האם התקציב הכואב של ריבס יהיה שווה את זה? שרת האוצר הבריטית, רייצ'ל ריבס, מכינה את הקרקע לקראת תקציב קשה במיוחד, אך האם הצעדים הנדרשים יצדיקו את עצמם בסופו של דבר? ריבס טוענת שהתקציב הכואב נובע מפעולות של ממשלות קודמות, כמו הסדרי הסחר שלאחר הברקזיט ומדיניות הצנע, אשר פגעו בתפוקה הכלכלית של המדינה. היא מדגישה שההשקעות הלקויות לאורך השנים עיכבו את הצמיחה, והשיפורים בתפוקה היו איטיים מדי. תפוקה נמוכה יותר משמעותה צמיחה כלכלית חלשה יותר, הפוגעת בהכנסות ממסים ומשפיעה על ההערכות לגבי הסכום שהממשלה צריכה לגייס כדי לעמוד ביעדים הפיסקאליים שלה.

ריבס מצביעה גם על כוחות חיצוניים כמו מכסים ושיבושים בשרשרת האספקה, אשר תרמו אף הם לביצועים המאכזבים של הצמיחה והאינפלציה. עם זאת, חלק מהגורמים הללו היו צפויים מראש. גם אם ההערכה הרשמית גרועה מהצפוי, בעיית התפוקה – המודדת את תפוקת הכלכלה לשעת עבודה – קיימת כבר זמן רב. בנוסף, ההשפעה של גורמים חיצוניים כמו מלחמת הסחר של הנשיא טראמפ צפויה להיות מוגבלת יחסית על הצמיחה. כלכלנים מעריכים כי שרת האוצר תצטרך להעלות מסים בסכום של כ-30 מיליארד ליש"ט כדי לעמוד ביעדים הפיסקאליים שלה ברווחה מספקת. ריבס מאשימה ממשלות קודמות של השמרנים בכך שנתנו עדיפות לנוחות פוליטית, אך גם המצב הפיסקאלי שלה משקף פעולות דומות של ממשלתה שלה. הקופה הציבורית נאלצת למצוא מיליארדי ליש"ט כדי לממן שינויים במדיניות הרווחה ותשלומי חורף. אנליסטים, כולל אלה של הבנק המרכזי של אנגליה, מצביעים גם על העלאות המסים של השרה בתקציב של השנה שעברה כגורם המעכב את הצמיחה והתעסוקה, ומגביר את לחצי האינפלציה השנה. תמיד היה מסוכן מבחינתה של ריבס לרמוז שהיא לא תחזור לעוד גביית מסים כבדה. היא עמדה ביעדים הפיסקאליים שלה בשנה שעברה בקושי רב. ההימור לא השתלם, אך אי אפשר להאשים רק רוחות רעות ממקומות אחרים. כעת נראה שהמסים יעלו – ובאופן משמעותי. שרת האוצר טוענת שיש צורך בכסף כדי לתמוך במימון הנוסף שהוקצה לשירותים הציבוריים, אך ביצועי השירותים הללו תלויים ביותר מסתם כסף.

חשוב להבין את ההקשר הרחב יותר של הדינמיקה הכלכלית והפוליטית המשפיעה על החלטות התקציב. לדוגמה, נתוני התפוקה בבריטניה מראים מגמה מדאיגה של צמיחה איטית בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. על פי נתונים של משרד הסטטיסטיקה הלאומי, התפוקה בבריטניה גדלה בקצב שנתי ממוצע של כ-0.3% בלבד בעשור האחרון, לעומת ממוצע של 1% במדינות ה-OECD האחרות. פער זה מצביע על בעיות מבניות עמוקות יותר בכלכלה הבריטית, הדורשות פתרונות מקיפים מעבר להעלאות מסים נקודתיות.

יתר על כן, יש לבחון את ההשפעה של מדיניות הממשלה על התמריצים לעסקים להשקיע ולחדש. מחקרים מראים כי שיעורי מס גבוהים מדי עלולים להרתיע השקעות ולעודד עסקים להעביר את פעילותם למדינות עם תנאי מס נוחים יותר. לדוגמה, שיעור מס החברות בבריטניה עלה מ-19% ל-25% באפריל 2023, מה שהפך אותה לאחת המדינות עם שיעורי המס הגבוהים ביותר באירופה. על מנת להבטיח שהעלאות המסים לא יפגעו בצמיחה הכלכלית, חשוב לשלב אותן עם צעדים לעידוד השקעות, חדשנות ויזמות. לדוגמה, ניתן להציע תמריצי מס לחברות המשקיעות במחקר ופיתוח, או להקל על הליכי רגולציה כדי להפחית את הנטל הבירוקרטי על עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, הממשלה יכולה לשקול להשקיע בתשתיות, חינוך והכשרה מקצועית כדי לשפר את התפוקה והתחרותיות של כוח העבודה הבריטי. השקעות אלה יכולות להניב תשואות גבוהות יותר בטווח הארוך, ולהפחית את הצורך בהעלאות מסים נוספות בעתיד. חשוב גם לזכור את ההשפעה של החלטות התקציב על משקי הבית הפרטיים. העלאות מסים עלולות להפחית את ההכנסה הפנויה של משפחות רבות, במיוחד אלה עם הכנסות נמוכות ובינוניות. כדי למתן את ההשפעה השלילית, הממשלה יכולה לשקול להגדיל את קצבאות הרווחה או להציע תמריצי מס לעובדים בעלי הכנסה נמוכה. כמו כן, חשוב להבטיח שהמערכת הפיסקאלית תהיה הוגנת ושוויונית, ושהנטל של העלאות המסים יתחלק באופן צודק בין כל חלקי האוכלוסייה.