עוד לפני פרסום שני הנתונים שטרפו את הקלפים בשבוע החולף - מדד המחירים לצרכן ביולי ונתוני הצמיחה החזקים, העלאת הריבית הייתה עובדה מוגמרת • אלא שעכשיו בשוק צופים העלאה חדה ממקודם • זאת עוד מבלי להתייחס לשוק הדיור שנמצא במנדט הממשלה וסגר את קצב עליות מחירים הגבוה ביותר מזה יותר מעשור • אלו השיקולים שעומדים בפני בנק ישראל לפני ההחלטה
בנק ישראל צפוי להעלות ביום שני השבוע את גובה הריבית במשק כחלק מהמאבק לריסון האינפלציה. העלאת הריבית הייתה עובדה מוגמרת עוד לפני פרסום שני נתוני מאקרו חשובים השבוע, שטרפו את הקלפים: מדד המחירים לצרכן ליולי - ששיקף קצב אינפלציה של 5.2% ב-12 חודשים אחורה, ונתוני הצמיחה החזקים של המשק בשיעור של 6.4% ברבעון השני, וזאת בניגוד לצפייה להאטה. הנתונים יקשו על הנגיד אמיר ירון להסתפק בהעלאה מדודה יותר של 0.5% שעד לא מזמן הייתה נחשבת אגרסיבית.
העלאה מהירה עכשיו והקלה אחר כך - ה- FRONT LOADING זה מה שעומד מאחורי המהלך של בנק ישראל במאבק מול האינפלציה שחורגת מהיעד. מדד יולי שחרג בפראות מהתחזיות יחד עם נתון הצמיחה החזק תומכים בהעלאת ריבית חדה מצד בנק ישראל, אך צריך לשאול מעבר לכך מה השתנה מאז ההחלטה האחרונה בתחילת יולי.

האינפלציה חורגת
אם עד לפני כשבוע בשוק צפו כי הריבית תעלה בהודעה הקרובה בשיעור של 0.5%, הרי שמדד יולי היה גבוה ב-0.6% מהתחזיות ושיקף שיא של 14 שנה בעליות המחירים במשק. אי אפשר להתעלם מהתייקרות של 1.1% בסל המחירים לצרכן בחודש אחד. למרות שחלק מהעלייה מורכב מעליות מחירים עונתיות, כמו מחירי הטיסות, האינפלציה מתרחבת, כך שבשוק מתמחרים כעת במידה מסוימת העלאת ריבית של 0.75% בהודעה הקרובה ביום שני.

לא סתם קוראים לאינפלציה "הרוצח השקט". אט אט גם הציבור מרגיש את עליית המחירים בסופר, בשוק השכירויות, במזון, בתרבות ועוד, ואת זה על בנק ישראל לרסן ויפה שעה אחת קודם. אך אולי אותה שעה באה מאוחר מדי? בסוף השנה שעברה רק קול אחד בוועדה המוניטרית הצביע בעד העלאת ריבית. מאז פרישתו של אותו חבר ועדה ההחלטות היו פה אחד. יש שיגידו שהיה צריך לפעול כבר אז ולא לחכות. שלוש העלאות ריבית ביצע בנק ישראל השנה והשפעתן הממתנת על המשק עוד לא באה.
ובכל זאת, בנק ישראל אם ירצה יוכל להמשיך לטעון שגובה הריבית בישראל עדיין נמוך בהשוואה בינלאומית, כמו למשל בבריטניה, שם האינפלציה הגיעה ל-10% השבוע, או בארה"ב, שם קצב האינפלציה התמתן לרמה של כ-8.5% בחישוב שנתי. בכל מקרה האינפלציה חורגת מתחום היעד ביותר מ-2% וקשה לראות איך אפשר להמשיך להצדיק העלאות ריבית מדודות, מלבד הציפיות לירידה של האינפלציה בשנה הבאה לפי תחזיות בנק ישראל. בניגוד אליו, במשרד האוצר צופים כי האינפלציה תתחיל להתמתן רק ב-2024, שזה מעניין בהינתן שכמה רפורמות שהשיק אותו משרד אוצר אמורות לתת פירות.

צמיחה חזקה תומכת בהעלאה חדה
בזמן שהכלכלות בעולם רושמות האטה וסופגות תחזיות קודרות להמשך הצמיחה, ישראל בולטת לטובה גם ברבעון השני של 2022 עם צמיחה מפתיעה בניגוד לתחזיות להאטה.

השוק ציפה לנתונים חלשים יותר, בין היתר, בשל ירידה ברכישות בכרטיסי אשראי שהועמקה בסוף המחצית השנה וההאטה בהייטק בצל תנאי הרקע בעולם. נתוני הצמיחה לרבעון השני של המשק הפתיעו לא פחות ממדד המחירים ליולי כאשר התוצר עלה במפתיע לקצב שנתי של 6.4% - קצב הצמיחה הגבוה במערב אם משווים את נתוני הרבעון השני לזה המקביל אשתקד. אז איפה ההאטה בהייטק שמדברים עליה? מספר המשרות הפנויות בענף נמצא בירידה מתמשכת מחודש פברואר, במקביל לירידות החדות שנרשמו בשווקים הפיננסים במחצית השנה הראשונה.

לפי הנומרטור שפרסם האוצר השבוע שם כבר לא מסתמכים על המשך עודפים מהכנסות ממסים מהענף בשנים 2024-2025 על רקע הירידות בשווי החברות. אבל בבנק ישראל לא מודאגים מההאטה בענף תחת ההנחה שהוא מבוזר יותר כיום לעומת משבר הדוט.קום.

כמה העלאות ירסנו את שוק הדיור?
מאוכזבי שוק הדיור שמתרחקים מרכישת דירה יגידו כי דרושה כעת במינימום העלאת ריבית של 1%, לא פחות כדי לרסן את עליות המחירים. אך העלאה חדה שכזו גם אם היא תומכת בריסון האינפלציה עלולה להביא לזעזוע בקרב נוטלי המשכנתאות.

אם אחרי מדד יולי ברשתות החברתיות אפשר היה למצוא תהיות מה הסיבה להתייקרות המשכנתה באופן פתאומי (בגלל האינפלציה), הרי שאחרי העלאת הריבית רכיב הפריים צפוי גם הוא לתת את שלו ולייקר את ההחזרים החודשיים. מבחינת בנק ישראל הבחירה היא בין התייקרות נשלטת של רכיב הפריים לעומת התייקרות בלתי צפויה שמזמנים להם נתוני האינפלציה ומייקרים גם הם את המשכנתה.

כך או כך, שוק הדיור שממשיך לרשום שיאים בעליות מחירים לא עומד כעת בראש מעייניו של בנק ישראל אלא האינפלציה. המנדט של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות מחירים במשק, ואת בעיות שוק הנדל"ן הוא תולה במחסור בדירות וזה כבר תחת אחריות הממשלה שנכשלה לעת עתה בריסון המחירים שעלו לשיא בקצב שלא נראה מזה יותר מעשור.

אבל להאשים את הממשלה הנוכחית בעליית מחירי הדיור, כמו גם האינפלציה או יוקר המחיה, חוטא למציאות. מחירי הדיור עולים בחדות בגלל היעדר היצע שלא נולד השנה, יוקר המחיה נובע מאי תחרות ורפורמות שנעדרו מהמשק זה שנים, והאינפלציה היא בעיה עולמית כאשר מצבה של ישראל עוד טוב יחסית.

ויש גם סיבות להעלאה פחות חדה
הנגיד מסביר כי בבנק ישראל מסתכלים בכל פגישה על הנתונים מהכלכלה בבואם לגבש החלטה, ובשוק תוהים איך יסבירו בבנק ישראל העלאת ריבית חדה בהינתן שמאז הפגישה הקודמת מחיר הנפט ושאר הסחורות נפלו בחדות מהשיא והשקל רשם ייסוף מהיר וחריג? מאז הודעת הריבית בתחילת יולי השקל רשם ייסוף של כ-8% מול סל המטבעות על רקע העליות בשווקים הפיננסים. ההתחזקות המחודשת של השקל תתרום למיתון האינפלציה המיובאת אלא שהעלאת ריבית חריגה עשויה על פניו להביא להתחזקות נוספת של השקל, ובהתאם לפגיעה ביצואנים שלא יספיקו להתאים את עצמם לקצב.

לפי מודל בנק ישראל ייסוף מהיר בגובה כמו זה בשקל משול להעלאת ריבית של 1.5%. אלא שלמרות הייסוף החד ביולי השקל רק מחק את הירידות מתחילת השנה. כך שהאפקט של ההתחזקות של השקל על האינפלציה יבוא לידי ביטוי רק מאוחר יותר. מעבר לכך, אם מחיר הדלק בהודעת הקודמת שייט מעל רמות של 110 דולר לחבית, הרי שכיום הוא נסחר מתחת לרמה של 90 דולרים, ויש לזה השפעה ממתנת על האינפלציה, כך שהירידה החדה במחירי הדלקים באוגוסט צפויה למתן את לחצי האינפלציה.

מסתכלים על העולם
חטיבת המחקר בבנק ישראל צופה כי הריבית תהיה בעוד שנה באיזור של 2.7%, וצריך לזכור שבנק ישראל לא פועל במנותק מהעולם. גם שם מעלים ריבית במהירות על מנת לרסן אינפלציה גבוהה יותר. מה שהצית את גל העליות בשווקים בארה"ב בשבועות האחרונים קשור להתייחסות של הפד לאפשרות לעצור את העלאת הריבית על מנת לבחון את ההשפעה על האינפלציה. האינפלציה בארה"ב מתחילה להראות סימנים של התמתנות, אך הפד צפוי להמשיך להעלאות את הריבית, כאשר פרוטוקול הישיבה האחרונה של חברי ועדת השוק הפתוח (FOMC) הצביע על נחישות הפד לרסן את האינפלציה עד ל-2%. אלא שאם אחרי צמיחה שלילית ברבעון השני, ארה"ב נכנסה רשמית מבחינה טכנית למיתון. פה בישראל לא רק שלא נרשמה האטה כאמור אלא המשך צמיחה חזקה, מה שתומך להעלאת ריבית חדה בשני.

גלובס