השבוע החולף התנהל בדשדוש מוחלט הבא להדגיש את השפל הנרשם בימים אלה בסטית התקן – 8% סטיה, רובה מתמטית בשל שחיקה, היא יותר מכל הבעת אי-אמון בשוק המקומי מצד המשקיעים. גם לתוך עליות הסטיה יכולה לטפס אך בשוק המניות היציבות מלמדת כי עיקר התנועה נובעת מארביטראז", לעיתים מפעילות שחקני מעוף וזה פחות או יותר כל המתרחש מזה שלושה חודשים. הציבור מצידו ממשיך להשקיע בקרנות הנאמנות עם העדפה משמעותית ניכרת לכיוון ארה"ב ואירופה, תעודות הסל במהלך דומה ונדמה כי רמת 1460 כאן בשביל להישאר. לרוב, "הרדמות" שכזו מזמינה תנועה חדה אך לא זה המצב גם לשבוע הנוכחי: שחקני המעוף כמעט ואינם פותחים פוזיציות חדשות (58% ממוצע רב שנתי בלבד) ולכן הסבירות לסקוויז נמוכה; היעדר אירועים נקודתיים יוצאי דופן דוגמת עונת דוחות; ובחירות שהולכות ומאבדות מומנטום עם תוצאות צפויות מראש. במצב זה שחקני המעוף הזיזו הגבול שתי נקודות מעלה בלבד וכל עוד המדד נסחר ברמת 1450-1460, מרחק בוקר פקיעה מפקיעה אופטימאלית מתחת ל 1450, המצב בהחלט אינו מזמין התערבות כלשהי.

ואין לטעות –עד פרסום המדד אמש מדובר היה בשבוע מצויין עם בשורות חיוביות לרב. כך כדוגמה עודף של 5.3 מיליארד ₪ נרשם בתקציב ינואר במה שכבר הופך למגמה עקבית של עליה בגביית המסים. התקציב הזמני מציג תוצאה עדיפה מכל תקציב סגור אחר ועל אף שינואר נחשב לחודש עם הוצאות ממשלה נמוכות לרוב, אין ספק כי קפיצה של 2.3% בגביית המסים (25.4 מיליארד ₪) היא בהחלט בשורה חיובית למשק.
במקביל סוכנות S&P אישררה דירוג A+ יציב לישראל עם תחזית יציבה דבר שלחלוטין לא היה צפוי לאור תקופת בחירות והתחממות בגיזרה הבטחונית.

ואז הגיע מדד המחירים לצרכן והרס הכל. סימנים לפאניקה מכיוון בנק ישראל היו לכל אורך השבוע. בהודעה ראשונה, מציין הבנק כי "קצב עלית מחירי הדיור התמתן" במה שסותר לחלוטין את נתוני האוצר והשמאי הממשלתי. בהמשך השבוע חידד הבנק כי חובה להגדיל המאבק בספקולנטי המט"ח ואין כל דרך אחרת, גם לפני שנעסוק ישירות במדד הנמוך, להבין הנתונים מלבד רצון להתחיל ולהכשיר הקרקע למהלך מוניטארי נוסף.
המדד שירד ב 0.9% הפתיע בחריפותו את בנק ישראל והאוצר (העריכו 0.6%) אם כי העוקבים אחר הסקירות מודעים לכך שזו בדיוק היתה הערכתנו מבעוד מועד. זה לא רק הדלק שרשם ירידה אלא גם הלבשה והנעלה, דיור, חינוך ותרבות. אם רוצים להתחיל ולהיכנס להגדרות מיתון, אפשר לפלוט מהמשוואה את סעיף הדלק ושמנים ועדין נהיה עדים מתחילת שנה (בקיזוז נדלן) לירידה ניכרת בכל יתר הסעיפים. מיתון עדין אינו כאן, וגם אם ניכנס להגדרה המדויקת של שני רבעונים רצופים הינו חסר משמעות בשל ירידה בדלק אך האטה לבטח ובטח. מה שברור הוא שהעקביות ביחס לצמיחה השנה בשיעור 3% אינה מובנת לאור הנתונים ודי בנתון מאופס בפברואר, בכדי להתחיל לראות עוד ברבעון הראשון הורדות תחזית שכרגיל יתחילו עם גופים מעבר לים.
ביחס לשוק המקומי, אין דרך אחרת לפרש העניין מלבד בשורה חיובית. עבור המשקיעים הכלכלה הריאלית לא חשובה, ומדד כה נמוך לצד שני רמזים של בנק ישראל שהוזכרו לעיל מבטיחים צעד "כלשהו". מהו אותו צעד? קרוב לודאי שהנגידה תבחר לטבול רגל בבריכה ולא לקפוץ ראש, קרי הורדת ריבית בעשירית ולא כל תכנית הקלה כמותית או צעדים רציניים יותר. השוק כבר מגלם זאת ממילא אך מדד הרושם הירידה החדה ביותר מאז 2006 אינו מאפשר לבנק לעבור על העניין לסדר היום ולכן זוהי בפני עצמה תמיכה נוחה למדי לת"א גם בשבוע-שבועיים הקרובים מבלי להתיחס לנעשה בעולם.

יש לזכור כי בגיזרת המט"ח היורו עודנו נאבק להתייצב והיורו/דולר ממתין למהלך שבירה של 1.12 לכיוון 1.1. הרגיעה מכיוון יוון הינה זמנית, ולכן ניכרת הסטה ערה ועקבית לכיוון הדולר שרק סוחרי היום ממתנים במשהו המגמה אבל לשוק המקומי הדבר פחות נוגע והערכתנו להמשך דשדוש 3.85-3.9 בעינה עומדת.
מכיוון הסחורות, הערכתנו לתיקון אלים מעלה בנפט מתממשת ואף הולכת ומקבלת מומנטום ממשי. לא מופרך להעריך רמת 55$/חבית ועדין ניתן לראות העניין כתיקון טכני בלבד ולא מעבר.

באירופה חגגו מרבית השבוע פתרון עם יוון באופק. בפועל, לא פתרון ולא התקדמות אך עבור האירופאים הצד שהיה צפוי, קביעת מסגרת למו"מ ומוכנות להדברות, די בו להחזיק השווקים ברמות שיא. מבחינת היוונים נדמה כי אלו מוכנים להשלים 50-70% מהרפורמות וניהול תקציב של 1.5% מהתוצר לעומת 3% כפי שדרש עד כה האיחוד. הצעה הוגנת ואף משופרת ביחס למיליטנטיות של תקופת הבחירות ועדין אין שום סיכוי שהגרמנים שמובילים קו עקבי ונוקשה יסטו במשהו מדרישותיהם. כרגיל בחמש השנים האחרונות באירופה בעיקר מושכים זמן ומצפים לטוב אלא שבמקרה דנן מדובר על שבועות עד חודשים ספורים ולכן הסיפור היווני עודנו לפתחנו.
באופן מיידי יותר השפיעה הפסקת האש בגיזרת רוסיה-אוקראינה, רקע לפני התלקחות של ממש בדמות הזרמת סכומי עתק למדינה לשם התחמשות שבהחלט צפויה לתמוך באירופה. כבר ציינו את התלות של אירופה ברוסיה, ולכן בגיזרת הצמיחה די ברגיעה זו לספק עשירית עד שתיים נוספות ולהימנע רבעון נוסף מהגדרת מיתון.
מה בכל זאת היה חסר? פעם נוספת הדאקס מתקשה לפרוץ ולהתבסס מעל 11,000 נקודות וזאת יש להזכיר בשבוע מאקרו מעולה לרבות נתוני צמיחה בגרמניה ובאירופה מעל לצפי. בנקודות המהלך של הדאקס נראה פנומנאלי אך באחוזים עדין מדובר על 4-5% ביחס לשיא שנקבע לפני כשנה ולכן משיכת הזמן האופיינית הולכת ומאבדת מהשפעתה.

באסיה בולטת (שוב) לחיוב הודו עם שורה של צעדים תומכי כלכלה. בשקט בשקט, בלי תכניות הדפסת כספים ובלי צעדים מרחיקי לכת, אנו עדים מזה שלושה רבעונים עוקבים עליה בצמיחה, בתוצר, וכמעט בכל נתון חשוב אחר. לאור היעדר השקעות אלטרנטיביות אחרות בדמות מדדים בשיא ופוטנציאל דיסקאונט מוגבל, זרימת הכספים למדינה בינואר היתה משולשת ביחס לינואר אשתקד והשלימה עליה של תשעה חודשים רצופים. די בזה להבטיח תשואת יתר (לכל הפחות) על מדינות מערביות אחרות ולכן כעת זוהי בהחלט השקעה ראויה.

ללא ספק ההפתעה של השבוע מגיעה מכיוון ארה"ב. ההנחה היתה להמשך דשדוש סביב 2050 ואף למטה מכך אלא שמשום מקום החליטו פתאום השווקים להתעורר ולקפוץ לעבר שיאים חדשים. בנקודות בודדות, בשברירי אחוז ועדין תנועה שלא נראתה חודשים ארוכים. מתברר שכל מה שהאמריקנים היו זקוקים לו הוא נתונים חלשים מכלכלתם האהובה...
שוק העבודה איכזב השבוע לאחר שרשם עליה של 7% וחצה את גבול ה 300 אלף, סנטימנט הצרכנים הציג קריאה מתחת לצפי של 93.6 נקודות בלבד, וגם יתר הנתונים היו בין פרווה למאכזבים. אם נשוב רגע ונעקוב אחר הסקירות האחרונות ניוכח כי במשך כחודשיים הציפיות להעלאת ריבית עלו בעקביות עד כדי תאריך "ודאי" – יוני 2015. מרגע שהגיעו נתונים אלו הציפיות שינו כיוון, גם אם לא כגובה העליה, ודי בזה לתמוך בשוק מעלה. זה לא שאנו בפני גל עולה אך אם הערכנו קירבה ל 2000 הנקודות ב s&p כעת בהחלט ניתן לדבר על תמיכה קצרת טווח ברמת 2050.

מניות ומגזרים
הודו – המלצת קניה! המדד המרכזי לאחר תיקון קל אמנם אך המגמה הכללית עודנה עליות בצל נתונים הולכים ומשתפרים וכאמור בסקירה.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
• שימו לב כי אסטרטגיית פברואר נסגרה לאחר הגיעה ליעד הרווח – 25% תשואה חודשית. לא תיפתח אסטרטגיה נוספת החודש ואנו נעשה כן בתחילת מרץ.

שבוע טוב ומוצלח !