התחזית הכלכלית הממשלתית העדכנית ביותר, שפורסמה על ידי משרד האחריות התקציבית (OBR), מצביעה על כך שאף אחד מהצעדים המדיניים המקיפים שנכללו בתקציב הממשלתי האחרון לא צפוי לשנות את תחזית הצמיחה לחמש השנים הבאות. עבור ממשלה שהכריזה על צמיחה כלכלית כיעד העליון שלה, מדובר ללא ספק באכזבה משמעותית. גרוע מכך, למרות שה-OBR שדרג את תחזית הצמיחה שלו לשנה הנוכחית, הוא הוריד אותן מדי שנה לאחר מכן ועד 2030. אמנם עסקים חשו הקלה מכך שלא הוכתה בהם מכה קשה כמו בתקציב הקודם – שבו הוטלה עליהם עלייה של 25 מיליארד ליש"ט בביטוח לאומי למעסיקים – צעדים משמעותיים באמת לטובת העסקים היו דלים. אין זה פלא שמנהיגים עסקיים רבים שואלים: "איפה הצמיחה?"

הציפיות לצמיחה כלכלית בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, מושפעות ממגוון רחב של גורמים, כולל מדיניות ממשלתית, תנאים גיאופוליטיים, חדשנות טכנולוגית ושינויים דמוגרפיים. השקעות בתשתיות, חינוך ומחקר ופיתוח יכולות לתרום לצמיחה ארוכת טווח. יציבות פוליטית ורגולטורית מעודדת השקעות זרות ומקומיות. חברות ישראליות רבות פועלות בשווקים גלובליים, ולכן תנאים כלכליים בעולם משפיעים על הצמיחה שלהן. אוכלוסייה צעירה ומשכילה יכולה להניע חדשנות ויזמות. שיעורי השתתפות גבוהים בכוח העבודה תורמים לתפוקה כלכלית. שיפורים בתחבורה, אנרגיה ותקשורת יכולים להגביר את הפריון. רפורמות שמטרתן להפחית את הביורוקרטיה ולשפר את הסביבה העסקית יכולות לעודד צמיחה. הסכמי סחר חופשי יכולים להרחיב את הגישה לשווקים זרים. מודלים כלכליים שונים מנסים לחזות צמיחה על סמך גורמים אלה, אך תחזיות הן תמיד לא ודאיות. בישראל, כמו במדינות אחרות, ישנם הבדלים בין תחזיות של גופים ממשלתיים, בנקים מרכזיים ומוסדות פיננסיים פרטיים. הבנת הגורמים המרכזיים המניעים צמיחה והערכת התחזיות השונות יכולים לעזור למשקיעים לקבל החלטות מושכלות יותר. הממשלה צריכה להתמקד בהסרת חסמים בירוקרטיים, השקעה בחינוך טכנולוגי ועידוד חדשנות כדי להבטיח צמיחה כלכלית בת קיימא.

התמ"ג של ישראל צמח ב-3.4% בשנת 2023, האטה לעומת הצמיחה של 6.5% שנרשמה בשנת 2022. הצמיחה הושפעה מהמלחמה בעזה, שהחלה באוקטובר 2023. המלחמה גרמה לירידה בפעילות הכלכלית, במיוחד בתחומי התיירות והבנייה. עם זאת, הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן, והצליחה להתאושש במהירות יחסית לאחר סיום הלחימה. בשנת 2024, התמ"ג צפוי לצמוח בשיעור של 2.5%. תחזית זו מבוססת על ההנחה שהמלחמה בעזה לא תחריף, ושהממשלה תנקוט בצעדים לעידוד הצמיחה הכלכלית. בין הצעדים שהממשלה צפויה לנקוט ניתן למנות השקעה בתשתיות, הפחתת מסים ועידוד השקעות זרות. עם זאת, ישנם מספר סיכונים לתחזית הצמיחה, כולל אפשרות של הסלמה במצב הביטחוני, עלייה באינפלציה וירידה בביקוש העולמי. אם סיכונים אלה יתממשו, הצמיחה הכלכלית בישראל עשויה להיות נמוכה מהצפוי.

אפילו המגזרים שזכו לאזכור כמי שמקבלים סיוע מיוחד – כמו קמעונאי רחובות ומגזר האירוח – מתעקשים שעלויות ניהול העסק שלהם יעלו משמעותית עקב שיעורי עסקים גבוהים יותר ועלויות עבודה. שיעורי עסקים הם מס על נכסים לא למגורים כגון חנויות, פאבים ומשרדים. הממשלה אמרה שהיא תחשב שיעורי עסקים עבור 750,000 חברות קמעונאות ואירוח ברחובות באמצעות אחוז נמוך יותר משווי הנכס החייב במס של הנכסים, אך שיעור מס נמוך זה לא היה נדיב כפי שציפו. יחד עם זאת, חברות רבות ראו את שווי הנכס החייב במס שלהן גדל ועומדות בפני ביטול הדרגתי של הנחה של 40% מתקופת הקורונה מאפריל. התוצאה נטו היא שלמרות הקלה זמנית מסוימת, רבות מהן יראו עליות משמעותיות בחשבון שיעורי העסקים שלהן. עלייה של 8.5% בשכר עבור בני 18-20 בשכר המחיה הלאומי היא חדשות טובות עבור צעירים עובדים ותמריץ למי שלא עובד למצוא עבודה, אך בנוסף לעלייה של 16.3% עבור אותה קבוצה בשנה שעברה, זה עלול להרתיע מעסיקים מלקלוט אנשים חדשים. כפי שאמר מנכ"ל FTSE 100 ל-BBC: "הם פוגעים בדיוק באנשים שהם מנסים לעזור להם וזה יגרור פחות משרות, פחות שעות, פחות הנחות, צמיחה נמוכה יותר." הגבלת הסדר הקרבת שכר תשפיע הן על עובדים והן על עסקים, שעשויים להפחית את תשלומי הפנסיה העתידיים, העלאות שכר או השקעה בהגדלת העסק שלהם.

ההשפעה של עלויות העבודה הגוברות על עסקים בישראל היא נושא מורכב. מצד אחד, העלאת שכר המינימום ושיפור תנאי העבודה יכולים להגביר את הפריון ולצמצם את אי השוויון. מצד שני, עלויות עבודה גבוהות עלולות להקשות על עסקים קטנים ובינוניים להתחרות, ולגרום לפיטורים או להעברת פעילות למדינות זולות יותר. הממשלה צריכה למצוא איזון בין תמיכה בעובדים לבין הבטחת תחרותיות העסקים. השקעה בהכשרה מקצועית וטכנולוגיה יכולה לסייע לעסקים לשפר את הפריון ולשלם שכר גבוה יותר. הפחתת מסים על עסקים קטנים יכולה להקל על הנטל הכלכלי ולאפשר להם להעסיק עובדים נוספים. הסרת חסמים בירוקרטיים יכולה להפחית את עלויות התפעול של עסקים ולעודד צמיחה. הקלות מס לעובדים יכולות להגדיל את ההכנסה הפנויה שלהם ולעודד צריכה. תמריצים לעסקים להעסיק עובדים עם מוגבלויות יכולים לשפר את השתתפותם בכוח העבודה. קידום שוויון מגדרי בשוק העבודה יכול להגדיל את הפריון ולצמצם את אי השוויון. הסכמי סחר חופשי יכולים להרחיב את הגישה לשווקים זרים ולעודד צמיחה. מענקים לעסקים הממוקמים באזורי פריפריה יכולים לעודד תעסוקה באזורים אלה.

לסיכום, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם אתגרים שונים, כולל עלויות עבודה גוברות, שיעורי עסקים גבוהים ואי ודאות גיאופוליטית. עם זאת, ישנם גם הזדמנויות לצמיחה, כולל השקעה בטכנולוגיה, עידוד חדשנות והסרת חסמים בירוקרטיים. על ידי נקיטת מדיניות נכונה, הממשלה יכולה להבטיח שהכלכלה הישראלית תמשיך לצמוח ולשגשג.