לפני שבועיים עלה להצבעה באסיפה הכללית של חברת סובריין הסכם ניהול חדש עם חברת הניהול של בעל השליטה, המנכ"ל והיו"ר אברהם פוזננסקי. האסיפה התבקשה לאשר לבעל השליטה דמי ניהול של 28 אלף דולר בחודש הכוללים שכר, הוצאות ביטוח בריאות, אחזקת מכונית וטלפון נייד וכן החזר הוצאות לרבות הוצאות נסיעה ולינה.
בשבועות האחרונים הודיעו חברות ציבוריות רבות על קיצוצי שכר רוחביים בשורותיהן, קיצוצים שהתרחבו לפירמות רבות במשק - עורכי דין ורואי חשבון, תעשיינים ואנשי הייטק, תופעה שהיא לחלוטין לא רק ישראלית.
על המצב הכלכלי הבעייתי שברקע קיצוצי השכר כחלופה לפיטורים נאמר כבר כמעט הכל, אבל לא על החברות, בדרך כלל הקטנות, שבעת המורכבת הזו מנסות (ואגב, לא תמיד בהצלחה) להעביר החלטות שדומה כי הן שייכות כבר לימים אחרים ובהם תנאי שכר מופלגים לבכירים בשורותיהן.
סובריין היא דוגמה לניסיון כזה, שבינתיים עוכב הודות למאבק עיקש של מחזיקי החוב שמתקשים לוותר על 18% מההון העצמי של החברה לטובת שכר לבעל השליטה. זו בהחלט לא דוגמה יחידה לניסיון תמוה מצד חברות ציבוריות לאשר דווקא בעת הזו תנאי שכר חדשים.
אינטרקוסמא היא חברה בשווי שוק של 32 מיליון שקל העוסקת בייצור, יבוא ושיווק מוצרי קוסמטיקה, בשמים, איפור, טואלטיקה ומוצרי שיער. לפני כמה ימים אישרה החברה הסכם במתכונת של קבלן־לקוח (להבדיל מיחסי עובד־מעביד) עם אחד מבעלי השליטה בה - יהודה בר און (13%), שהיה עד לאחרונה מנכ"ל החברה.
אינטרקוסמא אישרה לבראון הסכם ייעוץ בשכר חודשי של 42 אלף שקל פלוס גמול הצלחה מותנה עד לגובה של 200 אלף שקל. בראון גם יהיה זכאי להחזר הוצאות של 1,250 שקל בחודש על השימוש במחשב נייד, פקס וטלפון סלולרי, ולהוצאות אש"ל. במסגרת עבודתו כמנכ"ל החברה השתכר בר און 45 אלף שקל (עלות שכר) כך שלמעשה הוא שומר על התנאים הבסיסיים גם עם עזיבת התפקיד.
בסוף נובמבר דיווחה יצרנית הרהיטים הבורסאית פלג גיא כי במועד שחלף מתאריך המאזן (סוף ספטמבר) ועד למועד פרסום דו"חות הרבעון השלישי (סוף נובמבר) "חלה ירידה משמעותית בהיקף ההזמנות מלקוחות במגזר הריהוט והעיצוב, הנובעת מירידה בהיקפי הפעילות של חלק מלקוחות הקבוצה כתוצאה מהמיתון המקומי".
למרות זאת, אישרה אסיפת בעלי המניות לאחרונה הסכם העסקה חדש לנעם זיו (עד כה סמנכ"ל הכספים של החברה) שימונה מעתה לממלא מקום מנכ"ל החברה. זיו יקבל על פי ההסכם החדש משכורת חודשית של 40 אלף שקל ומענק הסתגלות בגובה שלושה חודשי שכר במקרה של הפסקת הכהונה, רכב מקבוצה 6, תנאים סוציאליים ובונוס שנתי של 2% מהרווח של החברה.
מדובר בהסכם המשקף לפי דיווחיה של פלג גיא עלות שכר שנתית של 820 אלף שקל, פי שניים מהמשכורת שהשתכר עד כה (מהדו"חות השנתיים לסיכום 2007 עולה כי שכרו של סמנכ"ל בחברה ב־2007 עמד על 388 אלף שקל). מדובר בשכר גבוה מהשכר שהשתכר המנכ"ל היוצא בשנת 2007 - עלות שכר של 699 אלף שקל.
תגמול משודרג מבקשת להעביר גם חברת קרדן טכנולוגיות (הזרוע הטכנולוגית וזו העוסקת בהון סיכון) לחברה־אם (62%) קרדן ישראל. האחרונה מספקת לקרדן טכנולוגיות שירותים שונים, שכוללים בעיקר ניהול וייעוץ בפעילות פיננסית, שירותי ייעוץ משפטי ושירותי משרד והנהלת חשבונות.
בתמורה לשירותים שמקבלת החברה מקרדן ישראל היא שילמה עד לאחרונה 24 אלף שקל בחודש (6,000 דולר) שאותם מתבקשת אסיפת בעלי המניות כמעט ולהכפיל עד לרמה של 45 אלף שקל בחודש - יותר מחצי מיליון שקל בשנה. הסיבה - התמורה המשולמת כיום לא מכסה את העלויות של קרדן ישראל.
הסכם השכר המחודש אולי ייטיב את מצבה של קרדן ישראל שרק השבוע הודיעה כי המיזוג בקבוצה (קרדן אן.וי וג"י.טי.סי) יעלה לה בהפסד של 225 מיליון שקל אבל הוא בוודאי לא ישפר את מצבה של קרדן טכנולוגיות, שסיימה את תשעת החודשים הראשונים של השנה בהפסד של 12 מיליון שקל.
לכל אלה התווספה אתמול גם שניב. שם אישר דירקטוריון החברה את כהונתו של פסח ברנט, בנו של בעל השליטה, בתמורה לשכר חודשי של 30 אלף שקל עבור שלושה ימי עבודה בשבוע בממוצע. כאשר ברנט הבן אמור לקבל הטבות נוספות כמו החזקת רכב, עלויות טלפון סלולרי וכדומה. המנכ"ל היוצא עופר ינאי השתכר 45 אלף שקל עבור משרה מלאה. מכיוון שהיקף משרתו של ברנט עומד על 60% מהיקף משרתו של ינאי, יוצא ששכר הברוטו שלו גבוה ב־11% מזה של קודמו בתפקיד.