השבוע החולף המשיך את הדשדוש העצל מהחודש האחרון, כשבימי ירידות הדואליות משמרות המעוף בטריטוריה החיובית ואילו בימי עליות שחקני המעוף בולמים מגמה ומוציאים רוח מהמפרשים. ללא קשר להיכן יחתום המדד את החודש, נדמה כי המפסידה הגדולה מהמצב היא הבורסה עם ירידה חדה במחזורי המסחר, בהיקף הפעילות בנגזרים, ובעניין הכללי כמצוין בסטית התקן ברמת 9% שמשמעה חוסר עניין מוחלט.

אם עד כה ארה"ב היתה המפלט כעת מצטרפת אליה אף אירופה, כשלציבור זו וגם זו פחות נגישות וכך הוא מוסיף להגדיל סיכון באפיקים המוכרים ובראשם הקרנות המסורתיות – גיוס של כ 330 מליון ₪ בקרנות אלו, לצד גיוס בהיקף דומה לקרנות אג"ח מדינה המסוכנות. קשה להתווכח עם מה שעולה, בדגש על אגח מדינה, אך זוהי כמובן פונקציה של הקלות כמותיות ולא תמחור ולכן באופן פרדוקסלי אגח מדינה מתאים כעת יותר למסחר טווח קצר מאשר להחזקה ממושכת. ההעדפה למניות חו"ל עודנה עימנו עם 70 מליון בערך אל מעבר לים ועשרה מליון מקומי אך די בינתיים בחלק המנייתי של הקרנות המעורבות בכדי להחזיק הבורסה ברמה זו. וזה בערך על קצה המזלג גם הסיפור וגם הפספוס של השוק המקומי – פעם אחר פעם המעו"ף מדלג על עליות מעבר לים אל עבר רמות השיא אך יצטרף לכשאירופה תתקן (כפי שיתואר בהמשך כנראה כבר השבוע) וכשארה"ב תפסיק לתקן שבירת 2000 הנקודות.

עד שזאת יקרה, שחקני המעו"ף מוסיפים להכביד אך בשל המחזור הנמוך די במעורבות בשעת המסחר הראשונה בכדי לפגום באופטימיות ככל שתהא. גבולות המסחר נעים באיטיות רבה מעלה עם טווח פקיעה אופטימאלי של 1438-1448, ובהתחשב בסטיה הנמוכה לאיש גם אין סיבה ממשית למהר ולכתוב אופציות – מחזור המסחר בימים האחרונים משיב אותנו עמוק לסביבות 2005-2006, שנים בהן המעו"ף היה עדין שוק משני אך אין צפי לשינוי העניין מאחר והפרמיה בהחלט נמוכה (ואף מלה על אופציות ת"א 100 שעדין מחכות לחגוג כמות יומית דו-ספרתית).
להוציא תיקון חד מעבר לים, מערכת הבחירות יכולה לטלטל במשהו בשבועות הקרובים את השוק אך גם מכיוון זה בינתיים התמונה הולכת לכיוון של ממשלה זהה לקיימת ועם זאת הבורסה יותר מיכולה לחיות.

ברמת המאקרו, בנק ישראל מוסיף לספק אזהרות אך לא בדיוק ברור כיצד הוא עצמו פועל להימנעות מהן. השבוע היתה זו ההערכה כי מחד, מחירי הדירות לא יעלו השנה, ומאידף כשהריבית תעלה נוטלי משכנתא יתקשו לשלם והמערכת הפיננסית תיכנס לסחרור. זאת אינו מפתיע, ולראיה שורט הבנקים שציינו ופתחנו לפני חודשים רבים, אך בינתיים הכלבים נובחים והשיירה עוברת ומחירי הדירות זוחלים מעלה. היות ונתוני האינפלציה בירידה מתמדת אפשר לצפות להמשך הורדת ריבית/הותרתה על כנה גם חודשים ארוכים קדימה, ולכן בנק ישראל בעיקר צועק בכדי לומר בדיעבד כי הזהיר. כך ניתן גם להתיחס להצהרה לפיה יש להעלות המיסים בהיקף של 8 מיליארד דולר וזאת יש לזכור ממי שהעריך כי השנה לא נעמוד ביעד הגרעון ושגה על אף 7 מיליארד ₪ לצוק איתן.

לא ממש ברור מה רוצה בנק ישראל, מלבד לעמוד בשער ולצעוק אך לעשות הדבר ההפוך, אך לנגידה צריך להיות מול העניינים שער החליפין שהשבוע הדגיש עד כמה השקל הוא עלה נידף בצמד יורו/דולר. הנחתנו לירידה במטבע המקומי לגבולו 3.85-3.9 התאמתה במלואה אך רק במזל הצניחה לרמת 3.83 נבלמה במגמה העולמית. תנועה דו-יומית היתה יכולה באחת להוביל לשבירת רמת 3.8 ומשם היינו שבים אחורה כחצי שנה ביומיים. המסקנה הבלתי נמנעת היא שעל בנק ישראל, על אף שמוטב היה למשוך ידיו לחלוטין, להתחיל ולסחור בשוק המטח קרי להקטין פוזיציה עם עליה מעל רמת 3.9. אמת כי בנק לא אמור להיות סוחר ולהגדיל/להקטין פוזיציה ברמות תמיכה/פריצה אך נדמה כי אין מנוס מאחר ושבירת 3.8 תוביל במהירות ל 3.74. זהו לא תרחיש בלתי הגיוני במצב של השגת הסכם ביוון ובהחלט אנו מעריכים כי טרם ראינו נמוך ורמת 3.85 תעמוד שוב למבחן.

בגיזרת הסחורות הנפט מוסיף להציג איתנות אם כי בתנודתיות גבוהה. הנחתנו לתיקון בעינה עומדת עם יעד ראשון של 54-55$/חבית. הרבה ידיים ממתינות לממש רווח לאחר דשדוש של כחודש ולכן אנו עדים לעליה בסטיה גם בימי עליות אך זוהי תנועה הגיונית בהתחשב בצלילה של 50%.
הזהב שהערכנו כי יתכנס לטווח 1200-1250 אכן עשה כן השבוע עם נפילה של כ 3%, ובסה"כ אנו צפויים לשוב לרמת 1200. נזכיר כי סביבות 1160-70 זוהי כבר רמת רכישה אך זאת רק להמשך החודש ולבטח לא בשבוע הקרוב.

הסיפור המרכזי בשבוע החולף כמו גם בשבוע הנוכחי הוא ללא ספק יוון. נדמה כי האיחוד האירופאי לא הפנים את ככלי המשחק החדשים של המדינה בה כבר לא מפחדים להיפרד מהגוש שלא הועיל להם במאום. לא הפנים עד כדי כך שה ECB בצעד פופוליסטי הבהיר כי לא יקבל עוד אגח ממשלת יוון כערבונות. צעד זה נתפס בעיני דראגי ושות" כאיום, ואכן הוא מערער היציבות הפיננסית אך ערעור זה בטל בשישים אם ממילא חוזרים לדרכמות. אין ספק שיוון צפויה להיכנס לתקופה קשה אך בסופו של דבר פרישה מהאיחוד משמעה מחיקת חובות ולכן צעד זה עודנו מועיל פי כמה מאשר מזיק. הבעיה המרכזית של יוון היא שמולה ניצבת קנצלרית גרמניה מרקל שדואגת להבהיר חדשות לבקרים כי אפשרות מחיקת חוב ליוון אינה עומדת כלל על הפרק. מרקל, בניגוד לדראגי ויתר הקודקודים, ידועה בקו עקבי ונחרץ ולכן אנו למעשה פוגשים כח שמוכן ל"התאבד" בכח שלא איכפת לו שהצד השני "יתאבד". קשה מאוד להניח אם כן שבמצב הדברים הנוכחי יש איזושהי סיבה שהפרישה של יוון לא תתרחש בהמשך השנה, וגם אם נניח כי תכנית זמנית תצא לפועל יתר מדינות הסבסוד יקפצו וידרשו את ניתחם.
למזלו של האיחוד גרמניה מוסיפה בינתיים לספק נתונים טובים כשהשבוע היה זה מדד ההזמנות ממפעלים שרשם עליה של 4.2% לעומת צפי של 1.5% ועדין העוקבים אחר הסקירות האחרונות מכירים את הנחתנו כי הדאקס יתקשה להתנתק מ 10,800. השבוע היה זה יוון, שבוע לאחר מכן כבר ימצא תירוץ אחר אך בשורה תחתונה תכניתו של דראגי מתמוססת אל מול עינינו וכל כולה עליה של כ 4% מהשיא. מה שלא עולה באירופה, כבשנה האחרונה, ממהר לרדת ולכן יעד 10,500 במדד הגרמני בהחלט עומד על הפרק כשעוד קשה להעריך כיצד היורו יגיב להעלאת הסבירות לפרישת יוון (לא מובן מעליו שהמטבע יאבד גובה).

ברקע לדברים הללו לא ברור מה גרם לכלכלני האיחוד להעלות תחזית הצמיחה לגוש מ 1.1% ל 1.3%. הכלכלנים התבלבלו לרגע מתכנית ההקלות של דראגי ובהערכתם הישוו התכנית לזו של ברננקי כשאין כל קשר בין השתיים לחלוטין. הראשונה מיועדת לכלל המדינות באופן שווה פחות או יותר, לרבות מדינות נזקקות על המערכות הפיננסיות הרקובות שלהן ואילו השניה התמקדה בבנקים בלבד ללא מטרה להמריץ הכלכלה הריאלית (חרף ההצהרות). בראשונה הנכסים הרעילים של הבנקים יוסיפו להיוותר בידיהם ואילו בשניה הפד הלכה למעשה רכש את הרעלים, וכן הלאה. אלו הסיבות בגינן אנו מעריכים השבוע ירידות חדות יחסית באירופה ומתונות יותר בארה"ב שממילא מתנהלת בצורה מתונה יותר ולא באמת התיחסה לראלי האירופאי.

עד שניוכח האם הערכתנו התממשה ראוי לשים לב, הרחק מהכותרות, להשתוללות הממשל בסין. בסקירה האחרונה ציינו את הצמיחה הנמוכה מזה 25 שנה במדינה ומייד השבוע קיבלנו מהלכים ובראשם הורדת הלימות ההון בבנקים ב 50 נקודות. מהלך זה משמעותו אחת – התרת רסן ההלוואות והמשכנתאות לאזרחים ואם תרצו תכנית הקלות המיועדת לא לבנקים כי אם לאזרחים. הממשל כבר הבהיר כי זוהי הורדה נוספת בשרשרת הורדות צפויה, ולכן הבנקים יכולים כעת להמריץ מתן אשראי ולהיות לרגע ארה"ב. בטווח הקצר הסינים פוגעים בול במטרה ואין ספק כי הצמיחה תציג התאוששות ברבעון הנוכחי אך קשה להעריך השפעת המהלך בטווח הארוך בשל ההישענות על יצוא באופן נרחב במיוחד.

רואים היציבות היחסית בארה"ב ומבינים כי אין סיבה ממשית להיסחר מתחת ל 2000 הנקודות אלא שגם השבוע אנו מוצאים לא מעט סיבות להחלשות מרמת 2055 לכיוון 2020-2030 לכל הפחות. שוק העבודה המתאושש הציג שפל של תביעות ראשוניות, 267 אלף בלבד, ואחוז אבטלה הנמוך מזה כמעט עשור. יאמרו ובצדק המשקיעים כי אלו נתונים מצויינים אלא שעלינו לבחון פני עתיד ולא עבר: אם במצב דברים זה מדד ה s&p אינו מזנק ורושם שיאים אימתי יעשה כן? הוסיפו על כך את הבעיתיות הצפויה בדמות פיטורין מחברות הנפט/גז בשל הצלילה במחירם של אלו וקיבלנו נתונים אבסולוטיים אותם כבר יהא קשה מאוד לשפר.
הבעיה הגדולה יותר עבור המשקיעים בוול סטריט היא שמצב הכלכלה הריאלית אכן משתפר בעקביות (גם אם באופן מדוד ביותר). אחרי נתוני התעסוקה האחרונים הסבירות להעלאת ריבית קפצה פי 2, מ 12% ל 25% כבר ביוני הקרוב ובבורסה בה אין כל קשר בין ביצועי החברות למחיריהן זוהי בהחלט בשורה בעייתית. די בעוד רצף דו-חודשי של נתונים טובים או כאלו שישמרו המצב הנוכחי וביוני הריבית כבר תעלה, קרי באפריל השווקים יחלו לכל המאוחר לתמחר זאת ולכן אנו מתקשים לראות בשלב זה המשך מעלה של מדדי ארה"ב גם ללא כל נגיעה להחרפה אפשרית מכיוון המצב באירופה.

מניות ומגזרים
שורט בנק אוף אמריקה – שינוי המלצה ! מצוי מזה תקופה ארוכה בתיק ורושם תשואה נמוכה של כ 2.5% בלבד. אם אחרי דוחות חלשים במיוחד המגזר הפיננסי רשם ירידות מתונות יחסית נדמה כי עלינו לא להמתין שאחרת שיפור כללי בשווקים יכול להוביל לתיקון חד מעלה.

רקח – המלצת קניה ! אחרי שנה של דשדוש וירידה קלה, הבאזז החיובי מהחברה חוזר. ההכנסות לא ירדו בממוצע הרבעונים האחרונות וגם לא שורת הרווח נטו, ולכן הירידה עד כה לא היתה מוצדקת ונדמה שכרגע צפוי הציבור לגלות המניה.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !