### לחץ גובר באירופה על סין: האם הסחר ישתנה?

הגישה האגרסיבית של וושינגטון בנושא הסחר עם סין תפסה את מרבית תשומת הלב התקשורתית בימים אלה – הטלת מכסים גבוהים על סחורות סיניות, איום בהטלת מסים גבוהים עוד יותר, הגבלות על יצוא טכנולוגיה עילית לסין ותמריצים לעסקים לרכוש סחורות ממקורות מקומיים. מדינות רבות בעולם עוקבות בדריכות אחר המתרחש בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, כאשר כל החלטה משפיעה על שווקים גלובליים, שרשראות אספקה בינלאומיות ויציבות כלכלית עולמית. הסכסוך המתמשך מעורר חששות לגבי עתיד הסחר החופשי וההשלכות הפוטנציאליות על צמיחה כלכלית גלובלית. המשקיעים מודאגים במיוחד לגבי ההשפעה על חברות רב לאומיות הפועלות בשני האזורים, כמו גם הסיכון להסלמה נוספת שעלולה להוביל למלחמת סחר מן מן ממשת. ממשלות ברחבי העולם מנסות לנווט את המורכבות של היחסים הכלכליים הללו, במטרה להגן על האינטרסים שלהן תוך מזעור שיבושים בסחר העולמי. הדינמיקה בין ארצות הברית לסין משמשת תזכורת חזקה לקשר ההדוק בין כלכלות לאומיות ולצורך בשיתוף פעולה בינלאומי כדי להתמודד עם אתגרים כלכליים מורכבים.

הנהגת אירופה הביעה דאגה לגבי הסחר עם סין ונקטה מספר צעדים כדי להגביל את מה שהיא רואה כהשפעות השליליות שלו, אך עד כה נקטה קו פעולה טקטי וצנוע בהרבה מזה של האמריקאים. עם זאת, לאחרונה החלו מנהיגי עסקים אירופאים ללחוץ על ההנהגה ברמה הלאומית וברמת האיחוד האירופי לשפר את המשחק שלהם מול סין. מנהיגי עסקים אלה מצביעים על הדוגמה האמריקאית כמודל לחיקוי. אין ספק שבכירי סין שמו לב, והם מבינים ששינוי בגישה של אירופה יקשה עליהם בהרבה להתמודד עם אתגרים כלכליים מקומיים חמורים ממילא ולחץ בלתי פוסק מצד וושינגטון. הלחץ הגובר מצד עסקים באירופה מעיד על שינוי משמעותי בתפיסה לגבי יחסי הסחר עם סין. בעוד שממשלות אירופה נקטו בעבר גישה זהירה ומתונה יותר, חברות מתחילות לדרוש פעולה תקיפה יותר כדי להגן על האינטרסים שלהן ולהבטיח תחרות הוגנת. תמיכה גוברת זו במדיניות אמריקאית תקיפה יותר עשויה להוביל לשינוי משמעותי בנוף הסחר העולמי, כאשר אירופה מצטרפת לארצות הברית בהפעלת לחץ על סין לטפל בנושאים כמו גניבת קניין רוחני, סבסוד ממשלתי וגישה לשוק.

### תעשיית הרכב החשמלי כמובילה

נראה כי חוד החנית בתוך הקהילה העסקית האירופית בדחיפה הזו הופיע בתחום הרכב, במיוחד חברות עם שאיפות לבנות כלי רכב חשמליים או לתמוך במאמץ כזה. אנשי עסקים אלה טוענים שאינם רואים תוצאה מעשית מההבטחות האחרונות של נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, "לקדם ייצור מקומי כדי להימנע מתלות אסטרטגית, במיוחד בסוללות". למרות הבטחה זו, רבים שאותם האירופאים מייעדים כיצרני ציוד מקורי עדיין מתמודדים עם מה שהם מתארים כלחץ מתמשך ובלתי פוסק מצד מוצרים סיניים זולים יותר, החל מפלדה ועד סוללות שלמות. הם מתלוננים שהאסטרטגיה של האיחוד האירופי להפחית את התלות בסין – חוק חומרי הגלם הקריטיים משנת 2024 – פשוט חלשה מדי. הלחץ הזה מצד התעשייה מצביע על פעולות אמריקאיות כמועדפות יותר. מנהיגי עסקים אירופאים רואים בחוק הפחתת האינפלציה האמריקאי עדיף בהרבה על מה שהציעו פקידי האיחוד האירופי. לדבריהם, יש לו מדיניות תוכן מקומי שנדבקת, עם כמויות קפדניות של תוכן מקומי הכתובות בחוק וקנסות לחברות שלא עומדות בתקן המפורש. באירופה כיום, הם טוענים, אין עלות לבחירת מקור סיני על פני מקור אירופי. אם חברה קונה חומרי גלם מסין במקום ממקור אירופי, לא קורה כלום. מנהיגי עסקים אלה תומכים בתמריצי מס ליצרנים אירופאים מקומיים ובמכסים זמניים על יבוא מסין. הדינמיקה המורכבת בין תעשיית הרכב האירופית לבין התחרות הסינית ממחישה את האתגרים העומדים בפני עסקים המנסים לשגשג בשוק גלובלי. הלחץ מצד יצרנים סיניים זולים יותר אילץ חברות אירופאיות להעריך מחדש את האסטרטגיות שלהן ולחפש דרכים להישאר תחרותיות. תמיכה גוברת זו במדיניות אמריקאית תקיפה יותר עשויה להוביל לשינוי משמעותי בנוף הסחר העולמי, כאשר אירופה מצטרפת לארצות הברית בהפעלת לחץ על סין לטפל בנושאים כמו גניבת קניין רוחני, סבסוד ממשלתי וגישה לשוק.

שטפן שרר, הבוס הגרמני של חברת AMG Lithium, בולט במיוחד בעניין זה. התשוקה שלו מובנת. מפעל סוללות הליתיום שלו בביטרפלד-וולפן הוא בית הזיקוק הראשון לליתיום הידרוקסיד באירופה, והוא מתחרה ישירות במאמץ ייצור הסוללות הבוגר בהרבה של סין. אף על פי שהוא משדר ביטחון בסיכויי ההצלחה של החברה שלו, כפי שכל מנהל תאגיד היה עושה, שרר בכל זאת תמך במרץ באסטרטגיה נחרצת יותר של האיחוד האירופי כדי להגן על השקעות במשאבים אירופיים לטווח הארוך. ללא אסטרטגיה כזו, הוא טען בהתרגשות רבה, אירופה יכולה באותה מידה "להגיש בקשה להיות מחוז של סין". אירופה כיום, הוא טוען, נמצאת ב"נקודת מפנה" ודורשת "שינוי מוחלט של יחסים גלובליים". אין ספק שבייג'ינג עוקבת אחר הלחץ הזה והיא רחוקה מלהיות מרוצה. כבר יש לה מספיק בעיות כלכליות מקומיות שנראות בלתי פתירות – משבר הנכסים המתמשך, המחסור בהשקעות פרטיות בגיוס והרחבה, ומגזר משקי הבית שנראה חסין לכל מאמץ לגרום לו להגדיל את ההוצאות שלו. בייג'ינג ניצבת גם מול וושינגטון שאפשר לתאר אותה רק כמיליטנטית; שהגבילה את מכירת מוצרי טכנולוגיה עילית לסין; שכפי שמנהיגי עסקים אירופאים ציינו, עודדה באופן פעיל רכש ממקורות מקומיים; וכבר הטילה מכסים גבוהים על מוצרים סיניים המגיעים לארצות הברית ומאיימת בהטלת מסים נוספים. אם האירופאים ילכו בעקבותיהם, כפי שנראה שמנהיגי עסקים אירופאים רוצים, סין תתמודד עם קשיים כלכליים גדולים עוד יותר ממה שכבר יש לה, פי חצי ממה שהיא מתמודדת איתם כיום. הלחץ הגובר על סין מצד אירופה וארצות הברית עלול להוביל לשינוי משמעותי בנוף הסחר העולמי. אם מדינות נוספות יאמצו גישה תקיפה יותר כלפי סין, הדבר עלול להחריף את האתגרים הכלכליים של סין ולהוביל ליותר חיכוכים בסחר העולמי. עם זאת, ייתכן שהדבר גם יספק הזדמנות לסין לטפל בבעיותיה הכלכליות המקומיות וליישם רפורמות שיכולות להועיל לטווח הארוך.