השבוע החולף היה רבוי טלטלות בעולם אך בסיכומו של דבר המעוף נותר במקום, תחת הדשדוש המתמשך 1460-1470 הנקודות. בדיוק כפי ש S&P מקפיד לתקן מעלה פעם אחר פעם עם המפגש ב 2000 הנקודות כך המעוף אינו מתייצב מתחת ל 1460. מרבית המקרים מדובר על ארביטראז" חיובי שהוא לבדו מבטל מומנטום שלילי, אליו הצטרפו לא פעם חוזים מפתיעים. שלל תמיכות טכניות (1460-1457-1453-1450) מבטיחים אף הן יציבות אף בסופו של דבר העצבנות בשווקים הולכת וגדלה.

מנגד, פריצת הגבול העליון נמנעה בשבועיים האחרונים לא פחות מארבע פעמים ע"י שחקני המעוף. הכותבים מצפים לירידה אל מתחת ל 1450 אך בינתיים נאלצים להתמודד עם חוזים המזנקים 1% ללא שום סיבה ממשית, ובהתאם לחץ מכירות פיקטיבי. כיוון שנותר עוד לא מעט נכס בסיס, ותחת הנחה כי המדדים בעולם סיימו הראלי הרגעי (בדגש על אירופה) הרמה העליונה צפויה להישמר גם בימים הקרובים עד החלטת דראגי בה נעסוק בהמשך.
בינתיים הפקיעה האופטימאלית נעה באיטיות מעלה, ונדמה כי בחודש ארוך זה כמעט ולא חל שינוי: פקיעה אופטימאלית ברמות 1440-1455, גבול עליון ברמת 1480 וגבול תחתון בסביבות 1435. אם נבחן הגבול התחתון יווצר לונג סקוויז בשוק כמעט בודאות אך הסבירות לכך נמוכה בשל יציבות סה"כ מעבר לים, בדגש על צפי לתמיכה נוספת באירופה.

מצד המקרו, וזה נכון לכל המדינות בהן קיבלנו הפתעה בשבוע האחרון, המצב כבר הרבה יותר בעייתי. לא הספקנו לחגוג את הגרעון הנמוך (2.8%) מהתמ"ג ביחס לצפי וכבר קיבלנו נתוני צמיחה גרועים. המפתיע מבין השניים הוא דוקא הגרעון, שכן הצפי היה 31.1 מיליארד ובפועל נחתם הגרעון ב 29.9 אך זאת לאחר הוצאה בלתי צפויה של 7 מיליארד ₪(!) בגין צוק איתן. ישראל פיספסה, לפחות כלכלית, את אחת השנים המוצלחות והמפתיעות בפן היעד הממשלתי וגם עמידה ביעד זה היא בגדר הפתעה חיובית ביותר שמבטיחה למרות אי-יציבות שלטונית המנעות של סוכנויות הדירוג מהורדת דירוג.
מנגד, בנק ישראל (שוב ושוב ושוב) מפספס בענק את יעד האינפלציה. מאז פישר, בנק ישראל מתעסק בהכל חוץ מתפקידו המרכזי שהינו עמידה ביעדי האינפלציה. לא ברור הכיצד הנגידה יכולה להיחשב לאחת הנגידות הטובות בעולם עת 2014 נחתמת עם אינפלציה שלילית של 0.2% לעומת יעד 1-3%. כממשיכת דרכו של פישר שפיספס אף הוא היעד בשנתיים רצופות (אך היה לפחות קרוב יותר) קשה שלא להתרשם מכדאיות שמירת בועת הנדל"ן מצד בנק ישראל: עם סעיף הדיור – 0.2% - ; ללא סעיף הדיור 1.4% - . במצב זה אין כל ספק שבנק ישראל מעדיף לשמר הבועה ועל אף שכבר הבהרנו זאת במקביל להורדות הריבית נדמה כי נתוני השנה החולפת מקרינים גם על השנה הנוכחית. אפשר רק לשער מה היה המצב האמיתי אלמלא הראלי בדולר, וכיוון שמחירי הנפט צפויים להשפיע על מדד ינואר (כפי שציינו לפני כשבועיים סביב 0.8% שלילי) בהחלט ניתן לדחות העלאת ריבית עמוק לתוך החציון השני (לכל הפחות).

