מנגנון קיזוז הפסדים בהתאם לדיני המס בישראל
דיני המס המקומיים מבדילים בין סוגי הפסדים, ובכך יוצרים מנגנון המוכר בשם "שיטת הסלים". ככלל, הפסדים שוטפים מעסק, ניתנים לקיזוז מול כל הכנסה חייבת ממקורות אחרים באותה שנת מס, בעוד שהפסדי הון, שמקורם לדוגמה בהשקעות בניירות ערך, מוגבלים לקיזוז מול רווחי הון בלבד. מנגנון זה מאפשר גמישות מסוימת, לדוגמה, קיזוז הפסדים משוק ההון כנגד רווחי שבח ממקרקעין, ולהפך. עם זאת, יש לשים לב לכך שכל קיזוז מתבצע במסגרת הסל המתאים לו, בהתאם להוראות הדין.
קיזוז הפסדים משוק ההון מול רווחי מקרקעין
הפסדי הון מניירות ערך ניתנים לקיזוז גם כנגד רווחים ממקרקעין, כגון רווחי שבח ממכירת דירות להשקעה. חשוב לציין כי גם אם עסקת המקרקעין טרם הושלמה במלואה, למשל אם ההחזקה בנכס טרם נמסרה, ניתן עדיין לבצע את הקיזוז במסגרת שנת המס שבה נחתמה העסקה. בנוסף יצויין כי הפסדי הון משנים קודמות יכולים להתקזז מול רווחי הון שהתקבלו בשנה הנוכחית, וזאת בהתאם לדין בישראל. מאידך, רווחים משנים קודמות אינם ניתנים לקיזוז עם הפסדים שנוצרו בשנים מאוחרות יותר.

קיזוז הפסדי הון מול הכנסות פאסיביות (דיבידנדים וריביות)

במקרים מסויימים ניתן לנצל הפסדי הון ממכירת ניירות ערך גם מול הכנסות פאסיביות, כגון דיבידנדים וריביות. הסייג לקיזוז האמור יתקיים כאשר תשלומי הריבית או הדיבידנד מקורם בהכנסה של בעל מניות מהותי בחברה המשלמת את הריבית או הדיבידנד. מגבלה זו, עם זאת, אינה רלוונטית לרוב המשקיעים בניירות ערך סחירים, ולכן מדובר באפשרות משמעותית לניהול חכם של חבות המס. ככלל, ניתן לומר שככלל הפסדים הוניים ניתנים בקיזוז כנגד הכנסות הוניות אחרות, לרבות ריבית ודיבידנד, המתחייבים בשיעור מס של 25% לפני מס יסף.
אופן ניכוי המס במקור עלול להוביל לתשלום מס ביתר
נקודה מהותית שיש להיות מודעים אליה נוגעת למנגנון ניכוי המס במקור, החל על בנקים, בתי השקעות ומערכות מסחר נוספות שבאמצעותן מתבצעות השקעות בניירות ערך. מערכות מסחר אלו פועלות באופן שבו קיזוז הפסדים מתאפשר רק אם ההפסדים נוצרו לפני הרווחים, במקרה של פעילות מסחר באמצעות בנקים, הקיזוז מוגבל לחשבונות המנוהלים באותו סניף בלבד.

לדוגמה, אם במהלך השנה נמכרו מניות ברווח, ולאחר מכן, לקראת סיום השנה, נמכרו מניות נוספות בהפסד, מערכות המס כבר ניכו מס במקור בגין הרווחים שנוצרו מוקדם יותר, מבלי שניתן כל ביטוי להפסדים שנצברו לאחר מכן. מצב זה יוצר חבות מס שאינה משקפת את התוצאה הכלכלית הכוללת ודורש מהמשקיע התערבות יזומה לצורך תיקון חישוב המס.

החזר מס בעקבות אי קיזוז הפסדים מרווחי הון
במקרים שבהם במהלך שנת המס נוכה מס במקור על רווחי הון מניירות ערך, אך במשך השנה נגרמו הפסדי הון שלא קוזזו, המשקיע עשוי להיות זכאי להחזר מס. החזר זה מתאפשר הודות למנגנון הקיזוז, המאפשר להפחית את חבות המס הכוללת על ידי קיזוז הפסדים מול הרווחים שנוצרו באותה השנה.
כדי לממש את הזכות להחזר מס, נדרש להגיש דוח שנתי לרשות המסים, הכולל פירוט מלא של הרווחים, ההפסדים והמס שנוכה במהלך שנת המס. במסגרת הדוח, ניתן לקזז את ההפסדים שנצברו כנגד הרווחים שמהם נוכה המס. לאחר ביצוע הקיזוז, אם מתברר כי נוכה מס ביתר, רשויות המס מחויבות להחזיר לנישום את הסכומים שנגבו מעבר לנדרש.

קיזוז הפסדי הון מניירות ערך זרים
הפסדי הון ממכירת נכסים מחוץ לישראל, כולל ניירות ערך זרים, שאילו היו מניבים רווח היו חייבים במס בישראל ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון. עם זאת, הפסדים אלו יקוזזו תחילה כנגד רווחי הון שמקורם בנכסים מחוץ לישראל, ורק לאחר מכן, אם נותרה יתרת הפסד, ניתן יהיה לקזזם כנגד רווחי הון בישראל.
שיקולים נוספים שיש לשקול במימוש הפסדי הון
הפסד הון מהווה "נכס מס" שניתן לקזז מול רווחי הון. משקיעים יכולים לממש הפסדים על ידי מכירה זמנית של ניירות ערך הפסדיים, להכיר בהפסד לצורכי מס, ולרכוש את הניירות מחדש כדי להמשיך באסטרטגיית ההשקעה. יחד עם זאת, בטרם מממשים ניירות ערך שגלום בהם הפסד יש לשקול גם את העלויות הכרוכות במימוש הפסדים לצרכי מס. כאשר מבצעים פעולות כמו מכירה ורכישה מחדש של נייר ערך כדי לממש הפסד, יש להביא בחשבון את עמלות המסחר הנלוות. אם העלויות עולות על התועלת שתושג מהחיסכון במס, ייתכן שעדיף להימנע מהמהלך. נוסף על כך, אם יש צפי לעלייה עתידית בערך הנייר, ייתכן שהמכירה המיידית אינה מהלך נכון מבחינה אסטרטגית.

ביזפורטל