השבוע החולף היה שינוי סנטימנט קל, וכצפוי לאחר דשדוש ותום הראלי הגיעה הירידה המתבקשת. לא מדובר על מהלך מתמשך אלא בסה"כ תיקון ומימוש רווחים סביר ותו לא וכל עוד ניו יורק תשמור על הרמה הנוכחית קשה לראות כיצד בימים הקרובים רמת 1440 עומדת על הפרק.
ענין זה, שבא לידי ביטוי בסטיה 10.5% בשוק המקומי וויקס בשפל הסטורי של 12.5%, עמד לנגד עיני שחקני המעוף שהעלו באופן דרמטי את טווח הפקיעה האופטימאלי לאוגוסט לרמת 1410-1424. אמנם מדובר על מרחק משמעותי מהספוט אבל ביחס לחודשים האחרונים בהם התרגלנו לפקיעה אופטימאלית נמוכה מ 1400 זהו עניין קריטי, מה גם שבהמשך החודש ובמידת הצורך נראה קידום של זו כלפי מעלה. יודגש כי הכותבים תמימי דעים שאין במהלך המקומי פוטנציאל עליה משמעותי ואף נותנים סבירות גבוהה יותר לירידות ועדין קשה להתווכח עם סטיה כה נמוכה ובפרט שאין ברקע אירועים מחוללי דרמה בשבועיים הקרובים.

לא קרה הרבה (כמעט כבכל החודש) בבורסה עצמה אבל במאקרו ראינו מספר תנועות מעניינות. החולשה ביצוא הולכת וגדלה אבל בממשלה עסוקים בענייני תקשורת ופחות בכלכלה. גם משרד האוצר שצריך להיות עמוד המחנה בחר להיתלות בעניינים שוליים יחסית דוגמת בצורה באסיה והקטנת פעילות במפעל אינטל במקום לקרוא התמונה בבהירות לפיה קטר ההייטק נסוג. קשה לשנות קונספציה בקרב ראשי האוצר = מבחינתם אחוז האבטלה הנמוך הוא ההוכחה כי המשק בסה"כ שומר על כוחו אבל היקף התעסוקה גדל והיקף ההכנסה קטן. יש משרד האוצר המתעלם, בורסה שבוחרת לקרוא לחברות הללו בכלל להנפיק ורשות ני"ע שהוציאה כעת חוזרים לפיקוח על תעשיית ההון סיכון. כל אחד ואינטרסו הוא אבל בשורה התחתונה כבר לא ניתן להאשים את שער הדולר בנתוני היצוא הגרועים אלא בחוסר היכולת של ישראל להתחרות בעולם.
כיוון שכך ניתן היה לצפות כי בנק ישראל ימשוך ידיו מרכישות הדולרים אבל השבוע היו רכישות משמעותיות (700 מליון דולר לכל הפחות) שכמובן לא תרמו דבר והובילו לירידה אל עבר רמת 3.8 ₪/דולר. הערכנו כי זהו היעד הראשון וכעת זה ענין של זמן עד השבירה אבל קשה לציין המשך המהלך בגלל פנאטיות בנק ישראל. מתבקשת תנועה עד רמת 3.77 לערך אבל אם הנגידה תרכש ותרכש ללא הכרה מצב זה כמובן לא יתממש בסיבוב הזה. יש קולות בשוק ההון המציינים כי הנגידה עושה כן רק בשביל להצדיק את קיומו של בנק ישראל, מוסד בזבזני ובעל כפילויות לרוב, וכל זאת ברקע לכך שבצד המוניטארי הבנק איבד חשיבות לחלוטין. אי לכך אין זה פלא כי הבנק לא מוצא לנכון לעדכן הריבית מדי חודש ושוקל לעבור למדיניות של פעם בחודש וחצי לערך (8 עדכונים), שהרי בשביל להוציא את שבלונה ברציפות לא צריך באמת ועדה מוניטארית ושאר עניינים.

