השבוע החולף נחתם ביציבות על אף הדרמה בשוויץ וההודעה של דראגי. נדמה כי מה שמשפיע מעבר לים אינו מחלחל לת"א, כשגם זינק בשער הדולר המוביל לארביטראז" חיובי חד של מעל 1% בראשון נבלם ע"י שחקני המעוף. על פניו הזירה המקומית צפויה להציג דשדוש או יציבות אף נדמה כי אנו מתקרבים לתנועה משמעותית כבר במהלך הימים הקרובים: לאחר רמות שיא באירופה הבחירות ביוון יכולות להוציא אויר ולהוציא לפועל תיקון נקודתי – בת"א די בזה בכדי לשבור את 1450 ומשם לתנועה חדה; ומנגד, יש גבול גם לניתוק הנגזר מפעילות הכותבים ולכן הפער הזה צפוי להיסגר במידה וגם ארה"ב תצטרף לרמות השיא (מרחק זניח של כ 2% בלבד).

עבור שחקני המעוף מדובר על חודש נוח יחסית אך עדין כזה בו חסר הגרוש ללירה. פקיעה אופטימאלית מצויה מתחת לרמת 1450 הנקודות, אך לאחר המעורבות אמש (ראשון) במחזור המסחר הגבוה ביחס לחודשים אחרונים (ראשון) מותירה בידי הכותבים מעט נכס בסיס יחסית המספיק ליום בלימה נוסף. החלשות בדולר אינה נראית באופק ולכן שמירה על מתחת ל 1465 הנקודות תזמין כניסה לפקיעה, שאחרת אין סיבה ממשית לנצל מלוא נכס הבסיס במצב בו אירופה עודנה שיכורה קלות מדראגי.

להבדיל משוק המניות, נדמה כי הסערה המקומית רחוקה יחסית מהתקשורת וכל כולה מתמקדת בפן הסולידי וליתר דיוק בתשואות האג"ח הממשלתיות. לאחר ראלי של 3.5% בארוכות צנחה התשואה אל מתחת ל 2%. זו תשואה שכמובן אינה מגלמת במאום סיכון אך בהשוואה לאלטרנטיבות מעבר לים עודנה נחשבת כגבוהה: 0.45% בגרמניה; 1.52% בבריטניה; 0.2% ביפן. ניתן לפתח כאן אינספור תאוריות השקעה ביחס להאם קניה ראויה ביחס לאלטרנטיבות או עומדת גם בפני עצמה אך כשמכניסים את ארה"ב למשוואה מתחילים להרגיש את גודל הבעיה = 1.8% כתשואת ישראל דבר המחדד את העיוות המקומי. גם בהתעלם מהסויגה הבטחונית, מדובר בכלכלה אחת הצפויה להיכנס למיתון בחודשים הקרובים ועומדת בפני תקופת בחירות ואילו רעותה כלכלה היוצאת אט אט מהבוץ וקצב הצמיחה בה צפוי לגדול. המסקנה הבלתי נמנעת מכך הינה שהתמחור המקומי לוקה בחסר, ובתורו מקרין על האגח הקונצרני. זה עדין רחוק משוק המניות אך שוב מחזירנו למעורבות הציבור בשוק דרך הקרנות המעורבות, ומשאלה יספגו ירידה תוצר הלוואי הינו ירידה בשוק המניות נטו בגלל פעילות הקרנות המסורתיות. רמת 313-4 אותה סימנו כקריטית עדין רחוקה (תלבונד 20) ובמידה מסוימת גם נדחתה עוד קצת בשל תכנית ההקלה של דראגי אך עדין מדובר בעיוות משמעותי ומשהתשואות באירופה תזנקנה בחדשות (חלקן נחתכו השבוע כשליש ולכן אין זה תרחיש יוצא דופן) הגזירה באירופה לא תיגע בשוק המניות אך בת"א תיגע גם תיגע.

בגזרת המט"ח השורט ביורו/דולר בו אנו מצויים כבר שנה רק הולך ומוכיח עצמו, ללא שום יעד לקיחת רווח באופק – נדמה כי האירופאים החליטו להחליש המטבע וכשמנגד הפד שוקט על שמריו ואינו צפוי לפעול המגמה תימשך אל מתחת ל 1.1.
להבדיל בשוק הסחורות הראלי הנקודתי מעלה משולל יסוד. סחורות בניגוד למטבעות פחות בעלי קורלציה למאקרו ויותר לנתוני דרישה ולכן הנפט שזינק צפוי לשוב ולבחון השפל ברמת 43$/חבית. רק שבירת 40 $/חבית מאיימת כעת על השווקים ובכל מקרה מגמת הדשדוש 40-45 תימשך גם בשבועיים הקרובים.
הזהב שביצע מהלך חד מעל 1300 צפוי לשוב לכיוון 1250 כשהאיזון המוחלט בין צמיחה איטית בארה"ב לשקיעת אירופה ישוב לנגד עיני המשקיעים.

