רמת 5 הקריטית וסביבות 4.9 ניתן כבר להיכנס לפוזיצית לונג ארוכת טווח. הורדת הריבית לא באמת הפתיעה בממלכה אבל היא כבר מגלמת שליש הדרך הפוטנציאלית (עוד חצי אחוז הורדה לכל היותר) ולכן חשוב לנצל השפעות הברקזיט שאינן באמת כה קריטיות על המטבע.
וכאן צריך לעצור ולשאול – מדוע בעצם? מלבד העובדה שהפוטסי בשיא, יתר הנתונים נוחים מאוד בבריטניה ואין שום סיבה דוקא כעת לבזבז הנשק לראשונה מזה 7 שנים. העניין הוא לא במאקרו אלא במיקרו. אנו מתמקדים באופן טבעי במצב הבנקים באיטליה ומפספסים את יתר הבנקים ביבשת דוגמת אלו הבריטים. אם ניקח את RBS כמייצג האחרון (והקיצוני) הרי שאנו מקבלים הפסד רבעוני של מיליארד ליש"ט המצטרף להפסד דומה מהרבעון הראשון. 9 שנים רצופות הבנק הגדול בבריטניה חותם בהפסד ואין בנק אחד במדינה שרשם עליה עקבית ב 4 השנים האחרונות. נכון, אין מדובר באיטליה אבל צריך לזכור שהסביבה הפיננסית בעשור האחרון היתה מאוד מפנקת ולכן אם מביטים בסיבות הן מגוונות ושונות: הוצאה משפטית חד-פעמית, הפרשה חריגה או נתונים אחרים. בשורה תחתונה אין ביבשת בנקים ראויים להשקעה לרבות אלו הגרמנים. מכאן אנו יכולים לגזור ישירות לבנקים המקומיים. הרבה פעמים האנליסטים נתלים במכפילי הרווח של הבנקים כהוכחה לכדאיות השקעה אבל אלו מכפילים גבוהים ביחס לנעשה מעבר לים ושם כבר הוכח כי הנגיד יעשה הכל (!) בכדי להריץ המניות. בישראל ספק רב אם חוקית בנק ישראל יכול לפעול בצורה דומה ובכל מקרה תמחור הינו פקטור של אלטרנטיבת השקעה. גם אם נניח כי העליה האחרון במגזר הבנקים היתה מוצדקת (והיא לא מאחר והיא כל כולה ציבור מסתער) קשה לראות כיצד המעוף מתקדם עת אנו מצפים לתיקון חריף במגזר.

באסיה יפן ביצעה את הצעד אותו הערכנו והממשלה אישרה שורה של צעדים בהיקף 130 מיליארד דולר להמריץ הכלכלה. הממשלה נדרשה למהלך מאחר והבנק המרכזי כבר מיצה את כל אפשרויותיו להוציא אחת – הדפסת כסף מחודשת לרכישת אג"ח ממשלתיות. זה צעד יום הדין המקביל ל"כסף הליקופטר" של ברננקי ולכן הוא לא מעבר לפינה אבל אין ספק שהניקיי מאכזב ביחס לנעשה בוול סטריט. בזמן שניו יורק שוברת שיאים ואירופה מתחילה לצמצם הפער אסיה משתרכת הרחק מאחור ולכן השורט על המדד היפני בעינו עומד.

בארה"ב דו"ח התעסוקה היה הטריגר לעליה אל עבר שיא חדש אבל הוא משני למחיר הנפט. כאמור בפתיחה, רק לאחר שהזהב השחור ביצע ריבאונד חד מעלה נזכרו להתמקד בדוח התעסוקה שאחרת היו הכותרות עוסקות בסבירות להעלאת ריבית. תוספת של 255 אלף משרות היא כמובן עניין משמעותי אבל בצד הצמיחה והאינפלציה אינה משפיעה ישירות ולכן המאקרו לא באמת השתנה. אז מחד, מדובר על שיא חדש בזמן שחוסר הודאות בשיא (בחירות, דוחות, טרור אירופאי, איטליה,...) ומנגד שוב במחזור נמוך עם פדיונות בקרנות וללא סיבה מפתיעה בעלת קורלציה למניות עצמן.
ביחס לכך שכעת עלתה הסבירות להעלאת ריבית באופן משמעותי הדבר בטל בשישים. ראשית, העלאה בספטמבר מנוגדת למועד האחרון בו הצהירו בפד כי ימתינו לבחון השלכות הברקזיט ולבטח לא עבר מספיק זמן; שנית העלאת ריבית דוקא בזמן שיורדת הריבית (דוגמה בבריטניה) וננקטים צעדים מקבילים (דוגמה ביפן) היא משוללת הגיון; שלישית, הולך וקרב מועד הבחירות והפד לא ירצה לרשום על שמו מפולת והטית תוצאות גם אם הסבירות לכך נמוכה. אז באמת העקום מתאר כעת סבירות של 22% להעלאת ריבית בספטמבר אבל זה יותר ניתוח מתמטי קר ופחות הכרת הנפשות הפועלות. וצריך לומר- לא יהיה מועד נוח יותר לפד להעלות הריבית. שני דוחות תעסוקה מצויינים, ונתוני מאקרו יציבים יכולים לאפשר לנגידה לקחת מקדם בטחון לעתיד ולמלא המחסנית מחדש. אי אפשר להצביע על חודשיים טובים מבחינת הנתונים בחמש השנים האחרונות כחודשיים האחרונים (בהתעלם מהדוחות) ולכן כלכלית זהו צעד מתבקש אלא שכאמור יאלן הוכיחה הרדמות בשמירה, שלא לומר פחדנות, והיא מהווה המקרי ההופכי של דראגי או אפילו של ברננקי שבאמת בחר להשאיר חותם. אי לכך, הקבעון הנוכחי ישמר ואין באופק ראלי או המשך קביעת שיאים כי אם דשדוש בטווח של עד 10 נקודות לכיוון עם סבירות מעט גבוהה יותר ל 2170.

מניות ומגזרים
ליש"ט – המלצת קניה ! זה לא מעבר לפינה (2% לערך) אבל זה יכול לקרות באחת ולכן כבר כעת אנו מציינים קניה ברמת 4.9 ליש"ט/שקל.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !