בעלי המניות של טסלה אישרו את חבילת התגמול של אילון מאסק בשווי טריליון דולר. מדובר בהסכם חסר תקדים, שזכה לתמיכה של 75% מהקולות באסיפה הכללית השנתית של החברה. אישור זה מאפשר למאסק, האיש העשיר בעולם, לקבל מאות מיליוני מניות חדשות אם יעמוד ביעדים שאפתניים במיוחד בעשור הקרוב. בין היעדים הללו נכללים הגדלת שווי השוק של טסלה לרמה של 8.5 טריליון דולר, לעומת 1.4 טריליון דולר כיום, ייצור של 20 מיליון כלי רכב חשמליים, פיתוח מיליון רובוטים, השגת 10 מיליון מנויים לשירות הנהיגה האוטונומית המלאה של טסלה והפעלת מיליון כלי רכב רובוטקסי אוטונומיים באופן מסחרי. בנוסף, החברה צריכה להגיע לרווח ליבה של עד 400 מיליארד דולר.
ההסכם החדש מעורר מחלוקת, כאשר מבקרים טוענים כי התגמול הפוטנציאלי מוגזם. עם זאת, דירקטוריון טסלה טען כי אישור ההסכם חיוני כדי להבטיח את המשך מעורבותו של מאסק בחברה. הדירקטוריון הדגיש כי טסלה לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את מאסק, שכן הוא הכוח המניע מאחורי החדשנות והצמיחה של החברה. לאחר ההודעה על אישור ההסכם, מאסק עלה לבמה באוסטין, טקסס, ורקד לקריאות שמו. הוא הצהיר כי טסלה יוצאת לדרך חדשה ומרגשת, וכי אסיפות בעלי המניות של החברה הן הכל חוץ ממשעממות. מאסק התייחס גם לרובוט "אופטימוס", וציין כי הוא רואה בו חלק מרכזי בעתיד החברה. אנליסטים מסוימים הביעו אכזבה מכך שמאסק מתמקד ברובוטים ולא בהחייאת עסקי הרכב החשמלי של טסלה. עם זאת, מאסק הדגיש כי טסלה קרובה לאפשר לנהגים "לשלוח הודעות ולנהוג" באמצעות מערכת הנהיגה האוטונומית המלאה שלה. חשוב לציין כי רגולטורים בארה"ב חוקרים את מערכת הנהיגה האוטונומית של טסלה בעקבות מספר תקריות, בהן כלי רכב נסעו באור אדום או בצד הלא נכון של הכביש, וחלקן הסתיימו בתאונות ופציעות. למרות האתגרים הללו, מניית טסלה עלתה ב-62% בחצי השנה האחרונה. עם זאת, המכירות ירדו בשנה האחרונה מאז שמסך הזדהה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. רוס גרבר, בעל מניות בטסלה, אמר כי הסכם התגמול של מאסק הוא "עוד ציון דרך בדברים הבלתי יאומנים שרואים בעולם העסקים". גרבר הוסיף כי למאסק יש מטרות ברורות עבור טסלה, אך החברה ניצבת בפני אתגרים רבים, כולל ביצועים כספיים לא יציבים.
גרבר ציין גם כי עדיין לא ברור אם יהיה ביקוש גדול לרובוטים דמויי אדם. טסלה מתמודדת עם תחרות קשה בתעשיית הרובוטקסי מחברות כמו Waymo. גרבר חשף כי חברתו צמצמה לאחרונה את חלקה בטסלה עקב חששות לגבי "הקיטוב של דמותו של מאסק", שלדבריו "הרס את ערך המותג". הוא הוסיף כי "נראה שאילון מנותק מהמציאות, שבה דעתו בקרב הציבור כה נמוכה". דן איבס, אנליסט טכנולוגיה בוודבוש סקיוריטיז, שהוא תומך ותיק במנהיגותו של מאסק בטסלה, כינה אותו "הנכס הגדול ביותר של טסלה". הוא הוסיף כי "אנו ממשיכים להאמין שהערכת השווי של הבינה המלאכותית משתחררת, ואנו מאמינים שהצעדה להערכת שווי מונעת בינה מלאכותית עבור טסלה במהלך 6-9 החודשים הקרובים החלה כעת". אנליסטים אחרים ציינו כי האתגרים של טסלה עמוקים יותר מהמחלוקת סביב מאסק. אן ליפטון, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קולורדו, אמרה כי לא ברור אם מאסק יעמוד ביעדים שהציבה החברה, אך הדגישה כי הוא "עמד ביעדים אלה לפני המועד שנקבע" בשנת 2018. לדבריה, האינטרסים הפוליטיים שלו יצרו קיטוב מסוים, אך חבילת התגמול שלו לא "מטילה מגבלות על פעילותו" מחוץ לחברה. מאסק כבר מחזיק ב-13% ממניות טסלה. בעלי המניות אישרו פעמיים חבילת תגמול בשווי עשרות מיליארדי דולרים אם ישיג עלייה של פי עשרה בשווי השוק של החברה – מה שאכן עשה. עם זאת, שופט מדלאוור דחה את הסכם התגמול בטענה שחברי הדירקטוריון של טסלה היו קרובים מדי למאסק. טסלה העבירה את התאגדותה מדלאוור לטקסס, ובית המשפט העליון של דלאוור בוחן כעת את החלטת השופט בערכאה נמוכה יותר. חבילת התגמול החדשה נדחתה על ידי מספר משקיעים מוסדיים גדולים, כולל קרן העושר הריבונית של נורווגיה – קרן העושר הלאומית הגדולה בעולם – ומערכת הפנסיה הציבורית של קליפורניה (CalPERS) – קרן הפנסיה הציבורית הגדולה בארצות הברית. מצב זה הותיר את מאסק תלוי יותר בנפח גדול במיוחד של משקיעים קמעונאיים של טסלה. מאסק ואחיו קימבל, המכהן גם הוא בדירקטוריון טסלה, הורשו שניהם להצביע בישיבה ביום חמישי.
