המדד השבוע מחק עליה בת יום וחזר למגמת הדשדוש ארוכת הטווח, על אף הערכות מומחים כאלה ואחרים לפריצה לקראת שיא חדש. בפועל, גם העליה הבודדת השבוע (ראשון) נבעה רובה ככולה מארביטראז" ולכן מדובר על תנועה טכנית ולא תנועה ממשית בשל גורמים כלכליים. הגם ששחקני המעוף היו מעורבים פעמיים (שלישי וחמישי) במסחר במטרה לבלום העליה, חולשת המדד בלטה על רקע הנעשה בעולם – תשואת חסר ממשית עת אנו מצטרפים לימי ירידה (אף בחוזים) ונמנעים מקורלציה חיובית.

שחקני המעוף הספיקו כבר להשיב לעצמם נכס הבסיס וכעת עם ספוט מרחק מחצי האחוז מפקיעה אופטימאלית נשאף לאי-התערבות ושחיקה. גבולות הפקיעה לא השתנו כלל מהשבוע החולף (2 נקודות זניחות) והחשש כעת הוא מסקוויז טכני, קרי סקוויז שאינו נוגע בדלתא אלא בסטיה. תרחיש זה אפשרי במקרה ירידה חדה בואכה לרמת 1370 הנקודות ואינו מבשר על הפסד (שהרי הדלתא שלילית) אלא על מחסור בבטחונות. במצב שכזה אנו משערים שסוחרים שכתבו PUT 1400 בפרמיה אפסית ובסטיה 8.5% יאלצו להתכסות במהירות ואז נקבל התנועה הלא רציונאלית אותה הערכנו בחודשים האחרונים. בהתאם לכך, סגירה מוקדמת עומדת על הפרק אך היא רלונטית כעת בתרחיש ירידה בלבד ולא בתרחיש עליות שדי אדיש לספוט עד סביבות 1397-1400.

על פניו הסיבה היחידה כעת למשקיעים להיוותר בשוק, מלבד הריבית האפסית כמובן, היא הורדת ריבית נוספת שעתיד לנקוט בנק ישראל. כחיזוק להערכה זו מתבססים המניחים על מדד המחירים לצרכן שעלה במאי ב 0.1%. כיוון שמתחילת השנה נרשמה ירידה של 0.3% המצדדים בהורדת ריבית טוענים כי השוק מאט במהירות ולכן יש מקום לעודדו בצד זה. יש בכך כמובן מן האמת בצעד זה אבל התמונה מורכבת בהרבה. ראשית, המדד ב 12 החודשים האחרונים עלה ב 1% ולכן הקצב איטי אבל עדין נושק לגבולות יעדי הצמיחה של האוצר ובנק ישראל. זאת ועוד, צעד שכזה אינו מותיר לבנק ישראל כל נשק נוסף וממילא הורדה מגולמת בשוק לכן אין תמיכה אמיתית למדדים ברמות הנוכחיות. רוצה לומר, לא במהרה בנק ישראל יוריד הריבית גם במועד הקרוב ושני גורמים לא יותר פסיכולוגיים מכלכליים יתנו הטון: כיוון שוק הנדל"ן ושער הדולר. הראשון ללא האטה יקשה על הורדת ריבית, השני ללא שבירת 3.45 אינו זועק לצעד שכזה.

