השבוע החולף היה שלילי אך הבהיר את שתי הנקודות שאנו מציינים למעשה מתחילת השנה: לת"א אין היכולת להתקדם באופן עצמאי; ניו יורק לא בכיוון בכלל של תיקון עמוק וכל עוד היא מתקדמת ת"א תוכל לכל הפחות לשמור על כוחה.
היה זה שבוע שמזכיר לכל משקיע למה אין מה לחפש בשוק המקומי – תשואת חסר אל מול ראלי בארה"ב ואירופה בשבועיים החולפים, מצב בטחוני רעוע (החיסול באיראן), סביבה פוליטית של מדינת עולם שלישי עם מערכת בחירות נוספת, ומשבר כלכלי הרבה יותר ממשבר בריאותי. הראלי המקומי הגיע בסמוך לראלי עולמי וזאת לאחר שבארה"ב הבהירו הקברניטים כי לא רק שאין כוונה לצמצם את הזרקת הכסף כי אם אף להגדילה באופן עקבי. במצב דברים זה ברור כי הבנקים המנופחים ממילא יוסיפו לרוץ מעלה עד המשברון הראשון אז יאבדו למעלה מ 100 נקודות ללא שום שינוי בסביבה הכלכלית.

במלים אחרות שוגה מי שסבור כי משהו השתנה בשוק המקומי ולמעשה בניכוי היום (ראשון) שבנו בפעם המי יודע כמה לרצועת הדשדוש היא 1370-1440 ולרצועה הרחבה יותר של 1320-1490. אם משקיע סבור כי העולם בדרך למקום חיובי אין לו מה לחפש בשוק המקומי ולראיה המוסדיים שניצלו גל העליות האחרון להקטנת חשיפה מקומית והגדלת חשיפה מנייתית בלמעלה מ 65% מהמקרים. זה כבר לא קיבוע תשואה לו אנו רגילים מדי דצמבר כפי שזה בעיקר רצון לסיים שנת נס גלוי שלאיש אין מושג איך לא התרסקנו בה 50% ויותר.
הירידה בשבוע האחרון היתה מאוחרת מדי עבור שחקני המעוף שחתמו חודש ראשון השנה בהפסד. נדיר שחודש מתחיל כרונולוגית בדיוק בנקודה הנמוכה ביותר אך זה מה שקרה בנובמבר ולמעשה הפך את יכולת ההשפעה של הכותבים לזניחה. גלים גלים הגיעו סוחרים אם פרוץ 1440 וסיבוב שני של התלהבות נרשם עם הפריצה של 1490. המצטרפים המאוחרים הם אלו שגם מיהרו לממש את החזקותיהם בסיבוב היורד בשבוע החולף וכעת השוק בנקודת איזון אל מול הנעשה מעבר לים בדגש על דחיפת הדואליות. לזאת שחקני המעוף לא היו מוכנים ובעוד אנו הערכנו (במדד 1350 לערך) כי הגבול העליון אי שם בסביבות 1440 נאלצנו לראות פריצה מעלה. להבדיל מחודשים קודמים זה חייב גלגול עמוק וקרוב יחסית לכסף, ומרכז הפוזיציה המוערך (יתבהר סופית רק ברביעי – חמישי הקרובים) הינו סביב 1420. לכאורה רחוק, למעשה ביחס לחמישי בבוקר בדיוק על הספוט.

הסיפור השבוע לא היה כלכלי כפי שהיה פוליטי עם ההליכה לבחירות. אנו לחלוטין לא סבורים כי בחירות מגולמות במלואן בשוק אלא לכל היותר מחציתן – אם היינו באוקטובר, ניחא, ממילא המדדים חטפו והמניות מתומחרות קרוב לשווין אך מרגע שזה מגיע לאחר ראלי, בצירוף התחושה הכללית כי הבחירות עדין אינן ענין גמור וחלוט אזי יש משקיעים המנצלים ירידה מתוך הנחת דחית/ ביטול הבחירות. זהו לא ענין כמותי או ניתן לניתוח אבל ההשפעה על הכלכלה דרמטית – ללא תקציב ובזמן קורונה, עת על כל החלטה יש 10 החלטות שלא להחליט, הורדת דירוג תהא גם תהא ומי שיבחן הדוח של מודיס (המצטדק יש לציין) מדוע לא הורד הדירוג יבין כי הודעה רשמית על בחירות = הורדת דירוג. זה לא אומר בהכרח ירידות מאחר וכאמור בפתיח ניו יורק בשלה, ועדין זה כמעט ובמטיח המשך תשואת חסר גם בחודשים הקרובים וזאת בהתעלם מתרחיש בו שוב אין ממשלה, ובחירות מס" 5 על הפרק.
זה מוזר לכתוב הדברים אבל עניין החיסון אינו מהותי עוד כעניין הבחירות שכן החיסון יגיע במהלך השבועות הקרובים, ואין זה משנה אם פייזר תאושר אם לאו. יש מודרנה, ויש אוקספורד, ויש החיסון הרוסי ובחירות במרץ לא יהיו כאן תחת סגר. האופטימיים יציינו כי המשק ישוחרר טרום הבחירות ובצדק; הפסימים יציינו כי זה מבטיח סגר נוסף קודם לכן אבל אפשרות ההליכה אחורה בהקלות תהא קשה עד בלתי אפשרית – לסגור שוב הקניונים, בטח ובטח אם מדברים גם על מרכזים פתוחים, לאחר החזרה של רבבות עובדים מחל"ת היא בגדר מכה פשוט קשה מדי למשק בגרעון של 13%.

במצב דברים זה ניתן היה לאפס הריבית במשק אך בנק ישראל בחר להותירה על כנה בשל מלחמתו על שער הדולר. הצלילה הבלתי נתפסת לרמת 3.26 מבהירה שוב כי מדי חודש הבנק מפסיד מיליארדי ₪ אבל גם התגובה כרגיל מוכיחה לנו כי באמת מבוגר אחראי: התערבות של סביב 1.5 מיליארד ₪ אבל למרבה המבוכה לאחר קביעת השער היציג. התערבות זניחה סביב 3.35 הקריטי, וכן 3.3 אבל התערבות בוטה (ואקראית?) סביב 3.26. לא ברור כלל מה העניין של בנק ישראל אבל זה נדמה כאילו הרכישות מבוצעות במעין מכרז למי שהכי לא כשיר לבצען, שכן בכל יום אחר, בטח קרוב לקביעת היציג, מהלך שכזה היה מוביל לזינוק של 1% בדולר / שקל ומשם לא ניתן כלל להעריך היכן היה מסתיים. אנחנו כבר לא מדברים על יכולת ליצור שורט סקוויז ולהרתיע סוחרים לחודשים אם לא לשנים, כי אם על מצב בו 160 מיליארד דולר מצויים במאזן כך שגם אם הדולר יזנק ל 4 ₪/דולר אין שום אפשרות אמיתית לממשם.
בשוק הסחורות החלשות זניחה בזהב וזחילה מעלה בנפט מבהירות כי הסחורות מותאמות למצב הנוכחי. תם היעדר הקורלציה שבלט בשבועות האחרונים מה שמלמד שירידה אלימה בניו יורק אינה מעבר לפינה ואפילו לא מימוש של 2-3%. אנו רואים חשש של אויר פסגות וחוסר יכולת להתקדם מאחר והכלכלה מוסיפה לסגת בכל העולם, במיוחד בארה"ב, אבל שוק הסחורות המקדים תמיד שוק המניות מתמחר כעת דשדוש עד ירידות קלות בלבד (ע"ע החלשות בזהב אבל לחלוטין לא ירידה מובהקת).
התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח בוצעה ככל הנראה לאחר קביעת השער היציג, לאחר שהדולר הידרדר לטריטוריה של 3.256 שקלים. הרמה הנוכחית של שער החליפין היא הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז שנת 2008, אשר הובילה לראשונה להפעלת מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל במטרה להחליש את השקל, ובכך לסייע ליצואנים ולתמוך בשמירה על האינפלציה בתחום יעד יציבות המחירים.
דוקא הנחושת שרושמת עליה לשיא של 7 שנים הופכת כעת לסחורה הבולטת לא רק משום הראלי העקבי, אף ביחס לסחורות אחרות במהלך מרץ השלילי, כי אם גם ביחס לגידור מקביל לזהב. זה לא גידור "הרמטי" כנדרש מסחורה לשוק המניות אבל מלכתחילה הסחורה לא עלתה לרמת שיאים אבסולוטיים כזהב ולכן פוטנציאל העליה עומד על סביבות 10-15% נוספים בהתחשב בנתוני היצור במזרח שמתאוששים בחודשים האחרונים.

אם במזרח עסקינן, קשה להתעלם מהראלי, גם בשבועות האחרונים, במדד בומביי. וול סטריט מחקה הירידות ורשמה שיאים מרשימים אבל בומביי כבר סוגרת תשואה של 70% בזמן שהקורונה מוסיפה להשתולל במדינה + אין באמת הצדקה או חברות טכנולוגיה תומכות כבנסדק וכנגזרת מכך ב s&p. אנו לא רואים כרגע הקטנת חשיפה מנייתית גורפת אבל לראשונה השנה נובמבר נחתם ללא זרימה חיובית במה שמרמז כי תם הראלי העולמי וכעת ישובו לברור המוץ מהתבן. הודו שמלכתחילה הינה מקום בעייתי ברמה העסקית – כלכלית (45% כלכלה שחורה) היא כרגע השורט המובהק ביותר והממונף על כל ירידה בניו יורק.

בארה"ב חגגו השבוע דוח תעסוקה גרוע עם תוספת של 245 אלף משרות אל מול צפי ל 450 אלף. המשקיע האמריקני הממוצע סבור כי הדבר מעלה את הסיכויים לאישור תמריצים ע"י הממשל אבל לכל הפחות קיימת בעית התזמון שכן טראמפ לא יתן מתנה שכזו לביידן (במיוחד אם הוא רוצה להתמודד ב 2024) ואילו ביידן פשוט לא יכול להעביר חבילת תמריצים נוספת. הפד כבר נותן כל מה שהוא יכול בסביבה הנוכחית ומשרד האוצר השיק כל תכנית הקלה אפשרית. יש גבול עד כמה בורסה צופה פני עתיד ולכן אם נניח הקלה נוספת בפברואר, מדובר על מונחי נצח עת הקורונה שוברת שיאי תחלואה ומתים. ציינו זאת בסקירה קודמת ונזכיר שוב כי עבור ביידן, מצב השוק הנוכחי מאוד בעייתי והוא היה מעדיף לייצר תיקון אלים מטה שישויך לקורונה / טראמפ ואז בניה על פני 4 שנים ולכן על אף שיאלן התבטאה בעבר בעד תמריצים קשה לראות להערכתנו תכנית נוספת ברבעון הראשון. לא בעיה שאמורה לטלטל כלכלה אבל בהחלט בעיה המטלטלת משקיעים הזקוקים למנת המזומן ההולכת וגדלה לה התרגלו באפס ריבית.
והפד רומז לשוק, בזהירות, שהגיע הזמן לקחת אויר. הן הנגיד והן שר האוצר היוצא הבהירו לקונגרס כי היקף ההזרמה במהלך המגפה עומד על למעלה מ 2 טריליון דולר. הפד אף האריך תכנית הלוואות עד מרץ, ותכנית גיבוי לשוק אגח קונצנרי לטווח קצר ולמעשה אין כלי שהפד לא השתמש בו במהלך המשבר הנוכחי. המשקיעים רוצים הגדלת סכומים אבל אין שום שמץ סיבה, אף לא קלושה, לעשות כן ולכן סביבת השיאים הנוכחית צפויה לאבד מעט גובה השבוע אך באופן מתון למדי. אם זאת יתרחש ונניח ירידה שבועית של 1-2% זה ירידה גבוהה יותר בת"א בניכוי העליה בראשון שהדחיפה לה טכנית לחלוטין ומבוססת על ארביטראז חיובי בשיעור 0.8% שנתן הרבה צבע ותקווה לסוחרים לאחר השבוע השלילי העקבי שחוו.

מניות ומגזרים
נחושת – המלצת קניה ! כאמור בסקירה, לא רק שיש צורך ממשי ועקבי אלא שכעת גופים מתחילים לראות בכך גידור לגיטימי, ואף אלטרנטיבי לזהב, ולכן פריצת השיא הנוכחי אינה סוף דבר.
שורט בומביי 30 – כאמור בסקירה, אין כל הצדקה לרמת השיאים הנוכחית וגם אם נניח יציבות והמשך עליות בוול סטריט, הקורלציה פשוט אינה קיימת אלא בדמיונות המשקיעים.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
• שימו לב כי נפתחה אסטרטגית דצמבר. הינכם מוזמנים לעקוב, להאיר ולהעיר.

שבוע טוב ומוצלח !