כמובן שגם הפעם הריבית נותרה ללא שינוי ברמת 0.1% ושוב קצב הצמיחה לדידו של הבנק נותר ללא שינוי, תוך שהבנק מציין את חוזקו של שוק העבודה. הבנק לא ציין חוזק זה במהלך השנה האחרונה בה השינוי הוא 0.2% וגם לא במהלך השנתיים האחרונות בהן השינוי הוא 0.4%. אם בנק ישראל נזקק לשוק העבודה המעוות מיסודו בחישובי הלמ"ס כנראה שהמצב המקומי מאוד מדאיג. אדגיש שוב כי כל עוד וול סטריט בשלה כאן אין חשש אמיתי לדרמה בבורסה אבל ברגע שארה"ב תתקן, וטווח תנועה מטה של 5-7% עדין יחשב לכל היותר דשדוש, אנו שוב נקבל תנועה חסרת פרופורציה שאינה מוצדקת.
למה בנק ישראל לא מתיחס לחלוטין? שוק האג"ח הבועתי שביולי, חודש שמסורתית "מת" מבחינת שוק ההון נרשמו גיוסים של מעל 8 מיליארד ₪. מתחילת השנה אנו נוסקים כבר ל 40 מיליארד ואם בשנה החולפת נשבר שיא כל הזמנים ורבים העריכו שהיקף הגיוסים מופרך אנו בקצב גבוה ב 25% ביחס לשנה החולפת. למוסדיים אין ברירה בשל ענייני תשקיף וועדות השקעה אבל אפס עניין מצד זרים מוביל לכך שפעם אחר פעם השוק הקונצרני הופך יותר ויותר ריכוזי וזוהי הבעיה הגדולה של הבורסה. כשאג"ח ממשלתי רושם עליות משולמות מהמנייתי (וחיובי לעומת שלילי השנה) אין אינטרס לאיש לשנות המח"מ באמת. פה ושם אנו רואים קיצור מח"מ שולי אבל ברגע שיפתח גאפ בין הממשלתי המקומי לזה האמריקני הסובל הראשון יהיה הקונצרני וזה גם ללא שום מהלך משמעותי בצד המנייתי בוול סטריט.

בשוק הסחורות הנפט ממשיך לקצור את היעדים שאנו מציבים וכעת נושק כבר ל 40 $/חבית. זה לא סוף המהלך (לתשומת לב אינפלצית בנק ישראל) ושבירה תגיע אבל חשוב לראות על רקע מה הדבר מתרחש או יותר לא מתרחש – ירידה חודשית של 15% ללא נתוני האטה בעולם בדגש על סין. אם היו כאלו אז עוד ניתן היה למצוא תירוץ לתיקון מעלה אבל היות ואין זה המצב והאופציות מוסיפות לגלם סביבות 37$ בספטמבר-אוקטובר קשה לראות איך הזהב השחור משפר עמדות.

באירופה היה שבוע יציב יחסית ואפילו עם תשואת יתר ביחס לניו יורק. אין מה לגזור מכך להמשך מאחר ומעבר לפריזמה השבועית הפער עודנו גדול אבל כל עוד יש שקט מגיזרת הבנקים האיטלקיים האירופאים יכולים לדבוק בקורלציה האמריקנית. הבנק האירופאי רוצה להיות כפד ומבצע מבחני עמידות לבנקים בכלל האיחוד לרבות אלו האיטלקיים אבל הוא לא. הוא לא זוכה לתמיכת הממשל (המפולג באירופה) כבארה"ב במידה ויהיה נכשלים רבים, ולכן מלכתחילה מקדמי הבטחון רחבים ביותר. הוסיפו לכך את העובדה שהפרסום לא יהיה גלוי ויהיה מקצה שיפורים לפני פרסום התוצאות הסופיות וניתן כבר כעת לקבוע כי מתוך כמה אלפי בנקים ביבשת אולי בודדים, לכל היותר כף יד אחת, יכשלו בדגש על בנקים כה זניחים שאפילו לקוחותיהם לא ידעו שהם קיימים.
לטעמי המבחנים חשובים לא בעצם המעבר, כי כאמור כולם יעברו, אלא דווקא בתוצאה. האיחוד עושה טעות היות והוא נותן לראשונה פקטור השוואה מול הבנקים הבריטיים ומעכשיו והלאה ניתן יהיה לבחון כיצד המערכת הפיננסית, זו הרגישה ביותר לברקזיט, מתמודדת עם יציאת הממלכה מהאיחוד. בזהירות נציין כי הבריטים לא ינזקו והנה נתון הצמיחה בבריטניה ברבעון השני הפתיע אף הוא לטובה עם עליה של 0.6% לעומת צפי ל 0.4%. רבים מציינים כי הנתון מסכם חודשים רגע לפני ההחלטה על הברקזיט אבל מה השתנה ?! מדוע שכלכלת בריטניה תינזק בטווח המיידי וגם אם נניח שהקצב יואט במקצת עדין הדבר אינו אבסולוטי אלא בהשוואה לנעשה בעולם ובפרט לאירופה. עם קצב צמיחה שנתי של 2.4% גם אם נניח כי התחזיות האיומות (והשגויות) ביחס לברקזיט ויתממשו והכלכלה תיפגע ב 30% זה עדין גבוה פי כמה וכמה מהאירופאים.

