טכנולוגית הבלוקצ’יין שעליה מופעל הביטקוין, הוא איום ממשי על מערכת הבנקאות בצורתה הנוכחית – כך מעריכים בכירים בבנק המרכזי באנגליה. הבנקים כבר נערכים ל”קרב האחרון”

מחירו של מטבע הביטקוין, שמכונה גם “הזהב האינטרנטי” עבר לראשונה בסוף השבוע את מחיר אונקית זהב פיזי. למרות זאת, יהיה נכון להודות שהשוואה הזו מקפחת במעט את הזהב כי אחרי הכל מדובר בשוק שהוא פי 350 גדול יותר בהיקפים שלו משוק הביטקוין.

הסיבה לזינוק האדיר במחיר ביטקוין נובעת מכך שבהמטבע הוירטואלי יעמוד בשבוע הקרוב על סף פרשת דרכים. עד ה13 למרץ אמורה הרשות לנירות ערך האמריקאית להחליט האם לאשר את פעילותה של קרן נאמנות שעוקבת אחרי מחיר הביטקוין ומגבה את עצמה במטבעות ביטקוין.

המטרה של הקרן היא להסיר חסמים שמונעים היום כניסת משקיעים אל תוך עולם המסחר בביטקוין. אחד החסמים הוא העובדה שתהליך הניהול והסחר בביטקוין כיום הוא די מסובך מבחינה טכנית וגם מפחיד רבים. לביטקוין אין למשל בנק מסחרי או בנק מרכזי שיסייעו בשעת צרה למחזיק בו, במקרה של איבוד או גניבת המטבעות הוירטואלים. פה אי אפשר שלא להזכר בג’יימס האולס, אולי הוולשי הכי אומלל עלי אדמות, שגילה יום אחד שזרק לזבל את הכונן מחשב שלו שהכיל ביטקוין בשווי של 9 מיליון דולרים. הכונן קבור עד היום במזבלה העירונית ליד מקום מושבו.

בשורה התחתונה הקרן הזו אמורה לקחת את כל הכאב ראש של ניהול הביטקוין על עצמה ולאפשר לסוחרים להיות חלק ממנה, מה שיכול לגרום למחיר הביטקוין לזנק אפילו גבוה עוד יותר.

אבל למרות שהבאז התקשורתי הגדול הוא סביב מטבע הביטקוין, הוא עצמו לא באמת מעניין את הבנקים המרכזיים ולא מאיים על המטבעות הלאומיים, אלא הטכנולוגיה שמאחוריו שנקראת בלוקצ’יין.

באופן מעניין, התכונות שהופכות את הביטקוין לאטרקטיבי כל כך עבור משקיעים בסיכון גבוה, הן בדיוק אלה שגורמות לו להיות לא רלוונטי עבור עולם הסחר האמיתי. הביטקוין הוא מטבע שלא ניתן לפיקוח וכמות המטבעות מסוגו מוגבלת ללא תלות בביקוש אליהם, מה שהופך אותו למטבע לא יציב בעל תנודתיות חריפה. אף מדינה או כלכלה לא תרצה לאמץ מטבע שעולה ויורד כמו רכבת הרים בתור המטבע הראשי שלה, ולטלטל את כלכלתה כל שני וחמישי.

לעומת הביטקוין, הבלוקצ’יין – הפלטפורמה הטכנולוגית עליה פועל הביטקוין – דווקא מעניינת את הבנקים מאוד ובעיקר מפחידה אותם. פלטפורמה כזו מייתרת במידה רבה את הבנקים בני זמננו משום שבאמצעותה אזרחים לא יהיו מחויבים להחזיק כסף בפקדונות הבנקים ולא יהיו עוד לקוחות שבויים שלהם. הבלוקצ’יין מאפשר לכל אחד להחזיק את המטבעות שלו בחשבון מיוחד שהוא יכול להתקין אצלו על המחשב , או כאפליקציה בטלפון החכם – הרחק מחוץ למערכת הבנקאית. על-ידי הבלוקצ’יין ניתן לבצע העברות כספים בצורה מאובטחת, יעילה ובעלויות תפעול מינימליות, ללא צורך בגוף מתווך – כלומר, ללא צורך בבנק.

בחודש אוגוסט פרסם הבנק המרכזי של אנגליה נייר עבודה המתאר את השפעתו האפשרית של מטבע וירטואלי חדש בשם Central Bank Coin) CBCOIN) על הכלכלה.

הסיביקוין מיועד לעבוד על פלטפורמת הבלוקצ’יין. בניגוד לביטקוין שמשמש כמטבע מבוזר ללא שליטה מרכזית, הסיביקוין ייוצר, ינוהל ויפוקח על ידי הבנק המרכזי. תחת מודל זה אזרחים לא יהיו מחויבים להחזיק כסף בפקדונות הבנקים ולא יהיו עוד לקוחות שבויים שלהם. בעולם כזה כל אחד יוכל להחזיק את הסיביקוין בחשבון מיוחד אצלו בטלפון או במחשב (או אפילו על דף נייר) מחוץ למערכת הבנקאית ללא סיכון ובעלויות תפעול מינימליות. המטבע יהיה בפיקוח הבנק המרכזי ויהנה מאותן הזכויות שלו זוכה המטבע הקיים היום.

הבנק המרכזי מצא כי מערכת כזו תייצב את המערכת הפיננסית, תקטין משמעותית את עלות הפעילויות הפיננסיות ותגדיל את התוצר הלאומי באחוזים ניכרים. מרטין טול, חברה בועדה המוניטרית של הבנק המרכזי באנגליה, כתבה באותו החודש פרטים נוספים דרמטים על המטבע החדש. כך כתבה בבלוג הרשמי של הבנק הבריטי:

… אם אגזור את המסקנה הקיצונית ביותר, להנפקת סיביקוין יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת עבור הבנקאות המסחרית – מהפרדת התשלומים מפקדונות הבנקים הפרטיים ואפילו עד סיום היכולת של הבנקים כדי ליצור כסף. על ידי הגדרת הארכיטקטורה של מערכת התשלום, המטבע [סיביקוין] יכול לאתגר את מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית ולעצב מחדש את ניהול המדיניות מוניטרית.
פלטפורמת הסיביקוין תאפשר לבנק המרכזי ליצר כסף ולהעבירו ישירות לציבור ללא תיווך בנקאי. המערכת תייתר בעצם את הצורך בכסף שמייצר הבנק הפרטי כאשראי ובכך תשלול מהבנקים את כוחם הגדול. במצב כזה תפקידם של הבנקים יחזור להיות כפי שהוא באמת כתוב בספרי הלימוד – הם ישמשו כמתווכים בין מפקידים ללווים – די דומה לפעילות שמנהלים קרנות ההשקעה היום.

אבל רגע לפני שכולנו יוצאים בחגיגות על קץ השלטון הבנקאי בעולם – חשוב להבין שגם הבנקים מודעים היטב לסכנה הקיומית שטומנת להם הטכנולוגיה הזו, ולכן בשנים האחרונות הם משקיעים מאות מיליוני דולרים בסטארטאפים כדי שהם אלה שיובילו את המהפכה, יקבעו את העקרונות שלה ולא יוכחדו על ידה. כך למשל בנק ברקליס הקים מחלקה ייעודית שעוסקת רק בבלוקציין ותומכת בסטארטאפים שעוסקים בתחום. על פי דיווח של CNN כבר לפני שנתיים סכום ההשקעה במיזמי בלוקציין חצה את המיליארד דולר. חלקו הגדול מבנקים.

כך או כך לא ברור אם הבנקים יוכלו לצאת מהמהפיכה הזו ללא פגע. יש שטוענים שאותן מערכות מבוססות בלוקציין שמכינים לנו הבנקים המרכזיים היום הן רק הכנה למשבר הכלכלי הגדול הבא – אז הן יכנסו לפעולה. נחיה ונראה או שעד אז כבר בעצם נמות מזקנה.

הכלכלה האמיתית