[h=2]במשק שכל כך תלוי ביצוא, כמו זה הישראלי, גם השינוי הקטן ביותר במכסים עלול לגרור עלייה באבטלה. בטווח הקרוב הדאגה היא מהיחלשות הדולר[/h]
"פרוטקציוניזם" — מדיניות כלכלית של הגבלות על יבוא כדי להעדיף תוצרת מקומית - היה במשך שנים מונח די מנומנם בקרב מילות החיפוש הפופולריות בגוגל. אך אז הגיע 9 בנובמבר 2016 ואיתו תוצאות הבחירות המפתיעות לנשיאות ארה"ב, והחיפוש אחר המונח, שלמעשה מתאר מלחמת סחר, זינק פי 2.5. החיפוש אחריו זינק גם בסוף השבוע האחרון עם ההשבעה של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. מלחמת סחר היא לא ניחוש פרוע כעת: בנאום ההכתרה שלו הדגיש טראמפ שהמדיניות שלו היא ארה"ב לפני כולם, ובהתאם גם מינה לשר הכלכלה את המיליארדר ווילבור רוס שידוע בעמדות ספקניות לגבי הסכמי הסחר.

[h=3]המשק הישראלי עלול לפגוש מקרוב את 2009[/h] ישראל היא אמנם סיכה קטנה על מפת היבוא של ארה"ב, וייתכן כי היחסים הטובים בין המדינות יאפשרו החרגה מפרוטקציוניזם אמריקאי, אך אפשרות של מלחמת סחר עולמית צריכה להפחיד בכל זאת את המשק הישראלי. אם ארה"ב תתחיל מלחמת סחר עם אירופה וסין, אף מדינה לא צפויה להישאר אדישה, ונראה שכולם יתחילו להעלות מכסים ולהטיל מגבלות על יבוא. מי שייפגע יותר מכל הן כלכלות קטנות, כמו ישראל, שתלויות כמעט לחלוטין ביצוא. כך, היצואן הישראלי עלול למצוא עצמו מתקשה לייצא - משום שייאלץ להתמודד עם ממשלות שמעדיפות את התוצרת המקומית.

בשביל להבין מה ההשלכות של משבר בסחר העולמי על ישראל, מספיק ללכת קצת אחורה, ל־2009. אז, בעקבות המשבר הכלכלי, נרשמה ירידה של כ־12% בהיקף הסחר העולמי על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית. ישראל לא נפגעה מהמשבר באופן ישיר, אך אותה ירידה הביאה לירידה של 19% בהיקף הסחורות הישראלי בדולרים, מה שבתורו היה אחד הגורמים לעלייה באבטלה, ב־1.5% ל7.5%. מספר המובטלים עלה אז ב־50 אלף איש, עלייה של 28% לעומת השנה שלפני כן.

"כעיקרון, כל ירידה של מיליארד דולר בשנה ביצוא משמעותה אובדן של 9,500 משרות וירידה של 0.22% בצמיחה לשנה", אמר ל"כלכליסט" סמנכ"ל כלכלה במכון היצוא שאולי כצנלסון. “הצמיחה של היצוא הישראלי דומה לצמיחה של הסחר העולמי. במקרה שמתחילה מלחמת סחר, ובמקום גידול של 3% מקבלים קיפאון, האפקט הכולל על היצוא שלנו הוא פחות או יותר אובדן של אפשרות להגדיל את היצוא ב־3 מיליארד דולר בשנה, ומכאן להגדיל את מספר המשרות במשק בכ־28 אלף ואובדן של 0.7% בצמיחה". [h=3]שער הדולר לא מתכוון לחכות לירייה הראשונה[/h]אבל שינוי תנאי הסחר העולמי הוא תהליך ארוך ומייגע, וכלל חודשים על גבי חודשים של משא ומתן ואינספור דיונים שרק בסופם מתחיל שינוי הדרגתי. אך שוקי ההון לא מחכים לכך, וכל התפתחות קטנה או רמיזה באה לידי ביטוי בשערי המטבעות, שמעסיקים את היצואן הישראלי לא פחות מאשר תנאי הסחר שאולי יוקשחו. לפי חישוב מכון היצוא, התחזקות של השקל מול הדולר ב־10% משמעה ירידה ביצוא ב־2% בטווח של שנה עד שנה וחצי. לא בלתי אפשרי שהדולר ייחלש משמעותית במקרה ששוקי ההון ירגישו שטראמפ מבצע מהלכים שמזיקים למשק האמריקאי, מה שעלול להשפיע רבות על המשק הישראלי, שבו 80% מעסקאות היצוא נחתמות במונחים דולריים. אמנם מול מהלכי טראמפ עומדת יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי ג"נט ילן - שמתכננת להעלות עוד את הריבית עד סוף השנה וכך דווקא לחזק את הדולר — אך אם שוקי ההון יחליטו שארה"ב בדרך להאטה, שום דבר לא יעזור. במקרה כזה היצואנים יוכלו רק לקוות שבנק ישראל ימשיך לקנות עוד הרבה מיליארדי דולרים כדי שהדולר לא ייחלש עוד יותר.

כלכליסט