שבוע גועש למדי, נחתם ללא שינוי במרבית המדדים לאחר שתחילתו וסופו היו ירוקים. המגמה הכללית זהה למגמה בעולם, אם כי קיימים מספר נתונים לרעת המדד המקומי. בראש ובראשונה, מעקב אחר מחזורי המסחר מעורר חשש אמיתי כי פנינו לתיקון מתמשך ועמוק ולא לאירוע נקודתי. בימי הירידות מחזורי המסחר מדלגים בקלילות מעל רף 2 מיליארד הש"ח, ואילו בימי עליות המחזורים סוגרים בממוצע של כמיליארד וחצי. אמנם אינני נמנה על אוהדי הניתוח הטכני (בדגש על ישראל) אך אין ספק שקוים כללים ממנו בהחלט מנבאים מגמה ובראשם מחזורי המסחר. גם שוק הנגזרים הופך פסימי מיום ליום, וכמעט בקביעות הגלום נסחר מתחת ליציג, לעיתים קרובות אף בשתי נקודות ויותר. מצב זה, המלווה אותנו בשבועיים האחרונים מדגשי עד כמה ימי עליות אינם מספקים את הרוח הגבית כבעבר ומפורשים בשוק כתיקון לירידות ולא להיפך. ניתן גם למנות את יחס P/C הנעשה פסימי מיום ליום, כמו גם פקטורים נוספים אך בשורה התחתונה מגמת הראלי נבלמה והעיניים נשואות כעת לכיוון הנפט.

מי שהרגיש זאת היטב השבוע, אלו הם שחקני המעוף שנדרשו להתערבות מוקדמת מאוד החודש. הירידה החדה מייד עם תחילת מרץ, הובילה לכתיבות CALL מרובות שהלכו והתרבו לסטרייק מידי שעה. השחקנים אינם מתכוונים לתת לתרחיש ינואר לחזור (ירידה חדה ביום בודד ואז שלושה שבועות של זחילה מעלה), ולכן כל אימת שהמדד פורץ את רמת 1270 מייד מבוצעות לרוב פקודות מכירה. גבול הרווח העליון אמנם רחוק למדי, 1310-1320, אבל כבר ראינו את שהתרחש בינואר ואת שחיקת הרווח ומכך מנסים הכותבים להימנע. דוגמא מצוינת לכך היתה בחמישי, עת החוזים הצביעו על עליה של כאחוז, אירופה נסחרה מעל אחוז ואילו כאן הדשדוש סביב חצי אחוז עליה נותר בעינו. יתרה מכך, בדקות המסחר האחרונות התערבו הכותבים ומשכו את המדד מתחת ל 1270 (1268) מה שהוביל לסיום יום שלילי גם לרכושי הקולים. לעומת זאת, הגבול התחתון עודנו אמורפי וניצב סביב 1210 (1195 בהתחשב בתקבול) אם כי בפיזור נרחב. החשש מאירוע נקודתי שיטלטל את השווקים מוביל להפרשי תמחור משמעותיים בין אופציות הפוט לקול, בשל רכישות הגנות לרוב, ובהחלט תיתכן סגירה מוקדמת מאוד החודש במידה והירידות תחרפנה.
ראוי לשים לב גם לסטית התקן, שאינה יורדת משמעותית בימי עליות אם בכלל. בחמישי אמנם נרשמו עליות לאורך כל היום אך הסטיה מיאנה לרדת ואף עלתה לקראת שעות המסחר האחרונות.
כל אלה מורידים את הסבירות כי בפנינו תיקון נקודתי, ומלמדים כי מצב זה כאן בכדי להישאר לכל הפחות בשבועות הקרובים. אמנם רגיעה בגזרת הנפט תוריד את גובה הלהבות אך יש לזכור כי לאינפלציה הדבר כבר אינו רלוונטי ועליות הריבית הנוספות מתחילות להגיות מגולמות בשוק.

בהקשר זה ראוי להזכיר את הערותיו של פישר מיום שישי האחרון כי צפויה האצה בקצב העלאות הריבית. העוקבים אחר הסקירות כמובן אינם מופתעים מכך, אבל סביר כי לא יהיה די בכך בכדי לרסן את האינפלציה.
ברמת המאקרו בזירה המקומית, את מרכז תשומת הלב תפסה הירידה במדד אמון הצרכנים שרשם בחודש החולף ירידה של 2.6 נקודות לרמה של 129.2 . חמור מכך, מדובר על נתון שפל מזה שנתיים הממחיש את דאגת הצרכנים ביחס לעתיד לקרות. המעניין הוא שהמדד המקביל בארה"ב נמצא בשיא מזה שלוש שנים, הפוך לחלוטין למגמה בישראל, ומכאן ניתן להקיש כי תיקון בארה"ב יהיה חריף פי כמה בת"א. אין הדבר מפתיע היות ומגמה זו מתקיימת זה מכבר, אם כי חדות הנתונים בהחלט שונה מהסנטימנט הכללי המתון יחסית.

בזירת המט"ח, השקל מפגיון עוצמה יוצאת דופן אל מול הדולר. על אף מגמת התחזקות הדולר בעולם בשל החשש המתגבר, השקל קופא על השמרים ונסחר ללא שינוי קרוב מאוד לרמת 3.6. מגמה זו מוצדקת בשל חוזק הכלכלה המקומית אך מציבה את בנק ישראל בעמדת נחיתות במקרה בו ישוב הדולר להיחלש בעולם – אם בעליות השקל אינו נחלש מה יהא בהיחלשות גלובאלית. איני רואה סיבה לשנות מפוזיציית השורט כשהמגמה המרכזית לשינוי יכולה להתקיים רק בשל אירועים בטחוניים. אם נזכור כי המצב הגיאופוליטי באיזורנו שביר מאי פעם, הדבר רק ידגיש עד כמה השקל איתן ועד כמה בנק ישראל אינו פקטור כלל בזירה זו.

לעומת יחסי השקל-דולר, התמונה בשקל – אירו בהחלט שונה. טרישה החליט להכשיר את הקרקע להעלאת ריבית מה שהוביל מיידית לזינוק אל מול השקל ועליה מעבר לרמת חמישה שקלים. מכאן, איני רואה סיבה להמשך התחזקות האירו מהגם שקצב העלאת הריבית בישראל צפוי להיות גבוה ומהיר מזה באירופה. ברם, לא ניתן עוד להחזיק בפוזיצית שורט אגרסיבית לטווח הקצר היות והמשך התחזקות השקל צפוי להאט ואף לדשדש בתקופה הקרובה.
ביחסי הדולר-אירו, שאל במפתיע, האירו צפוי להסיף ולהתחזק מאחר וברננקי פועל הלחלשת הדולר והעלאת ריבית מבחינתו היא תרחיש תמול כל הקיצים. ארה"ב שואפת למטבע חלש, ולכן עד שלא יפתח הפרש לכל הפחות של 0.75 בין העלאת האירו לדולר אני מתקשה לראות את הפד מעלה ריבית.

גם בשוק הסחורות היה זה שבוע יוצא דופן, עת הנפט והזהב רשמו זינוקים מרשימים. הזהב נסחר במהלך השבוע בשיא כל הזמנים לאחר שחצה את רמת 1430 הדולר לאונקיה. הרקע, כבשבועות החולפים הוא המשך עלית מפלס הדאגה בקרב המשקיעים וחזרה למקלטי ההשקעה. הגורם המוביל לעליה זו הוא כמובן הנפט שהתבסס מעל 104$ לחבית, ורשם שיא של שנתיים. קשה מאוד להבין את אדישות/התעלמות השווקים מזינוק זה שפירושו זינוק מיידי באינפלציה. כשהעיניים נשואות לארה"ב ה"מסוממת" מהדפסת כספים אפשר למצוא בכך תירוץ מסויים אך רחוק הדבר מלהוות נימוק משכנע. הנוסחא לקצב עלית הנפט בהתעלם מגורמים נוספים דוגמת אירעים בטחוניים, אינפלציה עקיפה ודוחות חלשים היא עליה של 7$ לחבית = ירידוה של 40-50 נקודות במדד ה S&P . גורמים חיוביים ימתנו זאת, אך אנו מתקשים להבין מאין יגיעו אלה ובפרט כשביוני צפוי הפד לחדול מרכישות האגח הידועות כהקלה כמותית. תרחיש זה שנשמע כרגע כחשש רחוק יחסית יכול להתפרץ באחתץ במידה וסעודיה תצטרף לרשימת המשטרים הלא יציבים, כשהמצב בלוב עוד רחוק מלהתבהר.
המשקיע המחפש לעצמו אלמנט של הגנה בדמות הסחורות מוטב לו להעדיף פוזיציית לונג על הזהב מאשר פוזיציית לונג על הנפט. אאאין הדברים אמורים בשל התחזקות עדיפה של הזהוב על השחור אל בבשל גורמים תומכים: לזהב ביקוש יציב יחסית המושפע מאינפלציה ומגורמים נוספים שאינם נקודתיים כבנפט. יתרה מכך, התחזקות של הנפט ממילא פירושה התחזקות של הזהב ולכן ההעדפה בו היא לא לדיסקאונט הגדול יותר (שבכל מקרה לא ניתן להערכה בעולם הסחורות) אלא לסבירות הגבוהה יותר לרשום עליות יציבות ועקביות. בהתאם לאמור לעיל, יש מקום לחדש את פוזיציית הלונג על הזהב על אף רמת השיא בה נסחרת המתכת. 1500 דולר לאונקיה הינו היעד המיידי, שיחייב מחשבה שניה בנושא ואפשרות מימוש רווחים.

באסיה, וכמידי שבוע, הוסיף הממשל להדגיש ולמקד פעולותיו באינפלציה דבר הניכר היטב ביעד קצב הצמיחה שהופחת ל 7% בלבד למשך 5 השנים הקרובות. הדבר מתרחש לאחר שהכלכלה הסינית צמחה ב 2010 ב 9.7% והובילה להעליה חדה באינפלציה, מרחק נגיעה מהתפרצות כוללת. חוד החנית בעליה זו מגיע מזינוק במחירי הבתים, אבל ברמה הגלובאלית יש בכך בכדי להצר צעדי מדינות נוספות שכן הסינים לצד האמרינים היוו בשנים האחרונות את הקטר הגלובאלי (מצד היצוא ומצד היבוא בהתאמה). כפי שהדגשתי בעבר כל תחזית של מי ממדינות אירופה או ארה"ב נשענת במידה רבה על המשך הצמיחה המסחררת בסין, ולכן מתבקש תיקון גם במדינות אלה ביעדי הצמיחה.
אמנם הבתים הם מובילי זינוק האינפלציה אך היא מורגשת בכל השכבות ובפרט בשכבה הבינונית והנמוכה המהווה כ 95% מהאוכלוסייה בסין, היות ומחירי הסחורות זינקו בינואר לבדו ב 4.9% וגרמו ליקור שיא במוצרי המזון הבסיסיים. בחודש דצמבר זינקו המחירים ב 4.6%, ועליה של למעלה מ 10% בחודשיים היא הרבה מעבר למה ששכבות אלה יכולות לעמוד בהן. על פניו הממשל פועל נכון ובקצב הראוי אך יש לזכור כי טרם גולמה העליה האחרונה במחירי הדלק בדוח האינפלציה, ולכן הדבר צפוי להוות משקולת נכבדה לפעולות האחרונות אותן נקט הממשל.

אותה אינפלציה אסייתית מכבידה לא פחות על אירופה, כשהשבוע הנתון הרשמי הציג עליה אינפלציונית בינואר בגוש האירו של 2.3%. אמנם ברטיניה אינה חלק מהגוש, אך מחירי המזון בה שזינקו הרבה מעבר לשאר היבשת הם רק ההקדמה לעתיד להתרחש בהמשך בכל גוש האירו. כבר כעת נמצא קצב עלית האינפלציה מעבר לגבול העליון, מה שהוביל את הנגיד האירופאי, טרישה, לציין כי אינו שולל העלאת הריבית כבר בחודש הבא (והחודש הותירה על כנה ברמת 1%). זהו צעד מבריק המאפיין את טרישה כשהלכה למעשה הריבית כבר הועלתה. זוהי הכשרת הקרקע מבלי לזעזע כלל את השווקים, שכן העלאת הריבית חודש הבא לא תפתיע ותיספג היטב בשוק ההון המציג התאוששות שברירה ממילא. למזלה של אירופה, הנתונים שפורסמו השבוע ביבשת (ובמידה פחותה גם בארה"ב) תמכו במדדים ומנעו ירידות חדות משמעותית. הנתון המרכזי היה מדד מנהלי הרכש שעלה בינואר לרמה של 59 נקודות, והציג שיא של 11 שנים. דומה הדבר למצב בעולם כולו: הפעילות העסקית משתפרת אך האזרחים מרגישים בדיוק את ההיפך, ודי אם נזכיר שלא במפתיע המדינה שהובילה לעליה זו היא גרמניה. המצב במדינה מוסיף להשתפר ולתמוך בכלל הגוש, כשנתוני האבטלה במדינה הציגו ירידה השבוע, ובהחלט משקפים נאמנה את הכלכלה המובילה ביבשת.

בארה"ב, עוד לפני הנתונים יש מקום לתת התיחסות להפכפכות והזחיחות של ברננקי. הנגיד שנאם בפני הקונגרס ציין בבטחון העצמי המופרז המאפיין אותו כי "הזינוק במחירי הנפט יגרור התיקרות זמנית בלבד דבר שיתבטא במדד המחירים לצרכן בחודשים הקרובים ולא מעבר לכך". במשפט אחד הדגיש ברננקי פעם נוספת עד כמה בטחון הנגיד מופרז היות והמשפט טומן בחובו גם הבנה גיאופוליטית (המשברים יסתיימו); גם הבנה בטחונית; וגם שליטה בשוק הסחורות אותו איש אינו יכול לנבא. למעשה ברננקי גורס כי המשך עלית מחירי הנפט לא תימשך, ואף צפוי היפוך מגמה שאלמלא כך אין לצפות כי מדובר על אירוע זמני בלבד.
לא פלא שהנגיד זכה לקיתונות של בוז ואף התקפות אישיות מצד הרפובליקאים כשהגדיל לעשות רון פול שהדגיש בניגוד לדעת ברננקי כי זהו איום חמור על עתיד הכלכלה, האינפלציה גועשת והריבית תמשיך לטפס מעלה". ברננקי, שממילא מרגיש את הקונגרס מחדש בכל נאום עמד השבוע למשפט שדה בכל רשת תקשורת, כשבכל מהדורה מתייצב נציג אחר (אף מהדמוקרטים) המציין עד כמה הבנק המרכזי ממעיט מחשיבות ההתפתחויות האחרונות ומוביל את ארה"ב לאסון פוטנציאלי.
ההשפעה על הבורסה בשלב זה מועטה אך ככל שנתקדם אל עבר יוני, מועד הפסקת רכישות האג"ח, כך יגברו הלחצים על ברננקי והפד שלא יוכלו בכלל לחשוב על העברת תכנית חילוץ נוספת או הקלה זו או אחרת.
במישור הפוליטי בהחלט יתכן והנגיד לא ישאר נגיד עוד זמן רב: אם אובמה לא יבחר לכהונה שניה, בודאי ובודאי אך יתכן תרחיש לפיו עם קירבה למועד הבחירות אובמה יעדיף לשלוח את הנגיד לדרכו, בבחינת "זה לא אני זה הוא", כמו גם הבטחה לרוח שינוי.

מצד הנתונים, דו"ח התעסוקה האמריקני לא חידש במיוחד והציג נתונים כצפוי. המשק האמריקני הוסיף 192 אלף משרות בחודש החולף,כשהתחזיות היו לתוספת של 218 אלף משרות. במקביל אחוז האבטלה ירד ל 8.9% בעוד הצפי היה לעליה בת עשירית האחוז לרמת 9.1%. בעוד אחוז האבטלה אינו רלוונטי בשל בעיות חישוב, הרי שתוספת המשרות הינה מבורכת אם כי מדובר ברמה המדביקה את קצב גידול האוכלוסייה, ולכן רחוקה מלהצביע על שינוי מגמה. ההתאוששות הקיימת, צפויה להימשך וסביר שלא נראה ברבעון הקרוב חזרה לגריעת משרות, ובפרט בשל קירבה למועד האביב לאחר חורף קשה במיוחד. אלמנט זה צפוי לתמוך ולסייע בדמות נתונים חיוביים למדי, אע"פ שכפי שנוכחנו בחמישי העינייםכעת מופנות למחיר חבית נפט ולא לנתון זה או אחר.

להבדיל, שוק הנדל"ן מוסיף ויוסיף להכביד לאחר שנתון מכירות הבתים לינואר ירד בשיעור של 2.8% מרמה של 91.5 נקודות בדצמבר לרמה של 88.9. הצפי היה לירידה מתונה יותר בשיעור של 2.2%, ובפעם המי יודע כמה מוביל שוק הנדלן את הכותרות השליליות וחוסר ההתאוששות.
בין שלל הנתונים, הנתון המעניין במיוחד היה דווקא לא משוק הנדלן או התעסוקה אלא נתון ההכנסה הפרטית. ההוצאה הפרטית עלתה בינואר ב 0.2%, העליה הנמוכה מזה שבעה חודשים, ואילו הכנסת הצרכנים עלתה ב 1%. במקביל, חסכונות הציבור זינקו לרמה של 677.1 מיליארד דולר, לאחר שרשמו עליה של 57 מיליארד דולר מדצמבר – הרמה הגבוהה מאז אוגסוט אשתקד. ניכר כי הוצאות הצרכנים היו מתחת לתחזית ואילו הצרכנים האמריקנים מקפידים לחסוך יותר דבר העומד בניגוד לגמור לסנטימנט הכללי כפי שהציגו נתוני השבוע החולף. במידה רבה אפשר להסביר שוני זה, בעובדה כי הסנטימנט לצד ההשקעות בבורסה משוייך לשני העשירונים העליונים בלבד, ואילו שאר אזרחי ארה"ב רחוקים מאותה תחושה חיובית אך זוהי הבעייתיות באין ספור הנתונים הסטטיסטיים שהאמריקנים מנפקים מידי שבוע. הרבה יותר קל לעקוב אחר מחיר הנפט, ולבטח אמורים הדברים ביחס לנתונים סותרים, ולכן זהו האינדיקטור המוביל לחודש הקרוב אם לא לרבעון הקרוב, לצד נתוני האינפלציה.

מניות ומגזרים
זהב – בהתאם לאמור בסקירה, יש מקום לפוזיציית לונג על המתכת הצפויה ליהנות הן מתרחיש המשך עליה בנפט, והן מתרחיש אינפלציוני.
איתוראן – מניה שכבר נמצאת בתיק המניות, ויש מקום להדגישה ובפרט לאור הירידות האחרונות בשערה. החברה פירסמה השבוע את תוצאותיה השנתיות, הציגה רווח של 21 מליון דולר, הודיעה כי כולו יחולק כדיבידנד. החברה הגדילה את מצבת המנויים אשתקד ב 42 אלף, והציגה שיפור בכל פרמטר, דבר ההופך אותה להשקעה אטרקטיבית הנמצאת מתחת לרדאר של רבים מהמשקיעים.

• בשאר המניות והמגזרים, אין שינוי הערכה.
• אסטרטגיית מרץ נסגרה לאחר שרשמה תשואה של למעלה מ 25%. בהתאם, נפתחה היום אסטרטגיה שניה לחודש זה, אותה ניתן למצוא בפורום אופציות מרץ.

שבוע טוב ומוצלח !

איתוראן מראה חוזקה גם ובעיקר בגלל הכניסה לשוק הברזילאי. יש לשים לב לזה.

תודה שחקן כמו תמיד כייף לקרוא ישר כוח

האדם הזקוף - ARL

תודה רבה על הסקירה 🙂
נחמד הסקירות המוקדמות הללו!

תודה רבה 🙂

תודה שחקן על הסקירה
וכייף שהיא מפורסמת מוקדם
🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂

תודה על הסקירה

פשוט תענוג

תודה רבה. סקירה מענינת באמת תודה רבה ..ומאחל הרבה הצלחה לכולם

תודה רבה
אני לא מאמין שאפשר לקבל חומר כזה משובח בחינם

אכן מלאכת מחשבת של סקירה ,תודה רבה

אני מבין שלמרות שלטווח הרחוק שוק המניות ,הולך למגננה מינוס והמדד בגדול בכיוון ירידות.
אך המניות שהומלצו על ידך בשעתו ,עדיין כדאי להחזיק. האם יש הבדל בין טווח קצר לטווח ארוך

תא 25 ותא 75 כבר ירדו הרבה מהשיא (מעל 10 אחוז) וסה"כ לא השתנה מצב כלכלי בהרבה . האם אין סיכוי לאיזה סיבוב הפוגה ותיקון של גל עולה שניתן אולי לנצל. בכל זאת מה השתנה בכל הבשורות הטובות על הצמיחה בארץ

יהודה – אכן התמונה הכללית היא דשדוש וירידה אם כי אני מחדד שוב, על פניו אין חשש למפולת וצפויים תיקונים כפי שהתרחש בשלושת השבועות האחרונים. תיקון מעלה תמיד אפשרי אך איני רואה קטליזטור, ובפרט שאובמה-ברננקי ניצלו את מלוא הארסנל, בדיוק כפי שטרם ראינו סיבה מוחלטת לתחילתה של מפולת.
בנוגע למניות – תהא התיחסות במידה וידרש שינוי וחלקן יוצאו מהתיק (בהמשך) אם הן מתאימות לטווח קצר בלבד.