מנגנון הפקיעה של תעודות סל בחסר ?
תעודת סל בחסר היא תעודה העוקבת אחרי מדד מסוים אך במהופך. דהיינו שווי התעודה עולה ככל שהמדד יורד ולהפך. תעודות הסל בחסר מתאימות הן לשחקנים ספקולנטים המהמרים על ירידתו של המדד ומעוניינים להרוויח מכך והן למשקיעים המעוניינים להגן על עצמם מפני ירידת המדד.

נוסחת שווי התעודה הינה בדרך כלל כדלקמן:

שווי התעודה= (שער ה- Strike בניכוי שער המדד) + (שיעור ריבית השוק בניכוי מרווח לחברה המנפיקה)
10

כפי שניתן לראות מהנוסחא, מחירה של התעודה נקבע ע"פ שני פרמטרים מרכזיים:

הפער בין שער ה- Strike לבין שער המדד – ההפרש בין שער המדד אחריו עוקבת התעודה לבין ערך קבוע שהוגדר מראש בעת ההנפקה (מחיר ה- Strike), ערך שהינו גבוה משער המדד. בהתאם, ככל שהמדד עולה ומתקרב למחיר ה- Strike כך יורד שוויה של התעודה ולהפך.
בהקשר זה נוסיף ונחדד כי ככל שערך ה- Strike קרוב יותר לערך המדד שאחריו עוקבת התעודה, כך כל שינוי שיחול במדד ישפיע באופן חד יותר על שווי התעודה ולהפך. דהיינו, לתעודה זו תהיה סטיית תקן גבוהה יותר והיא תספק למשקיע מנוף גבוה יותר על השקעתו. לפיכך, הבחירה בין שתי תעודות בעלות ערך Strike שונה, העוקבות בחסר אחרי אותו מדד, צריכה להיעשות ע"פ שנאת הסיכון של המשקיע וע"פ העדפותיו לגבי המנוף בו הוא מעוניין. כך, למשקיע סולידי יותר תתאים בדר"כ תעודה עם ערך Strike גבוה יותר ולהיפך.

שיעור הריבית המתווסף למחיר התעודה – בעת שהחברה המנפיקה מבצעת את פעולת המכירה בחסר היא מוכרת חוזים על המדד הרלוונטי או שואלת את מניות המדד. יש לשים לב כי בניגוד לתעודות סל רגילות בהן משתמשת החברה בכספי המשקיעים לשם רכישת מניות המדד (או חוזים על המדד) בתעודות הסל בחסר אין לה צורך בכך. שכן, בשני המקרים האמורים (שאילת מניות ומכירת חוזה) החברה אינה צריכה להשתמש בכספי המשקיעים וכספים אלו משמשים כבטחונות לביצוע הפעולה. לפיכך, החברה יכולה להפקיד כספים אלו בפקדונות נושאי ריבית ולהתחלק בריבית זו עם המשקיעים. ריבית זו נקבעת בדר"כ כשיעור ריבית השוק בניכוי מרווח מסויים (דמי ניהול) לחברה המנפיקה.
יש לשים לב כי למעשה החברה המנפיקה מקבלת מזומנים משני מקורות: גם מהמשקיעים הרוכשים את תעודת הסל וגם מהתמורה המתקבלת ממכירת המניות שהחברה שאלה (או ממכירת החוזים שביצעה החברה). על כל המזומנים הללו בניכוי עלויות של החברה (דמי השאלה, עלויות מסחר, עלויות דיבידנד ועלויות תפעוליות) יכולה החברה לקבל ריבית, בה היא יכולה להתחלק עם המשקיעים.
פקיעת תעודות בחסר –
לכאורה, אם המדד אחריו עוקבות התעודות בחסר היה מגיע לערך ה- Strike שלו התעודות היו פוקעות והמשקיעים היו מפסידים את כל השקעתם. אולם מצב זה אינו יכול לקרות בפועל כיוון שבתעודות הסל בחסר קיים מנגנון המרה כפויה אוטומטית הממיר את התעודות בחסר לערכן בשקלים בעת הגעת המדד ל- 80% ממחיר ה- Strike ובכך מונע מהמשקיעים את אובדן מלוא השקעתם. לאחרונה, לאור העלייה החדה שחלה במדדים בארץ התקרבו מס" תעודות בחסר לערך ההמרה הכפויה האוטומטית. כך למשל, תעודת הסל "קסם שורט ת"א 25" הגיעה לאחרונה לערך זה (שעמד על 1,040) ופקעה.

תעודות נוספות המתקרבות לערך ההמרה האוטומטית שלהן הינן:
שם התעודה ערך המדד אחריו עוקבת התעודה ב-16/4/07 ערך הפקיעה (80% מערך ה- Strike) הפער בין ערך המדד לערך הפקיעה
מבט חסר נדל"ן 15 774.3 800 3.3%
מבט מדד 25 חסר 1054.0 1,120 6.2%
קסם שורט ת"א 100 1046.9 1,120 6.9%
מבט חסר ת"א 100 1046.9 1,120 6.9%
קסם שורט ת"א 75 1038.9 1,120 7.8%

חשוב לשים לב כי משקיע שתעודתו קרובה לפקיעה אינו נמצא במצב מסוכן יותר (בהתעלם כמובן מאלמנט המנוף) ממשקיע שתעודתו טרם הגיעה לפקיעה שכן משמעותה של הפקיעה דומה למעשה למכירה כפויה של התעודה. בעת פקיעת התעודה יכול המשקיע לגלגל את הפוזיציה באמצעות רכישת תעודת סל אחרת העוקבת אחרי אותו מדד שיש לה מחיר Strike גבוה יותר (לרוב, בעת שתעודה בחסר מתקרבת לפקיעה, החברה המנפיקה תנפיק סדרה חדשה של תעודות בחסר חלופיות העוקבות אחרי אותו מדד, שהינן בעלות מחיר Strike גבוה יותר).

הבהרה: מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ האמור להינתן באופן פרטני על פי צרכי הלקוח.

תודה, עכשיו זה הרבה יותר ברור