הנציבות האירופית דחתה ביום חמישי את דרישות ארה"ב בנוגע לתקנות הסביבתיות שלה, אשר וושינגטון רואה כמגבילות מדי עבור החברות שלה. סגן דובר הנציבות, אולוף גיל, הבהיר כי האיחוד האירופי לא יחזור בו מסמכותו לאמץ חקיקה, באומרו: "החוקים שלנו, רשות הרגולציה האירופית שלנו, אינם ניתנים לדיון". מאמץ זה לדחות את הדרישות האמריקאיות מגיע על רקע אישור של גורם רשמי באיחוד האירופי ל-Euronews כי ממשל ארה"ב שלח השבוע מסמך לנציבות ובו בקשה לפטור חברות אמריקאיות מחקיקת האיחוד האירופי בנושא בדיקת נאותות תאגידית – במונחים של בריסל: ה-CSDDD. חקיקת שרשרת האספקה התאגידית של האיחוד האירופי, שאומצה בשנה שעברה, מחייבת חברות לבדוק את שרשרות האספקה שלהן לגבי נוהלי עבודה וסביבה מפוקפקים.

המתקפה של וושינגטון הגיעה השבוע גם מלשכת המסחר האמריקאית, לובי העסקים הראשי בארה"ב, במסמך שפורסם באינטרנט ביום רביעי, ובו קראה לאיחוד האירופי לבטל את עיקרון האקסטרה-טריטוריאליות המעמיד חברות אירופיות וזרות כאחד בתנאים שווים תחת דרישות רגולטוריות אלה. המסמך קובע כי "העיצוב הנוכחי (של ההנחיה) עלול לסבך שיחות סחר טרנס-אטלנטיות ובינלאומיות בכך שהוא פועל כמחסום לא-מכסי דה-פקטו, בהתחשב בכך שיצואנים ממדינות שלישיות יתמודדו עם התחייבויות שלא הייתה להם שום תפקיד בעיצובן". לחצים אלו מגיעים על רקע מתיחות גוברת בין ארה"ב לאיחוד האירופי בסוגיות סחר ורגולציה. ארה"ב טוענת כי התקנות הסביבתיות של האיחוד האירופי פוגעות בחברות אמריקאיות ומהוות חסם סחר לא הוגן. האיחוד האירופי, לעומת זאת, טוען כי התקנות שלו הכרחיות להגנה על הסביבה ועל זכויות העובדים, וכי הן חלות על כל החברות הפועלות בשוק האירופי, ללא קשר למוצאן. הסכסוך בין ארה"ב לאיחוד האירופי עלול להסלים לכדי מלחמת סחר, אשר עלולה להשפיע לרעה על הכלכלה העולמית. חשוב לציין כי היקף הסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי הוא עצום, וכל הפרעה בסחר זה עלולה לגרום לנזק משמעותי לשני הצדדים. בנוסף, הסכסוך עלול להחליש את שיתוף הפעולה בין ארה"ב לאיחוד האירופי בנושאים גלובליים אחרים, כגון שינויי אקלים וביטחון בינלאומי.

הלחץ האמריקאי על חקיקת האיחוד האירופי – בין אם בנושאי דיגיטל או אקלים – היה בלתי פוסק מאז חזרתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשלטון, זאת למרות שהאיחוד האירופי וארה"ב חתמו על הסכם סחר ביולי שנועד להקל על המתיחות הטרנס-אטלנטית. על פי ההצהרה המשותפת שפורסמה שבועות ספורים לאחר "הסכם טרנברי" זה, האיחוד האירופי מתחייב לשלם מכס של 15% על יצוא שלו לארצות הברית. עם זאת, סעיף אחד מתייחס גם לחקיקה האירופית בנושא בדיקת נאותות תאגידית. "האיחוד האירופי מתחייב לפעול לטיפול בדאגות ארה"ב בנוגע להטלת דרישות CSDDD על חברות ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי עם תקנות רלוונטיות באיכות גבוהה", נכתב בהצהרה המשותפת.

אלביר פברי, מומחה ממכון ז'אק דלור, אמר ל-Euronews כי "הסכם טרנברי היה רק שלב של ייצוב זמני". "אין זה מפתיע שטראמפ חוזר על סדרת גירויים. לפחות עכשיו יש לנו ערוץ לדיאלוג, אבל טראמפ לא יהסס להשתמש בכפייה במידת הצורך, והאירופים יצטרכו לקבוע מהו הקו האדום שלהם". הנציבות, בלחץ עיתונאים, הצהירה שוב ושוב ביום חמישי כי היא מתמקדת ביישום ההסכם, והותירה עמימות לגבי עתידה של חקיקה זו, המוזכרת בעסקת הסחר. הדרישות האמריקאיות השבוע מפעילות לחץ מוגבר על האיחוד האירופי כאשר משא ומתן הסחר נמשך. שני הממשלים פתחו בדיונים על פלדה, שעדיין כפופה למכס אמריקאי של 50%, והנציבות גם מקווה לנהל משא ומתן על פטורים מסוימים למכסים האמריקאים של 15%, במיוחד על יין ומשקאות חריפים, שעבורם צרפת, ספרד ואיטליה פועלות באופן פעיל להפחתת המכסים האמריקאים. הסכסוך בין ארה"ב לאיחוד האירופי הוא דוגמה למתחים הגוברים בסחר העולמי. מדינות רבות נוקטות בגישה מגוננת יותר כלפי הסחר, וזה עלול להוביל למלחמות סחר ולצמיחה כלכלית איטית יותר. חשוב למדינות לשתף פעולה כדי לפתור את הסכסוכים שלהן ולמצוא דרכים להגביר את הסחר העולמי. שיתוף פעולה כזה יכול להוביל לצמיחה כלכלית חזקה יותר ולעולם משגשג יותר.