בשוק המט"ח הדולר כבר הגיע ליעד (3.85-3.9 ₪/דולר) אך אז זינק בעקבות הצניחה בפרנק השווייצי ומכאן כבר אנו מאחדים את שוק המט"ח, הסחורות ואירופה למקשה אחת. הבנק המרכזי בשוויץ החליט להפסיק את מלחמתו בייסוף הפרנק והסיר את התקרה שקבע על 1.2 פרנק / יורו. הזינוק של הפרק בכ 25% (בשיא למעלה מ 40%) בשבוע הובילה לצניחה ביורו, שבתורו חיזק משמעותית את הדולר (1.15 והשגת היעד שהערכנו), צניחה בנפט וכרגיל בריחה למקלט הזהב שביצע פריצה משמעותית מגבולות הדשדוש בואכה רמת 1300 $/אונקיה. אמנם המהלך לא השפיע על השווקים מעבר ליום בודד, אך נגזרותיו ישארו עימנו עוד לא מעט זמן. ראשית, למי שהיה זקוק להוכחה כי השוק על כרעי תרנגולת, קיבלנו דוגמה ומופת מה קורה כשהבנק מפסיק להתערב = תגובה חסרת פרופורציה שלא ניתן כלל לצפותה. זה נכון גם לדראגי והאיחוד , אף יותר ליפן ובמידה פחותה לארה"ב. זהו אותו "סינדול" בו עסקנו לא פעם לפיו לא ניתן באמת לצאת מתכנית הדפסות באופן מלא.
שנית, הדבר הוביל לנפילה בשווקים ולאחריה לעליה חדה. האירופאים פשוט לא יכולים לדמיין מצב בו דראגי נמנע השבוע (חמישי) מהשקת תכנית גרנדיוזית. החלשות היורו מצטרפת לנתון שפורסם בשישי לפיו המחירים ירדו בצמדבר ב 0.1% - לראשונה מזה חמש שנים, ולכן אנו כבר בתרחיש דיפלציה כמעט ודאי. החלשות היורו מוסיפה שמן למדורה ולכן המשקיעים בטוחים כי דראגי יפתיע וכאן הדברים הופכים מורכבים הרבה יותר: בפועל, דראגי לא יכול להימנע מפעולה מאחר והוא משחרר רמזים הולכים וגדלים מזה חודשים, מה גם שהוא כבר לוטש עיניים לתפקידו הבא הפוליטי (ראש ממשלת איטליה). מנגד, וזה החסרון המהותי של המשקיעים – מדדי אירופה מצויים בשיא. דאקס מעל 10K, פוטסי מעל 5500 ובסה"כ רמות שבהחלט לא מזמינות התערבות, כל שכן הותרת נשק ליום שחור יותר. אי לכך, הפתרון היחיד של דראגי להחלץ מהמצב הוא להשיק תכנית במועד הקרוב אך כזו הצפויה לאכזב ביותר את המשקיעים. מי שבונה על ראלי גדול צפוי להתאכזב שכן חצי טריליון יורו לערך הוא הסכום שמגולם כבר בשווקים, ויותר מסביר כי גרמניה תקצץ מזאת לפחות מחצית. המנעות מוחלטת מצד מוניטארי היא כבר הרת אסון בטווח הקצר עבור המשקיעים, ולכן אנחנו נקבל מעין תכנית "דרדלה" שהיא לא לכאן ולא לכאן ובמצב השווקים הנוכחי אין די בזה. אם נמשיך הקו הישר מהערכתנו זו ביחס לסחורות הרי שהמהלך האחרון של הנפט והזהב הינו קצר מועד ולכן ניתן בהחלט לצפות להמשך דשדוש בזהב השחור סביבות 45-50 וירידה של הזהב כשלב ראשון לרמת 1200-1250.
כפי שציינו בסקירה השנתית נתוני המקרו צפויים לשוב למרכז הבמה בשבועות הקרובים, ואם היינו רגילים לנתון האבטלה האמריקני כשולט בכתר כעת צפוי מדד המחירים האירופאים לתפוס את מרכז הבמה. ההסטוריה מלמדת כי דיפלציה היא כדור שלג המזין את עצמו ולרוב אינו מסתיים בפחות משנה עם אלמנט פסיכולוגי משמעותי. במידה ואירופה תיקלע למצב זה יגדל הלחץ על הבנק המרכזי לצעדים דרמטיים, ואז צריך להתמקד בנתונים בגרמניה – כל עוד במדינה (וכרגע זהו המצב לפחות לרבעון הקרוב) המחירים שומרים על יציבות, דראגי לא יקבל אור ירוק לתכנית משמעותית.

במצב הדברים הנוכחי זוהי הפתעה מסוימת כי ארה"ב איבדה רק כ 3% במהלך השבועיים האחרונים. התחזקות הדולר אינה משרתת את הפד אך מקזזת במשהו את הירידה שחלה בדצמבר באינפלציה בשיעור 0.4%. הירידה במחירי הנפט פוגעת בכולם רוחבית (פוגעת = יעדי האינפלציה) אך בארה"ב הדבר מתון יותר בשל התמחור בדולר. זה פגע מעט בצפי לאינפלציה שנתית שנקבע ב 2014 על 0.8% אך זה מוסיף לרווחת הציבור המגדיל צריכה ולכן ניתן לצפות לנתוני צריכה משופרים כמו גם לעליה במדדי אמון הצרכנים, כפי שהתרחש בשבוע החולף.
יתר נתוני המקרו מוסיפים לספק נתונים יציבים, עם גוון אופטימי קל אך כפי שציינו בחודשיים האחרונים אין עוד די באלה בכדי למשוך המדדים מעלה ביחס לתוצאות החברות. בשבוע החולף מגזר הפיננסים דיווח, ואיכזב בגדול: בנק אוף אמריקה רשם ירידה של 25 סנט למניה ובסך הכל ירידה של 13% ברווחיות. לזאת יש להוסיף צניחה רבעונית בהוצאות משפטיות שבלעדיה התוצאות היו חמורות בהרבה; סיטי פיספס ב 33% את צפי האנליסטים לרווח למניה, ובסה"כ כל מגזר הפיננסים מציג תוצאות חלשות. זאת מתחבר לאוירה הכללית של הנמכת תחזית רווח ברבעון הקודם עת התלבטנו בין הורדת תחזית לשם עמידה ביעד או הורדת תחזית בשל רווחיות (הערכנו שהפעם מדובר באופציה השניה). המגזר הפיננסי לרוב מקדים את המגזר התעשייתי (הייטק מעט בצד בעניין זה) ולכן ניתן לשער כי קצב השיפור שהציגה הכלכלה האמריקנית הולך ומתמתן. הדבר מתיישב היטב אף עם המקרו שמתחיל לגמגם ודוגמה טובה לכך תביעות האבטלה שקפצו לשיא חצי שנתי עם 316 אלף תביעות חדשות. האמריקנים יכולים להוסיף ולהתפאר באבטלה של 5.6% (ויעד של 5.3% עד סוף השנה...) אך בפועל המשק האמריקני אינו מתקדם בקצב הרצוי, ולכן רמת 2000 הנקודות עוד תיבחן בטווח של שבועות קצרים עם ההערכה כי S&P ישברה והדשדוש ינדוד ל 1950-2000. בהקשר זה ראוי לציין, כי בניגוד לעבר עת תכנית הדפסת כספים באירופה הזניקה את ארה"ב אין זה בהכרח המצב הפעם שכן התחזקות נוספת של הדולר כבר הופכת בעייתית עבור הפד ומפרה את האיזון שבין תמיכה במחיר הנפט ובין משקולת על היצואנים, קרי בהחלט תיתכן תנועה ללא קורלציה בין הבורסות.

מניות ומגזרים
אשטרום אג"ח ב" – המלצת קניה ! האיגרת מצטרפת לתיק האג"ח של האתר מאחר ולהערכתי תשואה של 5% לא מסתדרת עם דירוג A, צפי הכנסות של 3 מיליארד ₪ בשמונה עשר החודשים הקרובים לערך וירידה איטית אך עקבית ברמת המינוף המאפיינת את כל המגזר. מתאימה לטווח ארוך בלבד.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
• שימו לב כי אסטרטגית ינואר נסגרה עם הגיעה ליעד הרווח, 25% תשואה חודשית. בשל הקירבה לשבוע פקיעה לא נבצע אסטרטגיה נוספת עד תום החודש.

שבוע טוב ומוצלח !