נגישות לשירותים פיננסיים: ישראל במבט אירופי

הכללה פיננסית, כפי שמוגדרת על ידי הבנק העולמי, מתייחסת למתן גישה לשירותים ומוצרים פיננסיים חיוניים ובמחיר סביר לאנשים פרטיים ועסקים. שירותים אלה כוללים מגוון רחב של אפשרויות, כגון תשלומי חשבונות, חיסכון, קבלת אשראי וביטוח, הניתנים בצורה אחראית ובת קיימא. מדד ההכללה הפיננסית העולמי, שמפורסם על ידי קבוצת פרינסיפל פיננסיאל והמרכז למחקר כלכלי ועסקי (Cebr), מנתח 42 שווקים גלובליים תוך התמקדות בשלושה מרכיבים מרכזיים: תמיכה ממשלתית, תמיכה במערכת הפיננסית ותמיכה מצד המעסיקים.

בקרב 14 מדינות אירופה שנבדקו, שווייץ מובילה עם ציון כולל של 71.1, כאשר שבדיה (68.8) ודנמרק (68.4) סוגרות את שלושת המקומות הראשונים. שלוש המדינות הללו מופיעות בעשירייה הפותחת העולמית הן בתמיכה הממשלתית והן בתמיכה במערכת הפיננסית. קמאל בהאטיה, נשיא ומנכ"ל פרינסיפל ניהול נכסים, מציין כי נתונים אלה מצביעים על כך שבשווקים אלה, כל נסיגה בתמיכת המעסיקים קוזזה בצורה טובה יותר על ידי שני המרכיבים האחרים של הכללה פיננסית. הממצאים מצביעים על כך שגישה לשירותים פיננסיים במחיר סביר ממלאת תפקיד מכריע בחיי היומיום של אנשים, אך הזמינות שלהם משתנה במידה ניכרת ברחבי אירופה. הנתונים החדשים חושפים אילו כלכלות מובילות ואילו מפגרות מאחור בשנת 2025. ישראל, בהשוואה, מתמודדת עם אתגרים ייחודיים בכל הנוגע להכללה פיננסית, כולל שיעורי חדירה נמוכים יותר של שירותים פיננסיים דיגיטליים בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסייה וחסמים תרבותיים ושפתיים שעשויים להגביל את הגישה למוצרים פיננסיים מסורתיים. בנוסף, שיעורי האוריינות הפיננסית בישראל נמוכים יחסית למדינות מפותחות אחרות, מה שמקשה על אנשים לקבל החלטות מושכלות לגבי כספם. למרות אתגרים אלה, ישראל עשתה צעדים משמעותיים בקידום הכללה פיננסית בשנים האחרונות, במיוחד באמצעות יוזמות שמטרתן להרחיב את הגישה לשירותים בנקאיים דיגיטליים ולשפר את האוריינות הפיננסית בקרב קבוצות אוכלוסייה מוחלשות. עם זאת, יש עוד הרבה מה לעשות כדי להבטיח שלכולם בישראל תהיה גישה לשירותים פיננסיים במחיר סביר ובני קיימא.

יתרה מכך, ממשלת ישראל נקטה במספר צעדים כדי לתמוך בהכללה פיננסית, כולל יישום מדיניות שמטרתה להגביר את התחרות במגזר הבנקאות וקידום פיתוח של שירותים פיננסיים חדשניים. לדוגמה, הממשלה הקימה קרן מיוחדת כדי לספק הלוואות בערבות לעסקים קטנים ובינוניים, שהם לרוב המוטבים העיקריים של הכללה פיננסית. הממשלה גם השקיעה בתוכניות חינוך פיננסי שמטרתן לשפר את האוריינות הפיננסית בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. יוזמות אלה סייעו לשפר את הגישה לשירותים פיננסיים עבור ישראלים רבים, אך עדיין קיימים אתגרים משמעותיים. אחד האתגרים העיקריים הוא העלות הגבוהה של שירותים פיננסיים בישראל, שיכולה להיות מונעת עבור אנשים ועסקים רבים. בנוסף, יש מחסור בשירותים פיננסיים המותאמים לצרכים של קבוצות אוכלוסייה ספציפיות, כגון חרדים וערבים. כדי להתמודד עם אתגרים אלה, ממשלת ישראל בוחנת כעת מספר צעדים נוספים, כולל יישום של מסגרת רגולטורית חדשה לשירותים פיננסיים דיגיטליים ופיתוח של תוכניות חינוך פיננסי ממוקדות לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות. הממשלה גם בוחנת דרכים להגביר את התחרות במגזר הבנקאות ולהפחית את עלות השירותים הפיננסיים. על ידי נקיטת צעדים אלה, ישראל יכולה להבטיח שלכל אזרחיה תהיה גישה לשירותים פיננסיים במחיר סביר ובני קיימא, מה שיכול לעזור להם לשפר את רווחתם הכלכלית ולהשתתף באופן מלא בחברה.

בריטניה מובילה מבין הכלכלות הגדולות, איטליה וטורקיה בתחתית

בריטניה השיגה ציון של 61.8, הממקם אותה במקום הרביעי באירופה ובעשיריה הפותחת בעולם. דירוג זה מציב אותה מעל לחמש הכלכלות המובילות באירופה. העלייה של בריטניה לעשירייה הפותחת העולמית מיוחסת לתמיכה ממשלתית ומערכת פיננסית חזקה יותר. בתחום התמיכה הממשלתית, בריטניה עלתה שני מקומות, בעיקר בזכות שיפורים בתקנות שמגנות על הצרכן, מודעות גבוהה יותר ושימוש נרחב בתוכניות פנסיה וחיסכון מחויבות, וזמינות רחבה יותר של חינוך פיננסי הניתן על ידי הממשלה. בנוסף, תוכנית הממשלה להגדיל את ההוצאה הציבורית ב-70 מיליארד ליש"ט בשנה עד 2030 תרמה לגישה של משקי בית רבים יותר למשאבים פיננסיים. כתוצאה מכך, חלקם של האנשים שחשים הכללה פיננסית עלה מ-59% ל-68% במהלך השנה האחרונה. לונדון ממשיכה לשמור על מעמדה כמרכז הפיננסי המוביל באירופה. עם זאת, איטליה (34.9) מדורגת בתחתית בקרב מדינות אירופה, ואחריה טורקיה (39.3). גרמניה (53.3), צרפת (47.9) וספרד (44.1) נמצאות גם הן מתחת לממוצע האירופי של 54.6. נתוני הפילאר מראים כי שווייץ ונורבגיה מובילות בתמיכה ממשלתית, בעוד טורקיה ואיטליה משיגות את הניקוד הנמוך ביותר. שבדיה ודנמרק מובילות בדירוג התמיכה במערכת הפיננסית, בעוד איטליה ופולין נמצאות בתחתית. שווייץ וטורקיה, לעומת זאת, משיגות את הניקוד הגבוה ביותר בתמיכת מעסיקים, בעוד איטליה ובריטניה מדורגות בתחתית.

בעולם, סינגפור היא בעלת הביצועים הטובים ביותר עם ציון של 81.1, ואחריה הונג קונג עם 71.7. ארבע מדינות אירופיות – שווייץ, שבדיה, דנמרק ובריטניה – מופיעות בעשירייה הפותחת העולמית. ארצות הברית מדורגת במקום השביעי. איחוד האמירויות הערביות, במקום ה-22 עם ציון של 52.7, מקדימה מספר כלכלות אירופיות גדולות, כולל צרפת וספרד. דיגיטציה וחינוך פיננסי מניעים התקדמות ארוכת טווח. בהאטיה מציין כי הממצאים מראים שאף מרכיב בודד אינו יכול לקיים הכללה פיננסית בכוחות עצמו. התקדמות ארוכת טווח תלויה ביחסים סימביוטיים שבהם ממשלות קובעות מדיניות, מערכות פיננסיות מודרניות את הגישה ומעסיקים מספקים חינוך והטבות ישירות לאנשים. הדיגיטציה הפכה למנוע רב עוצמה: השווקים שעושים את ההתקדמות המהירה ביותר נוטים להיות אלה שמטפחים טכנולוגיה פיננסית מכוונת מטרה. פתרונות אלה לא רק מרחיבים את הגישה באמצעות תשתית דיגיטלית, אלא גם מטמיעים חינוך, מידע ואמצעי הגנה, המאפשרים בחירות מושכלות וביטחון פיננסי גדול יותר. הציון הגלובלי להכללה פיננסית נעצר השנה לראשונה לאחר מספר שנים של שיפור, כך מציינת סימה שאה, אסטרטגית גלובלית ראשית בפרינסיפל ניהול נכסים. היא מייחסת את ההאטה בעיקר לנסיגה בתמיכה המונעת על ידי מעסיקים, כאשר חברות המתמודדות עם לחצים מאקרו-כלכליים הפחיתו הטבות, הדרכה וגמישות פיננסית. כלכלות עשירות יותר ושווקים שהשקיעו באמצעים מבניים – החל מדיגיטציה של תשתית הבנקאות שלהם ועד להשקת קמפיינים לאוריינות פיננסית – בנו מסגרת גמישה יותר להכללה פיננסית.