השבוע החולף נחתם בשיאים בוול סטריט ובאירופה אך בחולשה של ממש במדד המעוף. אמנם בנקודות רשם המדד עליה אלא שזו עליה שכולה קושי בהתקדמות של ממש אע"פ שהציבור מוסיף לקנות מכל הבא ליד.

מבחינת שחקני המעוף דוקא העליה הנוכחית היא סימן מובהק לכך שאנו בכיוון הנכון החודש, קרי ירידה לסביבות 1400-1420. אם בשיא כל הזמנים של מדד הבנקים עם פריצת 1700 המעוף לא מתקדם קשה לראות מאין יבוא עזרו. נניח לרגע קט עניין לא סביר והוא שמדד הבנקים ממשיך החודש לסביבות 1800 משמע עליה של כ 5%. התרומה של המדד למעוף תהא סביבות 1.5% וזאת בטל בשישים אל מול הסבירות לתיקון מטה. איננו מתעלמים מכך שוול סטריט אכן פרצה דשדוש רחב וסביר כי טרם נקבע השיא האחרון אלא שהעוצמה בניו יורק מהוססת ואין בעוצמה שכזו להוביל לסחף מקומי.

כאמור לעיל כל זה לא מרשים את הציבור. רכישת קרנות מניתיות ומעורבות שהזרימו לשוק המקומי סביבות 450 מליון ₪. ביחס לחודשים האחרונים מדובר בסכום עתק אבל הוא עובר לחלוטין מתחת לרדאר. הסיבה לכך היא מימושי מוסדיים רוחביים של כל המגזרים ללא יוצא מן הכלל. באופן עקבי החשיפה המנייתית עולה בחצי השנה האחרונה אך חד סטרית עם מימוש מקומי ומעבר לארה"ב. החל מאפריל רואים גם התעוררות מקומית בהשקעה באירופה אבל הבורסה בת"א נזנחה מאחור. פה ושם יהיה ארביטראז" חיובי שידחף מעלה אבל בשורה תחתונה אנו ממשיכים לראות דשדוש עקבי ומאחר ואנו כעת מחוץ לגבול האופטימאלי ניתן לצפות לירידה קלה.

בצד המאקרו החלטת הריבית של בנק ישראל להותירה ללא שינוי אינה מפתיעה אך בין השורות רואים טון הרבה פחות מיליטנטי. גם בבנק מבינים כי העלאה נוספת של הפד בעוד שבועיים היא אחת לפני אחרונה בה תיאלץ הנגידה לפעול. פער הריביות מול השקל והדולר מתקרב לגבול בעייתי ולכן בירושליים כוססים ציפורניים בהחלטה הקרובה הרבה יותר מאשר המשקיעים שרואים בכך עניין שולי למדי. יש להבין כי האינפלציה ב 12 החודשים האחרונים הפתיעה לחיוב באופן דרמטי ועדין בבנק נמצאים מתחת ליעד הממשלתי זה שנה חמישית ברציפות (כעת 0.7%). טריפת הקלפים עם העלאת ריבית תבלום האינפלציה ולכן במאקרו החלטת הריבית האמריקנית חשובה בהרבה לשוק המקומי מאשר לניו יורק.

בינתיים הדרמה האמיתית עבור הבנק ובמידה רבה גם עבור המשקיעים מתרחשת בדולר/שקל. הערכנו לפני שבועות כי רמת 3.55 על הפרק אבל הרפיון של בנק ישראל הפתיע גם את הסוחרים עת רמה זו נשברה וצללנו לסביבות 3.53. לא היתה כאן משיכת ידיים או שינוי תכניות: בסה"כ בבנק ישראל לא עובדים בשישי + ערבי חג וראינו ניצול טהור של עניין זה ע"י משקיעים. זהו כבר סוד גלוי ומתוך 15 תנועות יומיות אחרונות של כ 1% , 14 פעמים התרחשו בימי שישי/ערבי חג. מה באמת רוצים בבנק כבר קשה להבין עם איוולת רכישת הדולרים אבל בזמן שהאוצר לא מתקרב לנושא בכדי שהכשלון (וועדת החקירה) לא תדבק בו אין סיבה להניח שינוי מגמה. אמת כי הרכישה האחרונה הובילה חזרה לסביבות 3.55 ועדין אנו מצפים כי בימים הקרובים רמת 3.54. תישבר ואנו נתחיל שלב דשדוש בן מספר שבועות בסביבות 3.52-3.54. עבור המשקיעים זוהי בשורה שלילית מאחר וההסתמכות על דואליות גדולה בדגש על מניות הפארמה שפשוט מרסקות המעוף. התחזקות הדולר ב 2% ויותר כבר היתה מאפשרת לבדה פריצת הדשדוש המתמשך אך נדמה כי הסבירות למהלך הפוך גדולה אף יותר ולכן כל התאוששות כרגע בטבע / פריגו תיבלם בשער החליפין.
בשוק הסחורות הסדר שב על כנו ועימו הפוזיציה שלנו: הנפט חזר במהרה מתחת ל 50$ הזהב מתקרב שוב ל 1300 והשורט על הראשון והלונג על השני מוסיפים להמתין. למען האמת הסבירות לפריצה לפחות לפי תמחור יולי-אוגוסט בנגזרים נמוכה למדי אבל ברור מסטית התקן בסחורות כי מהלך מעלה של הזהב בעל תמחור כפול מאשר מהלך דומה של הנפט.

באירופה המדדים רשמו שיאים חדשים אבל זו השתקפות של הנעשה בוול סטריט. לא העוצמה של ניו יורק, לא מחזורים ולא ירידה בויקס לשפל. ההיפך הוא הנכון – כל אימת שהדאקס מבצע מהלך חד מעלה הויקס קופץ ביום המחרת כממתין לתיקון. זה לא מפתיע לאור הדשדוש באחוזים שרושם המדד והרחק משבירת 9% של הויקס האמריקני. 2400 ב s&p זה כבר 12 אלף נקודות בדאקס, קרי מהלך חסר פרופורציה בצד הגרמני ולכן אם כבר לונג אז מוטב להמשיך בארה"ב.
הבעיה של אירופה כעת אינה היעדר הצמיחה או אפילו הטרור ברחובות כי אם חוסר ההבנה של הנשיא האמריקני. התנגשות גרמנית – אמריקנית היא משהו שלא נצפה סביבות 70 שנה ופרישת ארה"ב מהסכם פריז רק מבהירה עד כמה הנשיא האמריקני אינו צפוי. הפרישה היתה באויר אבל לא ראינו הצהרות תומכות, נאומים מרככים וכדומה. חיתוך מהיר בלי הסברים ובלי אלטרנטיבה ושהאירופאים יתמודדו עם מה שעתיד לבוא. מה שמתחיל בהסכם פריז יכול לעבור להסכמי סחר, מיסוי וכן הלאה רק משום שאחד היועצים של טראמפ ילחש על אוזנו שזה מהלך כדאי. אירופה עוד מלקקת את הפצעים מהברקזיט וטלטלות כעת אינן מתאימות כלכלה שמתחילה לאחות את השברים.
בדיוק מהסיבה ההפוכה ניתחו האנליסטים את השיאים החדשים – פרישה מהסכם פריז מחזקת את התעשיות הישנות וכמובן תדחף את הכלכלה מעלה. הנה – הדאו פרץ סוף כל סוף ולמעשה כל מגזרי הצוארון כחול אכן רשמו עליות. זהו הסבר מטופש למדי על אף שהיה באתרים כלכליים מובילים: ארה"ב עולה ונשענת על הייטק ואמזון לבדה כיום שווה את כל מגזר הרכבים; אפל את חמשת חברות הנפט הגדולות בעולם; גוגל את כל חברות המחצבים וניתן להמשיך ככה עוד ועוד.
המדדים בארה"ב התקדמו מאחר ולאחר תקופת דשדוש ניתן התירוץ / קטליזטור ולא פחות חשוב מכך לא היה שום גורם מאיים מבחוץ. לא העלאת ריבית, לא נתון בעייתי ולא משהו שיכול להרוס החגיגה.
עם נפילת הויקס מתחת ל 9% קשה להאמין שראינו שיא אחרון. אולי בשברי אחוז ואולי המשך דשדוש אבל כרגע אינה על הפרק ותהא זו אפילו סמלית של 2% ויותר.
ביחס לדוח התעסוקה ש"איכזב": תוספת של 138 אלף משרות אינה כצפי של 185 אלף אבל הכלכלה האמריקנית כעת, בדגש על השתקפותה בוול סטריט, כה באופוריה עד כי הפרש שכזה נעלם כלא היה. יתרה מכך סביר להניח כי כל עוד הקריאות מעל 100 אלף הדבר לא ירגש השוק אף אם יהיו הן מחצית מהצפי ולכן חשיבות המאקרו כעת משנית לחלוטין ביחס לרווחי החברות.

מניות ומגזרים
ישראמקו – שינוי המלצה ! נדיר שאנו משנים המלצה למניית עוגן בתיק ועדין החברה אכן רשמה תשואה מרשימה של כ 15% הבולטת על פני חולשת המעוף אבל לא הפכה לאבן יסוד אצל המוסדיים. כאצלנו, אנו רואים כעת מימושים ורכישה של מדד הגז/נפט שערכו כיום הרבה יותר אטרקטיבי מהמניה עצמה.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
• שימו לב כי אסטרטגית יוני נסגרה לאחר שבוע בתשואה של 20%. בימים הקרובים תתפרסם אסטרטגיה חודשית נוספת בפורום אופציות – הינכם מוזמנים לעקוב, להאיר ולהעיר.

שבוע טוב ומוצלח !