ללא צל של ספק היה זה השבוע של אירופה אבל רגע לפני ההתעסקות בתכניתו של דראגי צריך לשים לב לרקע. ראשית, אירופה נתמכה השבוע בנתוני מאקרו מצויינים ובראשם הסנטימנט הכלכלי שעלה בגוש היורו ל 45.2 לעומת צפי ל 37.6. גם הסנטימנט החשוב יותר בגמרניה זינק והציג קריאה של 48.4 לעומת צפי ל 40 ובסה"כ הדבר סיפק תמיכה משמעותית לשוק המניות. כאן כבר היתה סביבה תומכת להתפוצצות מעלה וזה לא קרה. דראגי בסה"כ הפתיע לחיוב עם 60 מיליארד יורו עד ספטמבר 2016 = יותר גבוה מבחינת הסכום והרבה יותר ממושך מבחינת פרק הזמן. גם הדליפות המאוחרות והקרובות ביותר למועד ההודעה העריכו פחות, ועדין המדדים באירופה זינקו כ 1% ושוב לרמות הבסיס ואף לטריטוריה השלילית. המשקיעים באירופה היו זקוקים לפתיחה בוול סטריט בכדי לצבור תאוצה, ובזאת בערך מסתכם הסיפור – עליה של 4% שאינה אורגנית הפוגשת מדדים ברמות שיא. תאורטית, וכמובן שדראגי לא יכל לעשות כן, היה מוטב לנגיד להמתין עם הבשורה לחודש הבא לא רק בשל הרמה הגבוהה של המדדים אלא גם בשל הבחירות ביוון. יוון היא למעשה מקרה בוחן עבור מדינות במצב דומה – אנו כעת צפויים להיכנס לתקופה של משא ומתן בין האיחוד ובין יוון כשכמעט כל הקלפים בידי יוון: פרישה מהאיחוד ומחיקת חובות או הקטנת הסכום באופן שיגרור דרישה זהה ממדינות באותו מצב. כך או כך מדובר בבעיה עבור אירופה, כשהאפשרות הראשונה עוד עלולה להראות למדינות דומות כי החיים מחוץ לאיחוד כלל לא רעים.
לשמחת המשקיעים ביבשת הישנה תכנית דראגי כרגע צפויה להיות דומיננטית מהנעשה ביוון, אמנם לא ברמה שתצית ראלי שאפילו מזכיר במשהו את החלטות הפד ועדין מספיק בשביל להטות הכף לחיוב. כל עוד התשואה באגחים הארוכים במגמת ירידה ניתן להניח המשך זחילה מעלה עם התבוננות כל העת למתרחש בארה"ב, כשהיעדר קביעת שיאים חדשים תכביד מהותית ותוביל לדשדוש מוחלט.

באסיה כחלק מהשבוע הדרמטי שנחווה בעולם בורסת שנחאי צללה בכ 7.5% ורשמה הירידה החדה זה שש שנים. הרקע הינו שינויים רגולטורים שנקטה רשות ני"ע המקומית לרבות צעדי ענישה אך המדד הסיני כבר חווה הכפלה במפלס התנודתיות ומאבד קורלציה מול העולם. אחרי ארה"ב, יפן ואירופה כעת המשקיעים ממתינים לתכנית הדפסות זהה מצד הממשל בסין שאחרת המדדים באסיה יוסיפו להציג תשואת חסר. מהלך שכזה בעייתי על רקע בועת הנדלן במרבית המדינה אך החלטתו של דראגי הופכת העניין לחובה, שכן אם ביחס לשוק המניות ישנו ספק מסויים הרי שאין ספק כי היורו טרם סיים המהלך היורד מול סל המטבעות ובכלל זה אף מול היואן.
תמיכה רבה לתכנית שכזו מגיעה מקצב הצמיחה בסין ברבעון הרביעי של 2014 שעמד על 7.4%. הצמיחה הנשמעת פנומנאלית היא למעשה הנמוכה מזה 24 שנה ולמרות שהבורסה המקומית הופתעה לטובה בשל הערכה גרועה בהרבה, עדין ברור כי הכלכלה הריאלית תומכת בהמרצה מוניטארית וכעת כאמור אנו בעיקר בשאלה של מתי ולא של אם.

בארה"ב הפוקוס מעט עומם השבוע עם הופעת היחיד של דראגי אך הדוחות האחרונים מוסיפים לאכזב. גיזרת הפיננסים ובפרט הבנקים מציגה רווח נמוך וכהמשך ישיר לשבוע החולף הרווח של מורגן סנטנלי היה נמוף ב 25% ביחס לציפיות השוק. גם שוק הנדלן האמריקני מציג האטה עם מכירות של 5.04 מליון בתים יד שניה בדצמבר (צפי ל 5.11) ולמעשה לראשונה מזה זמן רב המדד מתקשה לרשום עליה אורגנית. אירופה הזינה ארה"ב ולהיפך אך יומיים רצופים בטריטוריה החיובית אינם עוד דבר מובן מאליו, ולכן זוהי המשקולת על אירופה בניגוד למצב ההפוך. מעל הכל בולט הויקס שאינו מתרחק מ 17% (כעת 16.5%) וזאת יש לזכור כשהעולם כולו מדפיס מדי שבוע עצמו לדעת: יפן- אירופה – סין (?). ניתן היה לצפות לעליה מרשימה יותר צמודה לרמות השיא אך משזאת לא מתרחש אנו מצפים לדשדוש ואף ירידה חזרה לרמת 2020-2030 הנקודות כבר בימים הקרובים.

מניות ומגזרים

• בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !