ממשל טראמפ ומדיניותו כלפי אפריקה מעוררים דאגה רבה בקרב מדינות רבות ביבשת. מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ, הכוללת מכסים גבוהים, פרוטקציוניזם כלכלי, הגבלות על הגירה ועוינות כלפי ארגונים בינלאומיים, מנוגדת לאינטרסים של מדינות אפריקה. צעדים אלו פוגעים ביחסים עם מדינות מפתח כמו ניגריה ודרום אפריקה, ועלולים להרחיב את ההשפעה הכלכלית והפוליטית של מעצמות כמו סין ורוסיה באזור.

היעדר עניין מצד הממשל האמריקאי בקידום דמוקרטיה, זכויות אדם ובחירות הוגנות באפריקה עלול לעודד מנהיגים אוטוריטריים ומשטרים צבאיים, להחליש את המוסדות הדמוקרטיים השבריריים ולגרום לנסיגה דמוקרטית. במקביל, מדינות אפריקה מעמיקות את שיתוף הפעולה הכלכלי והפוליטי ביניהן ומחזקות את הקשרים עם ארגונים טרנס-אזוריים כמו BRICS, G77 וארגון מדינות אפריקה, הקריביים והאוקיינוס השקט (OACPS). הן גם מגבירות את הלחץ על מוסדות גלובליים לבצע רפורמות ולשלב יותר מנהיגות והמלצות מדיניות אפריקאיות. למרות זאת, השפעתן של מדינות אפריקה בזירה הבינלאומית עדיין מוגבלת, והיבשת מתמודדת עם אתגרים רבים, ביניהם עוני, מחלות, סכסוכים פנימיים וחוסר יציבות פוליטית. על מנת להתמודד עם אתגרים אלו, מדינות אפריקה זקוקות לשיתוף פעולה בינלאומי ולתמיכה מצד מדינות מפותחות, אך מדיניות "אמריקה תחילה" עלולה להקשות על השגת שיתוף פעולה זה. יתר על כן, מדיניות ההגירה המגבילה של ממשל טראמפ פוגעת באזרחים אפריקאים רבים המבקשים להגר לארצות הברית לצורך עבודה, לימודים או הגירה. הגבלות אלו פוגעות גם בכלכלות של מדינות אפריקה, שכן הן מצמצמות את היקף הכספים שאזרחים אפריקאים שולחים למשפחותיהם.

מדיניות המכסים הגבוהים של ממשל טראמפ פוגעת גם בסחר בין אפריקה לארצות הברית. מכסים אלו מייקרים את המוצרים האפריקאים המיוצאים לארצות הברית, מה שמקטין את התחרותיות שלהם בשוק האמריקאי. כתוצאה מכך, מדינות אפריקה עלולות לאבד הכנסות יצוא משמעותיות, מה שיפגע בכלכלתן. בנוסף, ממשל טראמפ צמצם את הסיוע הכלכלי והצבאי למדינות אפריקה. צמצום זה עלול להקשות על מדינות אפריקה להתמודד עם אתגרים כמו טרור, פשיעה וסכסוכים פנימיים. יתרה מכך, ממשל טראמפ נקט עמדה ביקורתית כלפי ארגונים בינלאומיים כמו האו

במהלך כהונתו הראשונה, טראמפ לא גילה עניין רב באפריקה, והתבטא בצורה בוטה וגסה כלפי מדינות אפריקאיות. הוא נפגש בבית הלבן רק עם שני נשיאים אפריקאים, ויישם מדיניות שהשפיעה לרעה על אפריקאים רבים. בין היתר, טראמפ חתם על צו נשיאותי שאסר על כניסת אזרחים משבע מדינות מוסלמיות לארצות הברית, שלוש מהן אפריקאיות: לוב, סודן וסומליה. בנוסף, הממשל האמריקאי פרש מהסכם פריז לשינוי האקלים, וביטל התחייבות אמריקאית לתרום 3 מיליארד דולר לקרן האקלים הירוקה, ששליש ממנה יועד לאפריקה. אפריקה היא האזור שנפגע ביותר משינויי האקלים, והקרן הייתה אמורה לספק סיוע כספי חיוני להתמודדות עם ההשלכות ולמעבר לאנרגיה מתחדשת.

ממשל טראמפ תקף גם את ארגון הבריאות העולמי (WHO), ספק שירותי הבריאות הבינלאומי הגדול ביותר באפריקה ושותף מרכזי בהתמודדות עם אתגרי הבריאות ביבשת. בתגובה לעמדת הארגון בנוגע למקורות נגיף הקורונה, הממשל הפסיק את תמיכתו בארגון והחל בתהליך של פרישה רשמית. כמו כן, ארצות הברית פרשה מאונסק