השבוע החולף התאפיין ביציבות עם לא מעט רעשי רקע במהלך התוך יומי. המדד שחצה את רמת 1220 הנקודות התייצב מעל נקודה זו, כשההתנגשות מתחילת החודש רק הולכת ומחריפה. מכאן, ציבור משתולל ברכישה עם גיוס בקרנות המסורתיות של 1.2 מיליארד ₪ מתוכם כעשירית במניות ועוד סכום לא מבוטל במעורבות, ומשם שחקני המעוף הבולמים את המדד פעם אחר פעם בעיקר דרך מניות הבנקים. תעשיית הקרנות רושמת שיא שבועי נוסף, כשמדי שבוע מתחילת השנה היא רושמת צמיחה ומתרחקת מרף 180 מיליארד ₪. אמנם ניכרת התעוררות גם בקרנות חו"ל עת סכום שיא של כספים פרטיים עשה דרכו מחוץ לישראל אבל אין ספק שת"א היתה ונותרה החלק הארי. והנתונים מוכיחים: הציבור התעורר מאוחר מדי.

כל נתוני המקרו הממשלתיים מוכיחים כי המלה מיתון יכולה להחליף כבר את המלה האטה בסבירות לא מבוטלת להמשך 2013. מדד המחירים לצרכן רשם בינואר ירידה של 0.2% ואם נבחן שלושה חודשים אחרונים, ולא רבעון (כחלק מהגדרת מיתון) הרי שישראל מדשדשת בבוץ עם נטיה שלילית קלה. לא ברור מאין שואבים הממשל ובנק ישראל את האופטימיות להמשך השנה אבל נדמה שכבר בתחילת מרץ אנו צפויים לעדכון תחזית מטה. חמור מכך, הוא העדכון המאוחר של הלמ"ס את סל המחירים לצרכן שהעלה את חלק הדיוק ל 25.2%. המהלך היה צריך להתבצע מזמן ולא להמתין לתום השנה אך כעת הוא חושף את ישראל לנתון בעייתי – די בירידת מחירים שנתית של 7-8%, נתון סביר לכל הדעות, בכדי להכביד על המדד כולו ב 2%. במצב עניינים רגיל משמעות הדבר היא צמיחה קלה עד אפסית אך לאור הנתונים העדכניים בהחלט אנו נגלוש לצמיחה שלילית שרק ארעיות יכולה למנוע הגדרת מיתון או צמיחה שלילית רבעונית. חמור מכך, הצמיחה לא מגיע לאזרחים או שאלו לא מרגישים מספיק בטוח במצבם הכספי: ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ירדה ב 0.7% בחישוב שנתי וזאת יש לזכור לאחר עליה נאה במחצית הראשונה של 2012. המשקיעים הנוכחיים בבורסה יכולים לזכות לעדנה בדמות עליות אך כיוון שאקסיומה היא שלא ניתן לווסת כניסה ויציאה בשווקים הרי שזו תימחק באחת גם אם תתרחש.

בטווח המיידי, שחקני המעוף הצליחו עד כה לעמוד בפרץ ההעליות בעיקר ע"י פעילות ערה במגזר הבנקים. זאת קרוב למיצוי הפעילות כיוון שהנחת העבודה שלנו בדמות תיקון בוול סטריט ממאנת מלהתרחש. הנחנו בלימה בעליות השבוע ואכן זאת קרה אבל המדדים מעבר לים מפגינים עוצמה גם כאשר הם חותמים בירידות בעקבות תיקון בשעת המסחר האחרונה. לאורך השבוע חל קידום אגרסיבי של אופציות PUT שהכניס תקבול עלוב ביותר של 3-4 נקודות מדד בלבד. הפקיעה האופטימאלית מצויה ברמת 1185-1205, גבול עליון נקודות ספורות מעל 1240 וגבול תחתון חסר חשיבות בשל הרצון בסגירה מוקדמת במקרה ירידה במדד. לא מן הנמנע כי השארות בהמשך השבוע סביב רמת 1220 תוביל אף היא לסגירה במקום להמשך התערבות מאחר ונכס הבסיס דליל למדי בידי הכותבים ויכולת ההשפעה מוגבלת. גם אופציית הגלגול אינה יורדת מהפרק בשל אותה הנחת תיקון שאם תבושש מהלגיע עד הפקיעה, תגיע לבטח לאחריו ולכן חשיבות גבוהה תהא למסחר בשני ושלישי כשבריחה של המדד מעלה, ועדיין בתוך הגבולות, תוביל לפעילת לא אופיינית לשלב זה של שבוע פקיעה בדמות סגירה/גלגול.

בינתיים, בנק ישראל מוסיף להלך אימים על הממשלה עת הוא קורא לקיצוץ נרחב והעלאת מס שאחרת הגרעון יקפוץ ל 4.9%. לא מן הנמנע כי הדברים נכונים אלא שאלו נופלים על אוזניים אטומות מאחר והממשלה בשלב התן-קח הקואליציוני ולכן אנו נוכל לאמוד את הגרעון רק בשלהי מרץ לאחר התבהרות הרכב הממשלה. ראוי להזכיר כי האוצר עומד כאחוז מתחת לתחזית זו אך כך או כך ישראל מתקרבת לנקודה לא נוחה של הורדת דירוג, גם אם טכנית בלבד, בשל הבור המעמיק.
בינתיים, החלטה נוספת של בנק ישראל, הגוף והאדם שאינם כפופים לאיש, עוברת מתחת לרדאר התקשורת תוך התעלמות: בנק ישראל אינו צפוי לקיים דיונים בסמוך לפסח ולסוכות. רוצה לומר בנק ישראל, לא תהא החלטת ריבית בחודשים מאי ואוקטובר. לא נשמע כדבר הזה בעולם, ובצורה מסוימת ראשי הבנק אף ממעיטים בערך עצמם וחשיבותם. ברננקי נאלץ לנאום מדי חודש בחודשו ולהתיחס לשאלות פרטניות שלאחר החלטת הריבית אע"פ שאנו יודעים מזה כשנה שהריבית תיוותר על כנה בכל 2013. כאן, בנק ישראל יגיב באיחור של חודשיים = פעמיים (!) להתנהלות השוק ואיש אינו נותן את הדעת על כך שמדובר בדיונים של יומיים בלבד וניתן היה לשנות התאריך בדיוק כפי שכל אחד מהקוראים סקירה זו היה עושה בנקל עם עיסוקיו הוא.

בשוק המט"ח קיבל השקל תמיכה רגעית מפישר שנאם וציין כי מבחינת בנק ישראל אין כל מניעה לחזור לשוק ולרכוש דולרים אף ללא הגבלה. הדברים הם יותר משאלת לב מאשר פרקטיים מאחר ומאגר הדולרים הנוכחי מאפשר לנגיד התערבות של עוד 2 או 3 מיליארד דולר בלבד, ובכל מקרה לא השפעה לטווח ארוך, כל שכן השפעה בלתי מוגבלת. הדולר היה צפוי לאבד גובה ל3.65 אלמלא זאת אך סגר את השבוע ללא שינוי ולכן ההערכה משבוע שעבר תקפה גם לימים הקרובים.
בדולר – אירו יציבות מרשימה סביב 1.33 עם תנועות מאוד אלימות של צניחת האירו במהלך המסחר. המדרגה הבאה היתה ונותרה 1.31 אבל הטווח הולך ומתארך בשל הדשדוש ולכן קשה לראות עד סוף החודש התרחקות של ממש מאיזור 1.33

בשוק הסחורות, הזהב בו זיהינו את החולשה עוד ברמות השיא חוזר השבוע לבחון את רמת 1600$ לאונקיה כרמת תמיכה. עד כה היינו אופטימיים ביחס לשמירת רמה זו, וכעת נדמה כי הוכשרו כל התנאים לשבריתה והגעה לסביבות 1580$. אם זאת יתרחש, יצביע המהלך על מגמה ולא אירוע נקודתי עד כדי שקילת פוזיציית שורט על המתכת. הנפט שנחלש מעט השבוע עשה כן בתנועה מדודה שאין בה בכדי להוסיף או להוריד מפוזיציית השורט בה אנו מצויים, ולכן הצפי כי ישמור על רמות אלו בעינו עומד.