באסיה הערכנו בסקירות האחרונות שהיפנים ישתגעו שוב וימציאו את ההקלות המוניטאריות מחדש אבל הפעם אפילו היפנים הקצינו: צפי פרסום חבילת תמריצים חדשה לצד הנפקה ראשונה של אג"ח ל 50 שנה (!). א. יפן זה לא ארה"ב ואפילו האמריקנים לא מגלים עניין ממשי באגח 30 שנה. ב. 50 שנה? בסביבה בה לא ניתן להעריך מה יקרה בשוק בעוד חודשיים? יותר מכל הדבר משדר לחץ. הסינים הורידו הילוך ופועלים בדרכי הקלה מחוץ לרדאר (בעיקר הורדת ריבית משכנתאות עקיפה). האמריקנים קובעים תאריך ומטילים פצצה. היפנים פשוט מתגלגלים, טלאי על טלאי של עוד הקלות ועוד תמריצים שלא מובילים לשום מקום. אם עד עכשיו דיברנו על שורט שנחאי כמועדף ביבשת ורק לאחר מכן שורט ניקיי כעת היוצרות מתהפכים שכן הניקיי כבר מגלם חבילת תמריצים שכזו (350 מיליארד דולר בערך) שספק רב אם הממשל יוכל לעמוד בה.

ברקע לכל זאת ארה"ב ממשיכה לשדר יציבות (אם מתעלמים לרגע מהבחירות ההזויות). הפד אמנם הותיר את הריבית על כנה אבל המשקיעים נלחצו לרגע מכך שבהודעה ציינו בפד כי הסיכונים הכלכליים הולכים ומתפוגגים ומייד פרשנים פירשו העניין כהכנת הקרקע להעלאת ריבית. זה לא יקרה והפד רק עושה קולות של העלאה בשביל לשנות במשהו את העקום שהוא כבר למעשה ישר לחלוטין. זה יכול להוסיף עוד כמה נקודות לוול סטריט בהמשך אבל בטווח הקצר עונת הדוחות דוחפת את הנסד"ק ופחות את שני המדדים הנלווים. כבשבוע החולף גם הפעם אנו מניחים דשדוש יחסי עם טווח צר של 1% לכיוון (בנסד"ק כפול לכיוון) אבל לא מהלך שיכול להוביל לתנועה רצינית קדימה.

מניות ומגזרים
שורט על מובילאיי – דוחות טובים תומכים כרגע במניה אבל אם צוללים לדוח עצמו מגלים הרבה שורות התיעלות ופחות מדי שורות מכירה. אין עיסקה משמעותית באופק (בוטלה האחרונה) ולכן המניה צפויה לאבד גובה וזוהי הזדמנות נוחה יחסית לכל טווח.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
• שימו לב כי נפתחה אסטרטגית נגזרים חדשה – אסטרטגית אוגוסט. הינכם מוזמנים לעקוב, להאיר ולהעיר.

שבוע טוב ומוצלח !