שבועות שלי ואולי גם שלכם.

שבועות חג כל- כך יפה, טעים ומגוון
כל אחד יכול לתת לו, פירוש אחר ומובן.
לכל אחד יש טנא משלו, ערוך ומוכן
להתמלא בתקוות ומשאלות וברכות גם.

כל אחד יכניס אליו, כאוות נפשו בשבועות
מטעמים,משקאות גבינות, ושאר ירקות.
ואם זכרוני אינו מטעני, קיים מנהג בחג הזה
לרכז את הסלסילות, בלי שמו של העושה.

ולאחר הטכסים, הזמירות והריקודים
ניתן כל טנא, לא לבעליו המקוריים.
ולכן- כל אחד שטנא הכין במו ידיו
השתדל למלאו בכל-טוב, מעל גדותיו.
כדי לא לבייש את עצמו ,גם לא את חברו
שבקרוב יקבל לידיו, את הטנא שלו.

תארו לכם עולם אוטופי, עולם חלומות
שבו בני האדם, מגשימים דמיונות.

עכשיו נתאר לנו- שמאלני, בעל חלום
שבטנא שלו- אין מלחמות, יש רק שלום.
הוא מכניס רק אהבה, וסיוע ועזרה
וידע ורצון טוב, המון עזרה בכלכלה.

ובטנא של איש ימין, לא איש של פשרות
הוא רוצה על אדמתו, רק לפרוץ ולבנות.
הוא רוצה להתנחל ,על אדמה כבושה,
אך זה לא מפריע לו, לטעון לבעלות מלאה.

ויש את האיש הדתי, בטנא שלו יש חזון
כל מקום שבתנ"ך מוזכר, כל אבן ,כל גמלון
הם רק שלו, עד אחרית הימים- הם שלו !!!
רק שם עליו לשבת, הוא וכל בני משפחתו.

ויש את הנכבש, זה שעולמו צר וחסר.
זה שאיבד את ביתו ,הפך נווד ומנוכר.
בטנא שלו יש הרבה סבל, אך גם שנאה,
כי מנהיגיו הלעיטוהו בה, ארבעים שנה.

ויש את הטנא של הרופאים והמתמחים
שמלא עבודה קשה, המון שנות לימודים.
היפוקרטס מסתכל להם מעבר לכתף,
דורש מהם להקריב הכל, מבלי להתעייף.

ויש את הטנא של כל האנשים הפשוטים
הוא כמעט ריק, מלא בקש ואניצים,
הם בעול הפרנסה נושאים, ללא הצלחה
לעולם לא מתרוממים, מעל גובה הרצפה.

ויש את הטנא של המעמד הבינוני
הוא מכיל יין פשוט, וקצת פירות יבשים.
גם הם מתייגעים ,כל חייהם משתדלים,
למלא את הצרכים, הקטנים, הזעירים.

ויש את הטנא, העשיר של בעלי היכולת
שהוא מלא בכל טוב, ומיני מרכולת.
הם די עשירים, לא חוסכים בטיולים
וכל מאווייהם .,די בקלות הם ממלאים.

ויש את שומרי הסף , בכל חנות וקניון,
בטנא שלהם נמצאים , רק במבה ולימון..
וכבר מתוך הרגל, הם אותו ממשמשים,
לבדוק אם לא הועבר בו, מטען של מחבלים.

והטנא של עובדי ה-הי -טק, אל תהיו מופתעים
מלא במטעמים מצוינים, שנקנו בתלושים
שנתנה החברה שלהם, לכבוד החג, כקודמיו
וזאת דרך ההנהלה, לשפר לעובדים את המצב.

ויש כמובן את הטנא של העשירון העליון,
אצלם הטנא, כמובן- הוא בגודל של מלון.
רק כמה דברים סטנדרטים , באמת, קטנים.
כאלה שנכנסים להגדרה של ארבעה כוכבים.

ויש את הטנא המיוחד של היוצרים, האמנים
הציירים המוכשרים, הזמרים המסלסלים,
הבדחנים, השחקנים, עובדי הבמה ,המפיקים
כולם מחזיקים בו פיות ומוזות ומלאכים.

ויש את הטנא הבלתי- נראה ,של האנשים המשרתים
מטאטאי רחובות, עובדי קבלן, קופאיות וגם שליחים,
גננים ,עובדי-ציבור, עובדי-מוסך , ונהגים.
בלעדיהם אנו אבודים, אך אותם כלל לא רואים.

ויש את הטנא של המטפלים , המתנדבים,
לא חשוב אם בחיות , או טיפול באנשים,
הטנא שלהם- גם אם לא יהיה עשיר
יזרח בחום ואור, וכל פינה אפלה יאיר.

הבנתם את הרעיון- את כל סוגי הסלסילות,
שכולם מניחים על במה גבוהה, ממתינים לאות.
הם כולם יחוגו , בשירה ,וריקודים יפים
לראות איזה טנא נפל בחלקם-כולם משתוקקים.

והכלל הקובע- אין החלפות והחזרות
הטנא בו זכית, איתו אתה נשאר בשבועות.
שאולי פעם בשנה, עשיר ירגיש אביון
וקופאית מצטיינת, תנהל את הקניון.

אמרתי מייד בהתחלה- שיר בהפתעה.
דבר שיכול להתקיים ,רק באשמורת אחרונה
ובין קורי החלום, יש מי שיצהל ומי שיבכה
על הטנא שקיבל, בחג שבועות הזה.

אך לו ניתן היה לחלק בין הסלסילות
קודם כל לפתוח את כל החבילות :
למי שרוצה מלחמה, נפציץ אותו בשלום,
ומי ששבע עד להתפקע, נשלח אותו לצום.

ומי שרעב, באופן כרוני, לקצת יכולת והנאה
נפקיד בחשבונו סכום כסף , גדול, בהפתעה.
ומי שאין לו כסף לחשמל , או מחשב בביתו
יקבל טנא מלא מוצרים, וגם כסף בחשבונו.

ואם הרעיון הזה, הובן במלואו,על ידיכם,
אני ממליצה ליישם אותו, כראות עיניכם.
בתרומה לארגון נזקקים, או לאמץ משפחה.
ולתת להם קצת אור, שיחיו בצורה ראויה.

זהו, זאת אוטופיה, זה חלומות נסתרים
לאמץ את החוקים של פעם, הטובים, הרחומים.
כמו שרות המואבייה ונעמי- הפכו לבת ולאם
ומהן קמה שושלת דוד, ואנו בעצם, צאצאיהם.

לא סתם בחג הזה- כולם לובשים בגדים לבנים
כסמל לשוויון , בין בנות העניים ובנות העשירים.
כדי שלא יבדילו , ויצטרכו אף ביום מיוחד זה
להרגיש מושפלים וכנועים, ולשרת אף במשתה.

זה יום בלי מסכות, יום בו כולם חשובים
כולם מסתכלים בגובה העיניים, כולם שווים.
הלוואי והרעיון הקטן הזה, יקרום עור וגידים
ויביא קצת יותר שמחה ואושר, לכל האנשים.

אמן כן יהי רצון.
חג שמח.
אילנה
ערב חג שבועות תשע"א.
6.6.2011.

ממש לא התחברתי.
סטיגמות ממש לא נכונות,
אבל יותר מכל פוספס הרעיון של חג השבועות.

אפשר לעשות ממנו מה שרוצים,
אפשר אפילו ממברשת נעלים לעשות בובה,
ואפשר לשבת על מחשב בתור כסא נדנדה,
אבל אפשר גם לשאול עצמנו על מקוריות הדברים ולאמת אותם עד סופם.

אני מאוד מבקש שלא תפגעי ממני, שהרי ריבוי הדעות יכול להגביר את הדעת,
וההסכמה הגורפת לכל דעה יכולה להרדים את ההתקדמות הכל כך נצרכת להגיג האנושי.

חג השבועות הוא חג מתן תורה.
תורה היא הוראת דרך, המורה כיצד על האדם לתקן את עצמו,
כדי שיוכל לקבל את מלוא ההטבה מהבורא,
כתוב : בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין.
מי שמכיר שיש בו יצר רע, צריך תבלין, מי שלא מכיר בזאת, אין לו צורך בתורה.
מהו יצר הרע?
ההכרה שהיצר שלי פועל נגדי, שהוא רע לאני האמיתי שלי,
שהוא מבקש לפעול רק לזמני, למקומי, למה שמרגיש לי נעים ברגע זה,
כמו האמירה הנלוזה שלו, העיקר שאתה נהנה מזה.
התפקיד שלנו הוא, שע"י הדמיון נצייר לנו אני חדש, אני אוהב, אני מכבד,
בבחינת ואהבת לרעך כמוך, אני ה".
רק הרצון הנשמתי יכול להגיע לכך, ולא הרצון הגופני (גוף מלשון נגף, מוות)
כיצד מגיעים לרצון זה?
התורה מציירת לנו את התמונה השלמה אליה צריכים אנו לכוון את בניית נפשנו.
אנו צריך לבנות את הפאזל של האני שלנו. לשים כל רצון במקום הנכון לו.
אז נהיה יכולים לקבל את ההטבה השלמה באהבת אין קץ.

הבורא נתן לנו תורה, עתה נותר לנו לקבל אותה.
וכל אחד כפי יכולתו ובחינתו.

חג שבועות שמח
לכל עם ישראל