הסכם הסחר מרקוסור של האיחוד האירופי: מאבקים פנימיים וסיכונים משפטיים

הסכם הסחר החופשי בין האיחוד האירופי למדינות מרקוסור (ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי ואורוגוואי) אושר אמנם ברוב קולות על ידי מדינות האיחוד האירופי, אך עדיין רחוק מלהיות סופי. מספר מדינות, ובראשן צרפת, ממשיכות להתנגד להסכם, אשר צפוי ליצור אזור סחר חופשי ענק בין שני הגושים הכלכליים. המתנגדים טוענים כי ההסכם יחשוף את החקלאים האירופים לתחרות לא הוגנת מצד יצרנים דרום אמריקאים, הנהנים מתקני ייצור מקלים יותר. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הבהיר כי המאבק בנושא לא הסתיים, וכי צרפת נחושה להעלות את הנושא לדיון בפרלמנט האירופי, שם עשויים חברי הפרלמנט להכשיל את ההסכם לחלוטין. על פי אמנות האיחוד האירופי, הסכמי סחר מחייבים את אישור הפרלמנט.

יתרה מכך, חלק ממבקרי הסכם מרקוסור אף שוקלים להגיש תביעה לבית הדין האירופי לצדק, במטרה להכריז עליו כבלתי חוקי. שני מקורות פרלמנטריים מסרו כי חברי הפרלמנט צפויים להצביע על החלטה הקוראת לבית המשפט העליון של האיחוד האירופי לבחון את חוקיות ההסכם. ההצעה הוגשה על ידי חברי פרלמנט ממפלגת הירוקים ומקבוצת השמאל. במידה וההצעה תתקבל, הפרלמנט עשוי לערער על חוקיותו של "מנגנון איזון מחדש" בהסכם, אשר יאפשר למדינות מרקוסור לנקוט באמצעי פיצוי אם חוקי האיחוד האירופי העתידיים יפחיתו את היצוא שלהן לאירופה. ביקורת משפטית שכזו עשויה להשעות את כל תהליך האשרור. עבור מתנגדי ההסכם, גיוס רוב מאחורי ערעור משפטי עשוי להתברר כקל יותר מאשר חסימתו המוחלטת. ואלרי הייר, חברת הפרלמנט הצרפתייה המובילה את קבוצת "התחדשות ליברלית", ציינה כי פנייה לבית המשפט תאפשר לו לוודא שכל הוראות ההסכם עומדות בהתאם לאמנות האיחוד האירופי ואינן פוגעות בעצמאותו או בריבונותו החקיקתית של האיחוד. אם בית המשפט יפסוק כי חלקים מההסכם אינם חוקיים, יהיה צורך לחדש את המשא ומתן עם מדינות מרקוסור, למרות שהנציבות כבר השקיעה 25 שנים במשא ומתן על ההסכם. עם זאת, הנציבות עשויה לפעול ליישום זמני של ההסכם לאחר חתימתו. מדינות תומכות, ביניהן גרמניה וספרד, דוחפות ליישום מהיר, אפילו על בסיס זמני, לפני ההצבעה הסופית בפרלמנט, במאמץ לנטרל את השפעתן של ארה"ב וסין באמריקה הלטינית בהקדם האפשרי. עם זאת, בכירה בנציבות האירופית, סבין וייאנד, הבהירה לחברי הפרלמנט כי יישום זמני לא יחל לפני שהפרלמנט יאשר את ההסכם. הייר הוסיפה כי לאור ההקשר הפוליטי הרגיש והתנודתיות בפרלמנט, נשיאת הנציבות תיטול סיכון פוליטי משמעותי אם תחליט על יישום זמני.

ההצבעה הסופית בפרלמנט האירופי והמחלוקת הפנימית

בסופו של דבר, הפרלמנט האירופי הוא זה שיצטרך לתת את הסכמתו הסופית להסכם. גם ללא יישום זמני, הפרלמנט חייב להעניק את הסכמתו הפורמלית להסכם. אם ההחלטה על ערעור משפטי תיפול בשבוע הבא, ההצבעה על ההסכמה עשויה להתקיים בין פברואר למאי. חברי הפרלמנט חלוקים עמוקות לאורך קווים לאומיים. צרפת, אוסטריה, פולין, הונגריה ואירלנד התנגדו להסכם בהצבעת המדינות החברות, ואילו בלגיה נמנעה. דיפלומט מסר כי בין 15 ל-20 חברי פרלמנט בלבד יכולים להטות את הכף לכל כיוון. באוקטובר האחרון, 269 חברי פרלמנט דחו פסקה שבירכה על השלמת הסכם מרקוסור בהחלטה על אסטרטגיית האיחוד האירופי-אמריקה הלטינית, בעוד ש-259 הצביעו בעד. התומכים מקווים כעת שאישור הממשלות בשבוע שעבר יסייע להטות את הכף בפרלמנט. ההסכם מעורר מחלוקת עזה בקרב מדינות האיחוד האירופי, כאשר מדינות כמו צרפת חוששות מההשפעה שלו על החקלאות המקומית. מנגד, מדינות כמו גרמניה וספרד תומכות בהסכם מתוך רצון לחזק את הקשרים הכלכליים עם אמריקה הלטינית ולנטרל את השפעתן הגוברת של סין וארה"ב באזור. המאבק הפוליטי סביב ההסכם צפוי להימשך, וההכרעה הסופית תתקבל ככל הנראה רק לאחר דיונים ממושכים והצבעות מכריעות בפרלמנט האירופי.

ההשפעה הכלכלית הפוטנציאלית של הסכם הסחר מרקוסור על הכלכלה הישראלית עשויה להיות מוגבלת, אך עדיין קיימים מספר ערוצים דרכם הוא יכול להשפיע. ראשית, ההסכם צפוי להגביר את התחרות בשוק האירופי בתחומים מסוימים, כגון חקלאות וטקסטיל. יצרנים ישראלים המייצאים לאירופה בתחומים אלה עשויים להידרש להתמודד עם תחרות גוברת מצד יצרנים דרום אמריקאים, הנהנים מתנאי ייצור מקלים יותר. שנית, ההסכם עשוי ליצור הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל למדינות מרקוסור. ישראל כבר מקיימת קשרי סחר עם מדינות אלה, והסכם הסחר עשוי להקל על חברות ישראליות להרחיב את פעילותן באזור. לדוגמה, חברות ישראליות בתחומי הטכנולוגיה החקלאית, המים והאנרגיה המתחדשת עשויות למצוא הזדמנויות עסקיות חדשות במדינות מרקוסור, אשר מתמודדות עם אתגרים סביבתיים וצריכות פתרונות חדשניים. שלישית, ההסכם עשוי להשפיע על מעמדה של ישראל כגשר כלכלי בין אירופה לאמריקה הלטינית. ישראל מקיימת הסכמי סחר חופשי עם האיחוד האירופי ועם מדינות מרקוסור, מה שמאפשר לה לשמש כצינור לסחר בין שני האזורים. עם זאת, הסכם הסחר החדש עשוי לצמצם את היתרון היחסי של ישראל בתחום זה, שכן הוא מקל על הסחר הישיר בין אירופה למרקוסור. על מנת למזער את הסיכונים ולמקסם את ההזדמנויות, על הממשלה והמגזר העסקי בישראל לעקוב מקרוב אחר התפתחויות הנוגעות להסכם הסחר מרקוסור, ולנקוט בצעדים הנדרשים להתאים את האסטרטגיות העסקיות והמדיניות הכלכלית למציאות החדשה.