השבוע החולף התנהל באנמיות מוחלטת כשרק הפעילות הטכנית הקבועה (ארביטראז") מובילה לסגירה חיובית. מחזורי המסחר השוקעים מקדימים את יולי-אוגוסט המסורתיים ולכן ללא ירידה משמעותית בשווקים, כזו המקפיצה סטית התקן, אנו עוד צפויים לפגוש שפלים חדשים.

בסטית התקן הנוכחית, כ 8.5% אין כדאיות כתיבה ממשית לשחקני המעוף, שבתורם כמעט ולא מעורבים בנכס הבסיס – על פניו הכותבים קרובים במיוחד לפקיעה אופטימלית, שלא לומר פקיעה זהה לפקיעה הקודמת, אך אם בעבר משמעות הדברים היתה תשואה של עשרות רבות של אחוזים הרי שהפעם מדובר על תשואה ממוצעת בלבד. הדבר ניכר בגבולות המסחר הנעים באיטיות משוועת מעלה עם טווח פקיעה אופטימאלי ברמת 1380-1392 הנקודות, וגבול עליון ותחתון שאינם רלונטיים. סגירה מוקדמת אפשרית ברביעי או בתרחיש ירידה לכיוון 1390 הנקודות, אך גם כאן הסיבה הינה טכנית – מחזורי האופציות כה נמוכים עד כי שבכדי להתכסות בצורה מלאה יש צורך בפעילות הנמשכת שעות רבות. בצר לנו, מעדיפים הכותבים להתחיל ולנייד את פוזיציות ה PUT ליולי במעגל קסמים ששוב מבטיח רצון לפקיעה נמוכה מהספוט. ניוד ה PUT הינו קל ופשוט שהרי האופציות שוות עשרות שקלים, וכך אין בעיה לסגור באחת אלפי יחידות גם אם מאבדים כעשרה ₪ לטובת האלגוטריידינג. הפתיחה המוקדמת ביולי אינה מפצה בפרמיה שמנה ולכן הכתיבות צפויות להיות רחוקות למדי, כשההערכה היא שגם בחודש הקרוב נציג תשואת חסר.

אדישות הבורסה למצב הנוכחי בולטת ולעיתים אף מרגיזה. אין איש פוצה קול ביחס לחברות הנמחקות ולמחזורים הדועכים. התקשורת עצמה, אותה תקשורת שקטלה המנכ"לית הקודמת ממלאה פיה מיים, וההתמקדות היא בשוליים של השוליים – השקת אופציות על מניות פריגו ובזק. ללא נגיעה בתמחור והערכת השוק, אין כל סיבה למשקיע המקומי להתמקד באג"ח קונצרני הנסחר כאג"ח ממשלתי ברמת התשואה (התיחסנו לכך בסקירה השנתית והערכנו כי זו הבועה הגדולה) במקביל לשוק מניות המסורס ע"י שחקני המעוף ומתמקד בעיקר בשחיקת אופציות. האחרונים במידה מסוימת כורתים לעצמם הענף עליו הם יושבים, שכן הירידה בסטיה מקטינה המחזורים ומקטינה הרווחיות אך כאמור הנחתנו היתה ונותרה כי פנינו לתיקון של 3-4% שיעורר השוק עד הדעיכה הבאה.

המצב יש לזכור מגיע לאחר הרעה במצב הבטחוני אך גם זו החזיקה יום מסחר בודד. נדמה כי המשקיעים מתעלמים (או אולי נדחקים) להמשיך ולרכוש עת תעשית הקרנות סוגרת שבוע נוסף עם גיוסים של 1.25 מיליארד ₪ - פי ארבעה מהשבוע הקודם. 400 מליון ₪ נותבו לקרנות המסורתיות ואם ניקח ממוצע קרנות אלו, כ 25% מניות, מדובר על 100 מליון ₪ גיוס אמיתי לשוק = שווה ערך ליומיים/שלושה במונחי קניה/מכירה במעוף כשהסיבה היחידה לעשות כן הינה הורדת הריבית שממילא אפסית ולא מותירה ברירה.

הדברים נכתבים טרם החלטת הריבית כמובן, וגם הפעם אנו מתקשים לראות את בנק ישראל מורידה. ההערכות (אינטרסים?) מכוונות להורדה של רבע האחוז ונתמכות בשתי סיבות מרכזיות: שער הדולר באך בקושי שומר על קירבה לרמת 3.45; מדד מאי שעלה בשיעור של 0.1% בלבד ובסיכום דו-חודשי התרחק 0.5% מהקונצנזוס. האופטימיים אף יוסיפו לרשימה את ההמנעות מהורדת ריבית בפעם הקודמת ולכאורה קיים כאן מתכון מושלם למהלך. להערכתנו גם הפעם אין אלו פני הדברים, וגם הפעם בנק ישראל (צריך) ימנע מהורדת הריבית. ראשית, שער הדולר עודנו יציב ואינו התרחק עד לרמה שקניה מסיבית ומיותרת לא יכולה להשיבו. שנית, משבר הנדל"ן לא מאותת על סיומו וכאמור ועדת החקירה והחצים עוד יופנו לבנק ישראל וברצונם להימנע מכך, ושלישית – המשק במצב סביר לחלוטין. נכון, אלו לא נתוני הצמיחה לה ציפו והקצב הולך ומאט אך האם זו סיבה להשתמש בקליע האחרון?!
מדד מנהלי הרכש למאי עלה ב4.2 נקודות לרמת 55.6 – עליה מרשימה ומעל ההערכות. העדכון השבוע הציג התרחבות עם עליה בתמ"ג לקצב 2.7% ברבעון הראשון ואף בתעסוקה חל שיפור עת מספר המובטלים ירד במאי ב 0.3%. כל אלו אינם מהווים כר פורה לשוק, וכיוון שהבורסה אינה נזקקת לפלוג שהרי היא ברמת השיא ניתן "למשוך" ההחלטה חודש נוסף. השוק מתמחר הורדת ריבית בסבירות של 75%, והגם שמפתיע – מדובר על ירידה ביחס להחלטה הקודמת. המשמעות היא שהורדת ריבית יכולה להוביל לעליה נקודתית של 3-4 נקודות אך הותרת הריבית על כנה לא תוביל לתנועה דרמטית. החוזים העתידיים והארביטראז" משמעותיים יותר ולכן איננו מצפים לדרמה גדולה עם פרסום ההחלטה המנותקת מהשווקים העולמיים.

להבדיל, גם בשוק המט"ח הדברים רגועים למדי ואין צפי לתנועה מיוחדת אלא שכאן אנו ברמת 3.45 הקריטית. אם בסקירה הקודמת ציינו כי אין ציפייה לשבירה ממשית והתבססות מתחת ל 3.45 מהלך של הותרת הריבית על כנה יכול להוביל הדולר עד רמת 3.43 והעתקת רצועת הדשדוש ל 3.4-3.45. לא פלוג היא הדומיננטית כי אם יאלן שהחלישה המטבע האמריקני פעם נוספת ובנק ישראל למעשה נגרר: נגרר אחרי דברי הפד, אחרי החלטות דראגי אך אינו פועל עצמאית ומגדר השער כנדרש. יתרה מכך, לאחר כשנה של דשדוש סביב רמת 3.5 ₪/דולר נדמה כי הופנם השער החדש וכי האוצר והבנק המרכזי אינם רואים בו עוד בעייתי ולכן השימוש יוסיף להיות בקניה נקודתית (ולא אפקטיבית) מאשר בפעולות מנע אמיתיות.

בשוק הסחורות המצב בעיראק הולך ומסתבך כשקשה להבין הרגיעה בגיזרת הנפט, וליתר דיוק זינוק ורגיעה. לא התרחקנו משמעותית מרמת 106$/חבית והעליה ל 107 הינה מינורית. השוק מתמחר כעת פעילות או לכל הפחות סיוע אמריקני ניכר בגיזרה ולכן אין לחץ רכישה מסיבי. מנגד, אובמה הוכיח בעבר הססנות ולכן נקודתית הנפט עוד יכול להגיב בעליה קלה בטרם נצפה לתיקון בטווח הארוך. הזהב השחור מושך אחריו מרבית הסחורות כשגם הזהב יוצא מרצועת הדשדוש ופורץ 1300$/אונקיה ומאתגר ההערכות מוקדמות. כל עוד המצב בעיראק אינו נרגע ניתן לצפות להמשך זחילה מעלה אך טרם מדובר על לקיחת פוזיציה כשנכון הדבר גם לסחורות השורה השניה והשלישית.

באירופה, וליתר דיוק בדאקס רמת 10,000 הנקודות מאתגרת המשקיעים פעם אחר פעם. אלו מתקשים למצוא סיבות של ממש להמשיך בראלי אך דראגי ושות" מבטיחים הקלות על הקלות ולכן אין אנו מצפים לירידה דרמטית. ובכל זאת, ומההיבט הטכני לחלוטין, לא ניתן להתעלם מתקרה משולשת ומרובעת ולכן אנו מצפים לתיקון קל בואכה רמת 9,800 הנקודות. בצד הפונדמנטאלי התמונה הולכת ומסתבכת עבור הגרמנים ולכן עבור היבשת כולה: סקר ה ZEW הציג קריאה של 29.8 נקודות לעומת צפי ל 33.1 נקודות. המשמעות היא ירידה ניכרת בהערכה קדימה עבור הכלכלה הגרמנית עד כדי צמיחה אפסית השנה. הסקר הנחשב הדומיננטי ביבשת לרוב מקדים השווקים בחודש עד חודשיים, ולכן זכרון דראגי עוד עם המשקיעים אך בהיעדר צעדים קרובים, ואין כאלו בפתח, יתקשו הבורסות באירופה להתקדם. בניתוק מוחלט אך בהרמוניה מדד אמון הצרכנים בגוש היורו רשם אף הוא ירידה לרמת 7.4- כנגד צפי של 6.5- וביחד אין לבורסות באירופה על מה להישען כי אם על וול סטריט בלבד. תיקון קל בארה"ב והשווקים ביבשת הישנה יגיבו בצורה משמעותית יותר עד כדי כפולה (ובהתאם המשך העדפה לשוק האמריקני על יתר השווקים).

באסיה קיבלנו השבוע דוגמה מה עלול לקרות בארה"ב עם התערבות מוגזמת מדי. היפנים שכהרגלם הולכים רחוק יותר ועד הסוף עם כל צעד, הובילו ההרחבה הכמותית לקפאון בשוק האג"ח הממשלתי והמט"ח. הין נסחר כמעט ללא שינוי כבר חצי שנה והתנודתיות ירדה ל 5.25% (פתאום שוק המעו"ף נראה חי...). האג"ח הממשלתי של יפן, שנסחר בתנודתיות של שברירי אחוזים בחודשים האחרונים חדל הלכה למעשה מלפעול – אג"ח עשר שנים לא נסחר במהלך יום שלם שהרי ממילא מחיריו מקובעים ונקבעים ע"י הממשלה. האסון הוא שהיפנים, והעולם בכלל, מותחים כאן קפיץ וברור כי התמחור לקוי מאחר ואין כוחות שוק כלל וכלל. מצב זה יכול להימשך כל עוד הרגיעה בעולם קיימת אך משלב מסויים, וזו רק שאלה של זמן, יגברו כוחות השוק והלחץ יתחיל – במצב זה הממשלה יכולה רק להגדיל תכנית ההדפסות ובניגוד לפד שעוד מנסה למצוא פתחי יציאה והקטנת ההתערבות היפנים פשוט אדישים. זה יכול לעבוד לארה"ב שמנפיקה את החוב העולמי – זה לא יכול לעבוד ליפן והאירופאים יכולים ללמוד מכך שיעור או שניים.

בארה"ב היציבות נמשכת עם שלל נתונים חיוביים: האמפייר סטייט זינק ל 19.3 נקודות, הרבה מעל צפי הכלכלנים; מדד המחירים לצרכן היכה התחזית המוקדמת אף הוא וסקר הפד של פילדלפיה המשיך המומנטום ורשם עליה נאה ל 17.8 נקודות. המדדים התקשו להמשיך במומנטום החיובי בדיוק מסיבה זו – יותר מדי נתונים חיוביים מבטיחים המשך צמצום ואולי אף הקדמת העלאת הריבית. הפד אמנם צמצם רכישות האג"ח אך די היה בנאומה של יאלן בכדי להרגיע המשקיעים / מסוממי הכסף: יאלן הדגישה כי הפד עודנו מעדיף מדיניות עידוד הצמיחה על פני ריסון אינפלציוני – מלים מכובסות להמשך הדפסת כסף והקשה לרחשי לב וול סטריט על פני הכלכלה הריאלית די בחיזוק זה מדי פעם בפעם, בכדי לשמור המדדים ברמות השיא עם טווח תנועה של כ 2% לכיוון כשהויקס הנסחר כעת ברמת 10.85% מבטיח התראה מוקדמת – עד רמת 12.5% אין כל שינוי בהערכה ורק גבוה ממנה ניתן יהיה לדבר על תיקון שמעבר לנקודתי.

מניות ומגזרים

• בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
• שימו לב, יתכן ונקדים מועד פתיחת אסטרטגית יולי כבר לשבוע הנוכחי, תלוי סטית תקן ומדד.

שבוע טוב ומוצלח !