המוסדיים שהעריכו כן בשבועות האחרונים מוסיפים להקטין חשיפה מקומית ולהעביר ההחזקות אל מעבר לים דבר המוצא ביטויו במחזורי המסחר – ירידה של 25% במחזור בחודשיים האחרונים וזאת טרם חופשת יולי-אוגוסט המסורתית. הדבר בא לידי ביטוי אף בסטית התקן וחוסר העניין כששיא חדש אינו עומד על הפרק וגם חשש ממפולת אינו באופק. הציבור טרם הפנים זאת. קרנות הנאמנות המניתיות גייסו במאי 160 מליון ₪, ובתעודות הסל נרשם גיוס אפי של מיליארד ₪. הוסיפו לכך הקרנות המעורבות שגייסו 4.5 מיליארד ₪ במאי (למעשה סכום גבוה יורת בשל פדיון בכספיות של 700 מליון) וקיבלנו שוק שכל כולו נשען על ציבור רעוע. טעימה קטנה לחוסר יציבות זה קיבלנו אמש עם ההרעה במצב הבטחוני – כבר נוכחנו כי הרעה בטחונית, גם בהיקף מלחמה, אינה נוגעת בשוק הנתמך ע"י פרמטרים שונים לחלוטין ועדיין האוירה השלילית הובילה למימוש שאינו מחוייב המציאות.
התנהלות זו מחדדת את חשש הכתובים מתנועה חדה ולא פרופורציונאלית ולכן אין לראות בסטיה הנוכחית כמבשרת דשדוש מוחלט כי אם סטטוס קוו מתוח בין מימוש מוסדיים והכבדת כותבים ובין התלהבות הציבור לרכוש כל העת.

ברקע היצוא מתחיל לגמגם ובראית מאקרו למצב המשק הדברים מדאיגים פי כמה. יצוא הסחורות מפברואר עד מאי ירד ב 14% כאשר יצוא ההייטק, הקטר האמיתי של ישראל, ירד ב 10% בחישוב שנתי. זו כבר לא האטה אלא נסיגה וקברניטי האוצר מגיבים באדישות מסויימת. כיוון שהקוראים הסקירה הינם משקיעים נציין כי לא בהכרח צפויה השפעה מיידית על הבורסה, שהרי זו דואלית במחציתה ונתמכת ע"י קורלציה עולמית אך הדבר מחדד מדוע אנו סבורים מזה שנתיים כי תשואת החסר צפויה להימשך ואם כבר לונג אז רק מעבר לים בדגש על וול סטריט.

בשוק המט"ח קיבלנו יציבות עם קירבה חוזרת בפעם המי יודע כמה לרמת 3.45 ₪/דולר. גם הפעם אנו מתקשים לראות השבוע שבירה אמיתית של רמה זו, והצפי הינו להמשך דשדוש גם ללא התערבות בולטת של בנק ישראל. בגיזרת היורו/דולר קיבלנו השפעה קלה בלבד לצעדי דראגי, שכן כאמור הדבר כבר היה מגולם במלואו בשוק וכהמשך – אפס עניין לצעדים ה"דרמטיים" האחרונים. אם דראגי לא יספק הקלה כמותית שווקי אירופה לכל הפחות סימנו רמות השיא לתקופה הקרובה, ונדמה שככה הם פני הדברים שמרגילים מסוממי הכסף למנות הולכות וגדלות של כסף חינם.

להבדיל משוק המט"ח היציב, בסחורות קיבלנו תמורה ניכרת בזהב השחור. הנפט זינק לרמת 106$/חבית בצעד שרחוק מאוד מהדשדוש אליו התרגלנו סביב רמת 100. לטעמנו השווקים לא מתמחרים נכון המשבר בעיראק, לא משום השפעתו הגלובאלית-מדינית כי אם בשל מחירי הנפט בלבד. הכלכלה האמריקנית בקושי מתאוששת והכלכלה האירופאית דורכת במקום. זו וגם זו לא יעמדו במהלומה של מחירי נפט מזנקים, ודי ברמה הנוכחית להוביל לפגיעה בשברירי הצמיחה. אינדיקציה ראשונה הגיעה משוק התעופה שהגיב במהירות לעליה, וכעת מצפים בשוק להגדלת תפוקות ניכרת ולפעולות מצד הממשל האמריקני שירגיעו מחיר הנפט ובמהירות. נפט ב 100$/חבית משמעות מדד s&p מתחת ל 1900 בהכרח בשל פגיעה ברווחיות החברות הנוגעות ישירות למחיר הסחורה וזהו רק צעד מקדים להשפעה הנרחבת יותר בארה"ב. אם לשפוך שמן למדורה צעדים מרחיקי לכת נוספים בגיזרת רוסיה/אוקראינה, הנוגעים לא רק לנפט אלא בעיקר לגז, יכולים להתסיס מחירי הסחורות וההשענות ובתרחיש כזה דיפלציה אירופאית בהחלט עומדת על הפרק.

בינתיים באירופה, להוציא התקשורת שעוד התרגשה ממהלכיו של דראגי, קשה למצוא משקיעים שהופתעו לטובה. השווקים ברמות שיא ובעמדת המתנה, כשגם ירידה של 2-3% אינה משנה מההערכה זו. דווקא ההתאוששות בפעילות הייצור בגוש האירו שהודגמה במדד ה PMI שרשם קריאה של 52.2 לעומת צפי 53.4 נוסחת במשקיעים בטחון כי דראגי יבצע צעדים נוספים. אולי – אולי אפילו את "הצעד" בדמות הקלה כמותית כה נדרשת לשוק אך אלו הם תקוות שווא. דראגי כבר הוכיח כי הוא מעדיף להמתין ולבחון השפעת הצעדים, ורצף של "בזוקות" אחת אחרי השניה מעיד על פאניקה יותר מאשר על תכנית עבודה מסודרת. יחד עם זאת, המרחק מהקלה נוספת, סביר להניח יותר בכייון אג"ח כלל אירופאיות, אכן יושפע מנתונים שליליים ורצוי רצף שלילי משמעותי. מלכתחילה למשקיעים אין אלטרנטיבה ולכן ירידה דרמטית אינה באופק, אך נתונים חיוביים ישמרו הגחלת האירופאית ויאפשרו המשך עליות בוול סטריט, קרי הסטת כסף מאירופה לארה"ב ולכן הצורך במאקרו חלש.
עוד יש לשים לב, במידה רבה בדומה לבנק ישראל, כי צעדי הקלה נוספים הולכים והופכים בלתי אפשריים בשל בועות הנדל"ן ברחבי האיחוד. בריטניה מובילה הנתונים בגאון עם עליה חודשית ממוצעת של 1% אך למרבה הפליאה גם במדינות שאך לפני רגע פשטו יד ורגל אנו רואים התעוררות לא רציונאלית – אירלנד, ספרד, פורטוגל ואיטליה מובלות ע"י ריבית אפס מה שהוביל את קרן המטבע לציין כי בחלק מהמדינות, לרבות ישראל, קיים חשש אמיתי לבועת נדל"ן (אנקדוטה: הקרן גם ציינה דרכי התמודדות, ואלו כולם כבר בוצעו ע"י בנק ישראל). הקלה כמותית כמוה כהזרקת כסף ישירות לנדל"ן, אף לפני שוק המניות בחלק מהמדינות, ולכן להערכתנו דראגי ניצל הצעדים המוניטריים לכל הפחות לרבעון הקרוב.
ברקע הבנק העולמי חתך את תחזית הצמיחה השנתית ל 2.8%, כשהוא מתעורר כרגיל באיחור אופנתי. כבר כעת ניתן לתקן תחזית הצמיחה ל 2.2% וגם זאת רק במידה ומחירי הנפט ירדו כלעומת שטיפסו.

לטובת המשקיעים, כבחודשיים האחרונים, עמדו הנתונים מאסיה שמספקים כעת תמיכה לרמות הנוכחיות. אם החשש המרכזי בתחילת השנה התמקד בסין כעת היצוא שעלה במאי ב 7%, והעודף במאזן המסחרי שזינק ב 35.9 מיליארד דולר מספקים שקט תעשייתי לכל הפחות עד שלהי יולי. דאגה אחת פחות אך יותר מכך – גורם ממתן לנתונים הבעיתיים באירופה וחוסר הכיוון (בנתונים) האמריקני. ההערכה השנתית הניחה כי מאסיה תיפתח הרעה וכעת אם למקד אנו עדין מתמקדים ביבשת זו אך המועמדת הטבעית בשל יחס חוב/תוצר היא כמובן יפן. אין לראות בצמיחה הנקודתית ברבעון השני עד כה כשיפור כי אם כהמטרת כספים, שבסוף יוני תתקבל החלטה בממשל על תום (?) מועד ההקלה ואז נוכל לבחון פעילות הניקיי.
בארה"ב, שבוע שלילי לאחר חודשיים של עליות ושבירת שיאים. יש לקחת הדברים בפרופורציה – המדדים איבדו כ 1% והדבר בטל בשישים ברמות הנוכחיות. אמנם התיקון יכול להימשך עוד אי-אילו אחוזים בודדים, תלוי בראש ובראשונה במחיר הנפט, אך אין באופק צפי לירידה חדה. יחד עם זאת, התיחסנו בסקירות למדד הויקס שרק חציית רף 12.5% תוכל להעיד על תיקון קל וכעת אנו קרובים לרמה זו מרחק נגיעה (12.2%). חצית רמה זו תלמד על רגיעה ודשדוש 1910-1960 כשרמת 14% כבר תעיד על תיקון בפתח לכיוון 1850 הנקודות.

בינתיים הנתונים בארה"ב מוסיפים לאכזב כשסקר ה ISM רושם קריאה נמוכה מהצפי והוצאות הבניה עולות באפריל ב 0.2% בלבד.גם מדד המחירים ליצרן שירד ב 0.2% לעומת צפי לעליה של 0.1% איכזב המשקיעים והדבר ממשיך לתת ביטויו בסנטימנט הצרכני – קריאה של 81.3 נקודות לעומת צפי ל 83 מעלה שוב השאלה מאין רווחי החברות. עסקנו בסוגיה זו לפני כשלושה חודשים כשלמעשה ציינו שאין מדובר בצריכה מוגברת אלא שילוב של שניים: מניות (בעיקר טכנולוגיה) שאינן מייצרות רווחים ומתבססות על צפי רווחים עתידי + התיעלות של החברות בדומה לצעדים שנקטה חברת טבע. יש גבול להתיעלות ונדמה כי עמק הסיליקון כבר מתמחר בפראות כל חברת טכנולוגיה (17 מילארד דולר ל UBER מתחרה רק בפטה מורגנה של וואטסאפ) ולכן העיניים צריכות להתמקד גם השבוע במבדיל בין תמיכה להתנגדות – שוק הנדל"ן. כל עוד שוק זה מוסיף לרשום עליה קלה, גם אם מינורית, אנו יכולים להניח כי המדדים ישמרו על כוחם אך בהיעדר נתוני שוק תעסוקה אמיתיים נותרנו למעשה עם קטר מקומי שבעיקרו מבוסס על כסף זול וכניסה מסיבית של משקיעים זרים ופחות מצליח לחלחל כעת לכלכלה הריאלית כבעבר.

מניות ומגזרים
קרסו – המניה האחרונה אותה מכרנו בתיק לאחר תשואה של 11% רושמת בחודש האחרון ירידה לא מוצדקת. מעבר למימוש רווחים טבעי, אנו ממשיכים לראות הגדלת פוזיציה מצד מוסדיים ולכן נשוב למניה במחיר נמוך משמעותית מהמכירה שכן יש בכך הזדמנות קניה לטווח קצר-בינוני.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
• שימו לב כי אסטרטגיית יוני נסגרה לאחר תשואה חודשית (שבועית) של 25%. לא תהא אסטרטגיה נוספת לחודש זה.
• שדרוג חדש באתר: תיק המניות שלי. הינכם מוזמנים להתרשם ולבצע מעקב זמן אמת אחר מניות מועדפות.

שבוע טוב ומוצלח !