באירופה, בהיעדר נתוני מקרו נתמקד השבוע בנתון בודד שהוא חלק ממכלול: התמ"ג ברבעון הרביעי בגרמניה התכווץ ב 0.6% והוא מתווסף לנתוני המיתון במדינה ממנו מתעלמים המשקיעים ביבשת. עד כה רבים הניחו (ובצדק) כי כל עוד גרמניה שומרת על כוחה כך ישמור האיחוד על קיומו. נגזרת מכך, כי מצב הפוך ישליך במיידי על יתר שווקי היבשת הישנה ובתגובת יתר ואילו כעת אנו מתמודדים מול שלל נתונים שליליים ממובילת האיחוד מהם מתעלמים המשקיעים. מצב זה יכול להתקיים בארה"ב בה ניתן להדפיס כסף יש מאין אך אינו יכול להתקיים באירופה בדיוק מאותה סיבה. גמרניה שנושאת כל כתפיה את האיחוד כולו מתחילה לשחרר נתונים המראים את קצה הקרחון בלבד. מרבית האנליסטים נוטים להעריך כי הנתונים ישתפרו במהלך השנה, בבחינת הבורסה מקדימה את הכלכלה, אך גם אם נניח שמיפור של כ 50% בנתונים הרי ש 2013 תסיים בצמיחה אפסית של עד כ 1% ואין בכך די בכדי לשמור את כושר הייצור וההובלה של המדינה ועד כמה שזה ישמע מוזר זהו התרחיש האופטימי. בתרחיש הפסימי והלא בלתי סביר גרמניה תיאלץ להתמודד עם מדינה כושלת נוספת באיחוד מה שיוביל לכך שאו שתסייע בכספים (ותכביד על מאזנה העצמי) או שתימנע ותפגע בכל האיחוד. סביר כי התרחיש הראשון יתקיים אך בכל מקרה מדובר בהרעה ולכן מדד הדקס אולי יטפס עוד אי אילו אחוזים בואכה 8000 הנקודות אך כיוון שאנו משקיעים לטווח ארוך הרי שזהו הזמן הנכון לפתיחת פוזיציית שורט על המדד.

באסיה, לא היו הפתעות מרעישות השבוע להוציא התנהלות מדד הניקיי שאם עד כה זינק בפראות עכשיו פשוט מתנהל בפראות עם עליות וירידות של כ 2% אחת למספר ימים. הבנק המרכזי במדינה הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0-0.1% וסה"כ המדינות המוניטרית הנוכחית של הצפת השוק בכסף מונעת שינוי מגמה חד לחודש הקרוב ושמירה על הרמות הנוכחיות בהמשך תנודתיות גבוהה. בכדי להבין את גודל הבועה היפנית וחוסר כדאיות ההשקעה במדד די להביט בנתון הצמיחה שפורסם השבוע: בעוד שהאנליסטים ציפו לצמיחה של 0.5% ברבעון הרביעי רשמה כלכלת יפן בפועל התכווצות של 0.4% ! מצב יוצא דופן בכל קנה מידה מערבי אלא שהיפנים העדיפו להמשיך להתעסק בכסף הזול שהממשל ממטיר עליהם לפתע, ובמציאות דבר לא השתנה ומי שהמציאה את המושג עשור אבוד צפויה חיש קל לחזור לנתונים משמימים ומאכזבים ולתיקון במדד.
בניגוד ליפן, היחידה שסיפקה נתונים מעניינים היתה אוסטרליה שממשיכה להתנהל במנותק מאירופה וארה"ב. שילוב של צמיחה גבוהה, אחוז מובטלים כמעט בשפל עשור, ויציבות פיננסית מחזירים שוב את המדינה למרכז הבמה העולמית עם פוטנציאל הצגת תשואה נאה אך חשוב מכך בתנודתיות פחותה. המדד האוסטרלי לא מזנק ולא קורס בעקבות של שינוי של 1% בוול סטריט (חלק מהעניין הוא טכני בעקבות שעות המסחר) ולכן בהחלט כהחזקה ממושכת יש מקום להחזיק לונג על המדד.

