יום המסחר האחרון בבורסה ההודית הסתיים בירידות שערים, על רקע איתותים מעורבים בנוגע לשיחות הסחר בין ארצות הברית להודו, ואי ודאות לגבי תחזית הריבית בארצות הברית. מדד הסנטימנט בשוק ההודי נפגע גם מהצהרות סותרות של גורמים רשמיים בשתי המדינות, וכן מחששות לגבי מדיניות הסחר העתידית של ממשל טראמפ. בנוסף, נרשמה דאגה בקרב המשקיעים ההודים לגבי השפעת העלאת מחירי אשרות H-1B על חברות הטכנולוגיה המקומיות. כל אלה יחד תרמו לאווירה שלילית בשוק המניות ההודי.
שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, קרא להודו להימנע מרכישת נפט רוסי, תוך ציון שיקולים מוסריים ואסטרטגיים, והדגיש חלופות והזדמנויות לשיתוף פעולה מעמיק יותר בתחום האנרגיה בין וושינגטון לניו דלהי. רייט הציע שהודו תגדיל את יבוא האנרגיה מארצות הברית, כולל גז טבעי נוזלי (גט
ג), כחלופה לנפט הרוסי. הוא טען כי שיתוף פעולה כזה יחזק את הקשרים הכלכליים והפוליטיים בין שתי המדינות, ויפחית את תלותה של הודו ברוסיה. עם זאת, הודו הבהירה בעבר כי תמשיך לרכוש נפט ממקורות שונים כדי להבטיח את ביטחון האנרגיה שלה, וכי היא לא תושפע מלחצים חיצוניים.
בתוך כך, ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הצהיר היום כי צמיחתה של הודו נותרה חזקה ומרשימה, וכי המדינה חייבת להפוך לעצמאית למרות אי הוודאות הגלובלית. מודי הדגיש את הצורך בהגברת הייצור המקומי וצמצום התלות ביבוא, במיוחד בתחומים אסטרטגיים כמו אנרגיה, טכנולוגיה וביטחון. הוא גם ציין כי הודו שואפת להפוך למרכז ייצור עולמי של שבבים ואוניות, במסגרת יוזמת 'ייצור בהודו'. ממשלת הודו השיקה תוכניות תמריצים שונות כדי לעודד חברות מקומיות וזרות להקים מפעלי ייצור בהודו, במטרה ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה הכלכלית. היוזמה 'ייצור בהודו' נועדה להפוך את הודו למעצמה תעשייתית, ולשפר את מעמדה בכלכלה העולמית.
במהלך נאומו המרכזי בתערוכת הסחר הבינלאומית של אוטר פרדש 2025, שיבח מודי את קשריה של הודו עם רוסיה, וכינה אותה
