השבוע החולף נחתם בירידות שבלטו לשלילה על רקע הירוק מסביב לגלובוס. אמנם היה זה שבוע פקיעה אך אין יד ורגל לטענות כאילו שחקני המעוף שמרו על יציבות המדד ו/או משכוהו מטה ולראיה מחזור הפקיעה העלוב (640 מליון ₪) והיעדר שינוי מגמה בחמישי. הלכה למעשה, היה זה חידוש יציאת כספי המוסדיים מהשוק המקומי לשוק הזר כשבסקירה האחרונה ציינו:
"פרנקל לא ייטיב עם שוק המניות, ונכון הדבר גם ביחס לרגולציה ההדוקה בה הוא דוגל בדגש על מניות הבנקים והביטוח".
המוסדיים מבינים זאת היטב ובהתאם מדד הביטוח צנח 6.4% בשבוע והבנקים איבדו 3%. זאת לבדו יכול להסביר את הסנטימנט המקומי העצל והפסימי, שכן מה שהציבור טרם הפנים הוא תום עידן פישר, קרי הורדות ריבית בלתי פוסקות ומעבר של בנק ישראל לתגובות איטיות נסיון שינוי מגמה. קריאת כיוון ראשונה הגיעה מכיוון החלטת הריבית שהערכנו כי לפרנקל יהיה בה חלק. הותרת הריבית על כנה, בניגוד מסויים לציפיות השוק כפי שהשתקף בנפילת שער הדולר, היא המהלך המתבקש בעת הנוכחית אם מתעלמים משוק המט"ח. ההשפעה של הורדה נוספת, מלבד מחיקת כל תחמושת עתידית, היתה מלבה את קצב לקיחת המשכנתאות וכיוון שברור למדי כי הריבית הנוכחית תיוותר עימנו עוד לא מעט זמן לא ניתן היה לבלום את אותו כדור שלג.
אותו ציבור לא יכול להתעלם מהמגמה שהובלה ע"י המוסדיים בראשון-שני, וכך החל משלישי היינו עדים לראשונה מזה חודשים לפדיונות בקרנות הנאמנות: חצי מיליארד ₪ נפדו בשוק הקרנות בשבוע החולף עם לא מעט זרימה לכיוון הקרנות הכספיות. זה אפקט מוגזם לחלוטין שלא יחזיק מיים, יתכן עוד השבוע מאחר ומילא לפדות מהקנייתיות ובצדק (בשל סיבות שכבר מנינו) אך ניתוב הכספים לקרנות הכספיות כמוהו כהפסד ריאלי, ולכן להערכתנו הציבור "יתעשת" ותעשיית הקרנות תוסיף לגייס בשבועות הקרובים. תנועת גיוס זו תעמוד במשקולת נגד לתנועת המוסדיים ובסה"כ אנו מצפים לדשדוש עד זליגה איטית מטה בשבועיים הקרובים ללא מהלכים יוצאי דופן ובתלות נמוכה ביחס לנעשה בוול סטריט.

רואים זאת שחקני המעוף, ובאופן לא מפתיע אנו מתאימים הגבולות למצוין לעיל: גבול עליון ברמת 1240 הנקודות; גבול תחתון ברמת 1135 הנקודות; ופקיעה אופטימאלית (אם כי עודנה מוקדמת יחסית) סביב 1175- 1185 נקודות. בניגוד ליוני בו הערכנו מלכתחילה הגעה של המדד לרמת 1210 תוך כדי התערבות אלימה של שחקני המעוף, שאכן התרחשה בפועל, הרי שביולי אנו מצפים לרגיעה במצב העניינים. יולי-אוגוסט ידועים בירידת המחזורים ולרוב דשדוש, וההערכה הרווחת היא שעל אף הסנטימנט השלילי משהו לא צפוי מהלך דרמטי בטווח המיידי ולכן די יהיו בגבולות רחבים יחסית בכדי להימנע מהתערבות.
אולי הפקטור הדומיננטי מכל הפוסל אפשרות לירידה חדה הינו סטיית התקן המובילה מחד לפרמיה עלובה למדי עבור הכותבים, ומאידך להוכחה ניצחת כי המשקיע המקומי אינו מתרגש מהירידות האחרונות. לתוך גל הירידות, תוך אובדן של 4% בת"א 25, סטית התקן ביולי "טיפסה" לרמת 13% בלבד. בכדי לקבל פרופורציה מהלך כמעט זהה בוול סטריט הוביל לזינוק מרמת 13% ל 20.5% בשבוע ולכן אולי איננו עולים כאמריקנים אך אין לצפות לקורציה באלימות התנועה היורדת.

בשוק המט"ח ראינו שבוע הפכפך בו כמעט מדי יום רשם הצמד המקומי תנועה של 0.5%. יחד עם זאת, ציינו בסקירה האחרונה כי "התחזקות השקל צפויה לשוב ובמהרה ולכן רמת 3.6 צפויה לשוב עד סוף החודש כחלק מרגיעה סביב 1.29-1.3 ביורו/דולר". הנחה זו התאמתה במלואה ואכן שבנו לרמת 3.6 ו 1.3 כשאנו מצפים לשבוע דשדוש בשני הצמדים. אם לחדד כן עוד רמת 3.6 לא נשברה ורמת 3.65 לא נפרצה, הרי שבסה"כ ניתן לסכם כי כל הורדות הריבית בחודש החולף לא הואילו אף לא בפרומיל ולכן ההערכה לשורט עודנה בתוקף עם שבירה עד סוף החודש לכל המאוחר של רמת 3.6 ₪/דולר.
גם בשוק הסחורות ציינו כי " לא צפוי תיקון כי אם דשדוש ברמת 1250-1300", ואכן המתכת התייצבה סביב 1240$ לאונקיה אלא שכאן העניינים מסובכים יותר. בחינת מדוקדקת של המחזורים, לרבות התוך יומיים, מעידה כי הסנטימנט השלילי עודנו איתנו ולכן הציפייה היא לירידה לכיוון 1200 ויתכן אף שבירה עד אמצע החודש. בסה"כ בנקי השקעות בארה"ב לא מוכרים סחורה אבל היקף הרכישות הממשלתי מאבד מומנטום, וכיוון שאלו הם הקונים המשמעותיים בשוק ספקולטיבי זה בהחלט טרם ראינו את המלה האחרונה בגל הירידות הנוכחי.
בנפט היציבות היחסית נמשכת עם סביבות 96$ לחבית, כשכאן מגמת הדשדוש בטווח הקצר והשורט בטווח הארוך צפויה להישמר ואין כל חדש בהערכתנו מזה מספר חודשים.

באירופה לא היו חדשות מיוחדות השבוע אל בעיקר שתי הכרזות שתמכו במגמה החיובית ושמרו על מומנטום מקומי לצד הנעשה בארה"ב. ההכרזה הראשונה של דראגי, ברביעי, עסקה כולה במחויבות ה ECB וההתחייבות לפיה אותה מדיניות מרחיבה תישמר עוד זמן רב. הציטוט המדוייק הינו: "בנוגע למדיניות שלנו, אני יכול לומר שהיא הייתה מרחיבה בעבר, היא מרחיבה בהווה, והיא תמשיך להיות מרחיבה בעתיד הנראה לעין", ואין עוררין כי הצהרה שכזו, ובפרט על רקע גמגום רפה של ברננקי, כמוה שהספקת סמים פיננסית נוספת לשווקים שהתרגלו להצהרות חסרות כיסוי.
בעוד שבעניין זה מדובר אולי על דחיפה לשוק אך דמגוגיה ולא מעבר, ההכרזה השניה של נציב האיחוד לפיה היבשת בדרך לאיחוד בנקאי הינה כבר מהלך מרחיק לכת. נדמה כי גרמניה וצרפת שהתנגדו לא מעט למהלך זה מורידים את הטון ונותנים לדברים לרקום עור וגידים, כשהמשמעות המיידית עבור השווקים היא ערבות הדדית גם ללא הנפקת אג"ח כלל אירופאיות. לא מן הנמנע כי אותה סינרגיה גם תוביל לפליטת מדינות חלשות מהאיחוד אבל עבור המשקיעים מדובר על מהלך שיכול להבטיח שקט בטווח הקצר (וזו אגב הסיבה להנמכת הלהבה מצד מרקל – בחירות קרובות), ולכן העליות באירופה השבוע בהחלט מבוססות גם אם בטווח הארוך מדובר על קנית זמן ולא שום קצהו של פתרון.

באסיה, חווינו שבוע חיובי למדי וזאת על שפיץ" יישרה קו עם גולדמן זאקס ו HSBC, והורידה את תחזית הצמיחה של סין ל 7.5% בשנה הנוכחית. יש לעניין השפעה כמובן על הלך המשקיעים אבל הדברים נבלעים ברקע כל נאום של ברננקי, ולכן המשקיעים באסיה המשיכו להתמקד בנעשה בארה"ב תוך התעלמות מסוכנויות הדירוג/הבנקים. כמובן שקזינו הניקיי נמשך ביתר שאת עם זינוקים של 3% וירידה דומה ובסה"כ המשקיעים ביפן צריכים להבין כי הניקיי הוא תעודה ממונפת על וול סטריט בירידות ותעודה זהה לוול סטריט בעליות. מכיוון שזו המשוואה הרי שאין באמת סיבה להשקעה ישירה ביפן על פני וול סטריט (ואף אירופה) ולכן בטווח המיידי אולי הממשל סיפק למשקיעים את הגב הנוח לבלימת הירידות אבל המוסדיים, הן המקומיים והן הזרים, מסיטים כספים אל מחוץ למדינה ולכן התיקון האחרון הינו זמני בלבד.

בארה"ב, בסקירה האחרונה התייחסנו לחשיבות הנתונים השליליים והנה השבוע התבשרו המשקיעים על החדשה הרעה הכי טובה שיכלו לייחל לה: קצב הצמיחה ברבעון הראשון התרסק ל 1.8% בלבד לעומת עדכון קודם ל 2.4%. ידענו שהכלכלה האמריקנית מקרטעת ושרוב הנתונים "משוייפים" אלא שכאן כבר באמת מדובר על האטה כה משמעותית, צמיחה ריאלית אפסית ונסיגה המוחקת את כל הצמיחה האיטית להחריד של חצי השנה האחרונה. מעקב אחר תגובת החוזים העתידיים הבהירה טוב מכל את הערכתנו לקורלציה הפוכה בין נתונים שליליים – עליה בשווקים: טרם פרסום הנתון – חוזה מטפס 0.7%; פרסום הנתון – אכזבה והלם – ירידה של החוזה ל 0.4%; 5 דקות מפרסום הנתון – עליה של החוזים 0.8%. כמה שיותר רע כך ברננקי יאחר בצמצום התכנית, והכתוב במשפט האחרון הוא ההוכחה כי מדובר באם כל הבועות בלי כל בסיס כלכלי שהוא.
בינתיים שוק הנדל"ן האמריקני מוסיף לבעוט עם נתון יוצא דופן לחיוב: מדד קיס שילר הרושם עליה של 12% ומציג את הצמיחה השנתית הגבוהה מזה 7 שנים. לא מעט מהמהלך משוייך לרוכשים זרים אבל עדיין יש בשוק הנדל"ן התמיכה הדרושה כדי שארה"ב לא תגלוש למיתון ודי בזה בכדי לשמור על הסטטוס קוו של המדדים המובילים סביב 1570-1630.יחד עם זאת, להערכתנו הפור כבר נפל וברננקי יחל לצמצם את התכנית עם תחילת הרבעון האחרון בשנה. הפד ישתמש בנתונים הטובים ככלי ניגוח ובנתונים השליליים יראה אותם כנסבלים. הסיבה המרכזית היא שברננקי עתיד לסיים כהונתו לכל המאוחר בתחילת 2014, ובדומה לחילופי הנגידים בישראל טבעי הדבר כי הנגיד הנכנס יבקש להותיר לעצמו מרחב תמרון גדול יותר. לא מן הנמנע כי לאחר צמצום תיתכן גם הרחבה, וזאת לא אפשרי בקצב הרכישות הנוכחי (85 מיליארד דולר מדי חודש), ולכן יש מקום לצמצום גם אם זמני ממנו השוק מתעלם בשלב זה בספק הערכה ספק תקווה כי ברננקי לא ימהר עד תום השנה לכל הפחות.

מניות ומגזרים
כיל – המניה נרכשה לפני כחודשיים לאחר מהלך ירידות של כ 10%. מאז הוסיפה המניה לאבד גובה, לא מעט על רקע פופוליזם, אלא שהעניין בגינו רכשנו לא השתנה כלל: מחיר טון אשלג. עפ"י כל הפרמטרים אנו צפויים לעליה במחיר והשפעה ישירה כמובן על הרווחיות ממנה מתעלם השוק, כשהמוסדיים מגדילים פוזיציה במהלך החודשים האחרונים ולכן אנו נכפיל משקלה בתיק המניות.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
• שימו לב כי פורסמה אסטרטגיית יולי תחת פורום אופציות. הינכם מוזמנים לעקוב, להאיר ולהעיר.

שבוע טוב ומוצלח !