בארה"ב, אם בסקירה הקודמת הנחנו כי המדדים מיצו עצמם וכעת אנו צפויים לדשדוש-ירידה קלה, הרי שהדבר התאמת במלואו עת שני מדדים חתמו שבוע בצורה שלילית והשלישי בעליה מינורית. בסה"כ המסחר היה מגומגם עם טווח תנודתיות צר למדי, כשהנתון המשמעותי והמפתיע לטובה הגיע בחמישי עם ההערכה כי נתון דורשי העבודה עומד על 341 אלף לעומת צפי ל 360 אלף. אלמלא נתון זה היתה וול סטריט חותמת שבוע אדום בהרבה (וכך גם המעו"ף שתיקן לאחר הנתון) אבל בהחלט המגמה ארוכת הטווח לא השתנתה ועדין הדרישות הן הרבה מעבר ל 300 אלף.
יתר הנתונים אף הם איכזבו במידת מה עת המכירות הקמעונאיות הציגו עליה של 0.1% בלבד, מדד הייצור התעשייתי רשם ירידה ורק האמפייר סטייט הציג קריאה גבוהה מהצפוי. ניתן היה להמשיך בהנחת הדשדוש-ירידה קלה מהשבוע החולף, וזהו אכן המצב אך ככל שאנו מתקרבים לסוף החודש שוב צפוי לצוף עניין הקיצוצים (מצוק פיסקלי 2? 3?) והעימות בין הדמוקרטים והרפובליקנים. בראשון למרץ צפויה שורת קיצוצים להיכנס לתוקפה בהיקף של 85 מיליארד דולר בעיקר מתקציב הבטחון ומשקי הבית. כרגיל, הקונגרס לא מתפקד וכיוון שנותרו עוד שבועיים ימים בלבד למועד מתחילים להרגיש לחץ מסויים בקרב משקיעים מוסדיים מפני ההשלכות שיהיו להיעדר פתרון. אובמה כמו אובמה וברננקי לפניו לא מציע פתרון אלא מריחה: תכנית בהיקף 120 מיליארד דולר שתדחה את הגזירות לראשון בינואר 2014. הרפובליקנים, שעדיין זוכרים מלקקים את התקפלותם הצפויה בדה ה 90 במצוק הקודם עושים שרירים ועד שימצא הפתרון, וליתר דיוק הדחייה המוסכמת, אנו צפויים לעניין חדש בשוק שלא בטוח בכלל שסיומו יהיה כיום החותם אשתקד. לרפובליקנים אין שום כוונה לאפשר לאובמה להמשיך בגל הדחיות בעיקר בגלל נראות ופחות בגלל כלכלה ולכן כבר עכשיו החלו סימנים מוקדמים עם עיכוב מינוי של הייגל לשר ההגנה. המינוי שאיש לא חשב שיזכה למקל בגלגלים עובר כעת להליך שונה וצפוי להימשך עוד שבועות רבים, וזו רק ההקדמה. אובמה יזדקק לגזר משמעותי פי כמה מאחר ולרפובליקנים אין בעיה כעת "לאבד עשתונות" בעניין תקציב שאינו נוגע לכאורה ישירות לאזרחים, ולכן הכותרות בנושא הן שיובילו אותנו בימים הקרובים עם התקדמות, שבירת כלים וחוזר חלילה.

מניות ומגזרים
שורט על הדקס – בהתאם לכתוב לעיל, המדד צפוי לבצע מהלך תיקון בחודשים הקרובים הן בשל סיבות פנימיות והן בשל חולשת האיחוד שקרוב לוודאי תוביל את גרמניה להגדיל את הוצאותיה.
אוסטרליה – המדינה המערבית היחידה כעת המציגה אחוז אבטלה נמוך וצמיחה גבוהה. הבטא של המדד ביחס לממוצע העולמי נמוכה להפליא ומאפשרת חשיפה לשוק מתעורר (יחסית) בסיכון נמוך.

• שימו לב כי כל המלצה במקרה זה עומדת בפני עצמה אך הנכון ביותר הוא לבצע את הפוזיציה יחדיו, קרי לונג אוסטרליה/שורט גרמניה.
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !