היציבות הזמנית של האירו/דולר והשפעת נתוני האינפלציה האמריקאים הקרובים

שער החליפין אירו/דולר (EUR/USD) מצא לעת עתה נקודת משען סביב רמות ה-1.1600 הנמוכות. היחלשות מסוימת של הדולר האמריקאי (USD) סייעה להפחית את עוצמת הנסיגה החדה שנרשמה בשבוע שעבר, ומעניקה לצמד מטבעות זה מרווח נשימה לקראת פרסום נתוני האינפלציה החשובים בארה"ב ביום שלישי. תחילת השבוע הנוכחי מסמנת התייצבות מסוימת עבור האירו/דולר, לאחר רצף של ארבעה ימי ירידות, עם עלייה קלה שמתקרבת לסימן ה-1.1700. מדובר בסימן מעודד, כאשר שער הספוט בוחן גם שיאים יומיים רבים במהלך התהליך.

ההתאוששות הנוכחית נובעת במידה רבה יותר מחולשה בצד הדולר האמריקאי, ולא מחוזק ספציפי באירו. לחצי מכירה חדשים בדולר האמריקאי צצו מחדש לאחר איומים מחודשים על עצמאותו של הפדרל ריזרב (Fed). כתוצאה מכך, מדד הדולר האמריקאי (DXY) נסוג מהשיאים של ארבעה שבועות האחרונים, ובוחן כעת את הממוצע הנע ל-200 יום שלו סביב 98.80, על רקע תמהיל של תשואות אג"ח אמריקאיות וגרמניות לעשר שנים. הפדרל ריזרב שומר על סבלנות ומתמקד בשוק העבודה. הפד אכן העביר את הורדת הריבית בדצמבר שהשווקים ציפו לה, אך הנימה, ולא המהלך עצמו, תפסה את תשומת לבם של המשקיעים. הצבעה חצויה ומסר מכויל בקפידה של היו"ר ג'רום פאוול הבהירו כי קובעי המדיניות אינם ממהרים להאיץ את מחזור ההקלות המוניטריות. גורמים רשמיים רוצים הוכחות ברורות יותר לכך ששוק העבודה מתקרר בצורה מסודרת ושהאינפלציה, שאותה תיאר פאוול כ"עדיין גבוהה במידה מסוימת", אכן חוזרת ליעד. התחזיות המעודכנות לא שינו את הסיפור בהרבה. תחזית החציון עדיין מצביעה על קיצוץ נוסף אחד בלבד של 25 נקודות בסיס הצפוי לשנת 2026, ללא שינוי מספטמבר. האינפלציה צפויה להיסחף לכיוון 2.4% עד סוף השנה הבאה, בעוד שהצמיחה צפויה להישאר סביב 2.3%, כאשר האבטלה תתייצב סביב 4.4%. פאוול השמיע נימה מוכרת במסיבת העיתונאים שלו, והדגיש כי הפד ממוקם היטב כדי להגיב לנתונים חדשים, אך לא רמז שקיצוץ נוסף קרוב. יחד עם זאת, הוא שלל בתוקף העלאות ריבית, והבהיר שהן לא חלק מתרחיש הבסיס.

לגבי האינפלציה, פאוול הצביע ישירות על מכסי היבוא שהונהגו בתקופת דונלד טראמפ כאחד הגורמים השומרים על לחצי המחירים מעל יעד ה-2% של הפד, מה שמחזק את הרעיון שחלק מחריגת האינפלציה מונעת על ידי מדיניות ולא על ידי ביקוש. חשוב מכך, הקיצוץ בדצמבר עצמו היה רחוק מלהיות עסקה סגורה. פרוטוקולים שפורסמו ב-30 בדצמבר הראו חילוקי דעות עמוקים בתוך הוועדה, כאשר מספר גורמים רשמיים אמרו שההחלטה הייתה מאוזנת מאוד וכי שמירה על הריבית יציבה הייתה אפשרות ממשית מאוד. הפילוג היה משמעותי: חלק מקובעי המדיניות רצו לפעול מראש ככל ששוק העבודה מתקרר, בעוד שאחרים דאגו שהתקדמות האינפלציה נעצרה ושהקלה מוקדמת מדי עלולה לפגוע באמינות. המתח הזה הופיע בבירור בהצבעה, כאשר התנגדות הגיעה משני המחנות הניציים והיוניים, תוצאה חריגה, וכעת הפגישה השנייה ברציפות שבה זה קרה. בעוד שהפד העביר שלושה קיצוצים רצופים של רבע אחוז, הביטחון סביב הקלה נוספת הולך ופוחת. התחזיות מצביעות על קיצוץ אחד בלבד בשנה הבאה, והצהרת המדיניות רומזת על הפסקה סבירה אלא אם כן האינפלציה תחזור לרדת או שהאבטלה תעלה בחדות מהצפוי. מה שמסבך את העניינים עוד יותר הוא הרקע הנתונים הלא אחיד בעקבות השבתת הממשלה הממושכת, מה שמותיר את קובעי המדיניות מעט בחושך. מספר גורמים רשמיים הבהירו שהם מעדיפים ריצה מלאה יותר של נתוני שוק העבודה והאינפלציה לפני שהם תומכים בקיצוצים נוספים.

מדיניות הבנק המרכזי האירופי והשפעת הפוליטיקה על הדולר האמריקאי

מעבר לאוקיינוס האטלנטי, גם הבנק המרכזי האירופי (ECB) בחר לעמוד במקום בפגישתו ב-18 בדצמבר ונשמע נינוח יותר לעשות זאת. קובעי המדיניות דחפו חלקים מתחזית הצמיחה והאינפלציה שלהם מעט כלפי מעלה, שילוב שכמעט סוגר את הדלת בפני הורדות ריבית בטווח הקרוב. נתונים אחרונים סייעו להרגיע את העצבים: הצמיחה בגוש האירו הפתיעה במעט כלפי מעלה, היצואנים התמודדו עם מכסי ארה"ב טוב יותר מהחשש, והביקוש המקומי סייע לרכך את החולשה המתמשכת בייצור. דינמיקת האינפלציה נותרה תומכת במידה רבה בעמדת הבנק המרכזי האירופי. לחצי המחירים מרחפים קרוב ליעד של 2%, כאשר אינפלציית השירותים עושה חלק ניכר מהעבודה, דפוס שגורמים רשמיים מצפים שיימשך זמן מה. בתחזיות המעודכנות שלה, האינפלציה עדיין צפויה לרדת מתחת ל-2% בשנים 2026 ו-2027, בעיקר הודות למחירי אנרגיה נמוכים יותר, לפני שהיא חוזרת לכיוון היעד בשנת 2028. יחד עם זאת, הבנק המרכזי האירופי סימן את הסיכון שאינפלציית השירותים עלולה להתגלות כדביקה יותר מהמצופה, כאשר צמיחת השכר מאטה את קצב הירידה. תחזיות הצמיחה תוקנו מעט כלפי מעלה, מה שמשקף כלכלה שנראית גמישה יותר מהחשש למרות מכסי ארה"ב הגבוהים יותר ותחרות מצד יבוא סיני זול יותר. כפי שהנשיאה כריסטין לגארד ניסחה זאת, היצוא נותר "בר קיימא" לעת עתה. הבנק המרכזי האירופי רואה כעת את הכלכלה צומחת ב-1.4% השנה, 1.2% בשנת 2026 ו-1.4% בשנים 2027 ו-2028.

לגארד הקפידה שלא לנעול את הבנק לנתיב מדיניות מוגדר מראש, והדגישה שוב שההחלטות יתקבלו מפגישה לפגישה ויונחו על ידי נתונים חדשים. הביטחון הזהיר הזה הדהד בסקר הצרכנים של הבנק המרכזי האירופי בנובמבר, שהראה ציפיות אינפלציה ללא שינוי על פני אופקים של שנה, שלוש וחמש שנים, רמות התואמות במידה רבה לאינפלציה המתייצבת סביב יעד הביניים של הבנק של 2% ותומכות בכך שהריבית תישאר על 2.00% לעת עתה. לגבי האחרון, תמחור השוק משקף את הנוחות הזו, כאשר ריביות משתמעות מצביעות על בקושי 3 נקודות בסיס של הקלה השנה. הדולר האמריקאי נתון ללחץ מחודש ביום שני לאחר שמשרד המשפטים איים להאשים את פאוול על הערות שמסר לקונגרס על חריגות בעלויות בפרויקט שיפוץ בפד. פאוול תיאר את המהלך כתירוץ להשגת מנוף על החלטות הריבית, דבר שטראמפ דחף אליו בגלוי, והפרק הצית מחדש חששות לגבי עצמאות הפד, מה שמעיב על האמון בדולר האמריקאי. ספקולציות ממשיכות לנטות לטובת האירו, ונראה שההתלהבות נבנית מחדש. על פי נתוני הוועדה למסחר בחוזים עתידיים (CFTC) לשבוע שהסתיים ב-6 בינואר, עליות נטו לא מסחריות עלו לכמעט 163 אלף חוזים, שיא של שבועיים ורמות שנראו לאחרונה בקיץ 2023. יחד עם זאת, שחקנים מוסדיים הגדילו את החשיפה הקצרה לפחות מ-216 אלף חוזים. בנוסף, סך הריבית הפתוחה עלה לשיא של שלושה שבועות ליד 882 אלף חוזים, מה שמצביע על עלייה בהשתתפות ועל שכנוע חזק יותר בצד השורי. מה שהשווקים מתמקדים בו כעת: בטווח הקרוב: פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב ביום שלישי הוא מוקד מיידי. הדפסת אינפלציה חזקה עשויה להצית מחדש את חוזק הדולר ולשמור על האירו/דולר בלחץ ככל שהציפיות לקיצוצים נוספים של הפד דועכות. השווקים צופים גם בבית המשפט העליון של ארצות הברית, שיכול לפסוק כבר ביום רביעי על חוקיות מדיניות המכסים של טראמפ. סיכון: עלייה מחודשת בתשואות בארה"ב או תמחור מחדש ניצי יותר של נתיב הפד עלולים להזמין מוכרים חדשים. בצד החיובי, הפסקה נקייה והחזקה מעל 1.1800 תשפר באופן מהותי את המומנטום.