הערכות חדשות מצביעות על כך שמדינות אירופה ניצבות בפני אתגרים ביטחוניים משמעותיים, המחייבים השקעה של טריליוני דולרים בחימוש מחדש. זאת, על רקע האיום הרוסי הגובר והאפשרות לצמצום כוחות אמריקאים ביבשת. לפי דו"ח של המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים (IISS) בלונדון, אירופה סובלת מחוסרים משמעותיים בתחומי ההגנה האווירית, טילים ארוכי טווח ומודיעין, אשר עלולים לעלות לה עד טריליון דולר כדי לתקן. הדו"ח, המשתרע על פני 106 עמודים, מצביע על פערים בייצור, מודיעין וציוד צבאי חיוני. בין הסיבות העיקריות לצורך הדחוף בחיזוק הביטחון האירופי מצויים האיום הצבאי מצד רוסיה והספקות לגבי מחויבותה של ארצות הברית להגן על בנות בריתה באירופה. ההערכות האסטרטגיות משתנות בין מדינות אירופה לגבי המהירות שבה כוחות רוסיים עלולים להוות איום ישיר על נאט"ו אירופה, אך טווחי הזמן נעים בדרך כלל בין שנתיים לחמש שנים. במקביל, סקירת מצב הכוחות הגלובלית של הפנטגון צפויה להתפרסם החודש, ולשרטט העברת משאבים צבאיים מאירופה לאזור אסיה-פסיפיק. גורמים בנאט"ו סבורים כי צמצום של עד 30% בכוחות האמריקאים באירופה הוא אפשרי. דו"ח ה-IISS מדגיש את הצורך הדחוף בשיפור יכולות ההגנה האווירית והטילים של אירופה. מפקדים צבאיים אמריקאים מכהנים ולשעבר הזהירו כי המגן האווירי של אירופה אינו ערוך להתמודד עם האיום הרוסי. לדבריהם, התרחישים שנראו בערים הגדולות באוקראינה עלולים לחזור על עצמם גם בערים מרכזיות באירופה. תחום חולשה נוסף שאליו מתייחס הדו"ח הוא טילים ארוכי טווח. למדינות אירופה יש טילי שיוט משופרים, כמו טילי ה"סטורם שאדו"/"סקאלפ" האנגלו-צרפתיים או מערכת ה"טאורוס" הגרמנית. אוקראינה, שאינה חברה בנאט"ו, הציגה לאחרונה את טילי השיוט החדשים שלה, "פלמינגו". עם זאת, רק קומץ מבנות בריתה האירופיות מחזיקות כיום במערכות ירי מדויקות ארוכות טווח, בעוד שבתחום הימי, רק לצרפת ולבריטניה יש טילי שיוט ימיים לתקיפת מטרות יבשתיות, המסוגלים לפגוע במרחק של 1,000 קילומטרים. פרויקט הגישה האירופית לתקיפה ארוכת טווח (ELSA) הוא המאמץ האירופי המשמעותי ביותר להרחבת יכולת התקיפה הקונבנציונלית שלה עד לטווח של 2,000 ק"מ ואף מעבר לכך. היוזמה, שהושקה על ידי צרפת, גרמניה, פולין ואיטליה, צורפה מאוחר יותר על ידי בריטניה, שוודיה והולנד. חולשות נוספות כוללות מחסור במטוסי מעקב ומודיעין, יכולת מחשוב ענן ריבונית בקנה מידה עצום ורכש איטי ולא מתואם. ההוצאות הנדרשות מגיעות כאשר ממשלות אירופה כבר מתמודדות עם לחצים כבדים על הוצאות שאינן צבאיות בתחומים רגישים כמו בריאות, חינוך והטבות סוציאליות. הדו"ח מסכם כי התמודדות עם אתגרים אלה תחייב בנות ברית רבות באירופה לקחת סיכונים כספיים גדולים ולקבל החלטות פוליטיות קשות ביותר. על רקע זה, מדינות אירופה נדרשות להגדיל את השקעותיהן בתעשיות הביטחוניות, תוך התגברות על קשיים בגיוס כוח אדם והגדלת קצב הייצור. במקביל, עליהן להתמודד עם אתגרים כלכליים וחברתיים פנימיים, אשר עלולים להקשות על הקצאת משאבים נוספים לביטחון. האם אירופה תוכל לעמוד במשימה המורכבת של חימוש מחדש מול האיומים הגוברים, תוך שמירה על יציבות כלכלית וחברתית?

מנהיגים אירופים התחייבו להקצות מיליארדי אירו לטובת הגדלת תקציבי הביטחון, אך הם מתמודדים עם קשיים במימוש ההתחייבויות עקב תהליכי רכש איטיים, מחסור בכוח אדם ומשאבים תקציביים מוגבלים. נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, מתח בעבר ביקורת על בנות בריתה האירופיות בנאט"ו על כך שאינן משקיעות מספיק בביטחון ונסמכות יתר על המידה על הכוח הצבאי האמריקאי. עם זאת, הוא שיבח אותן לאחרונה על כך שהתחייבו להגדיל את ההוצאות, במיוחד לאחר פסגת נאט"ו ביוני, כאשר החברות הסכימו להעלות את תקציבי הביטחון ל-5% מהתמ"ג. אף על פי כן, דו"ח ה-IISS מציין כי לא מדובר רק בעניין של כסף. בעיה מרכזית תהיה בניית יכולת. תעשיות הביטחון של אירופה ממשיכות להתמודד עם אתגרים בהגדלת הייצור מספיק מהר, בעוד שצבאות אירופיים רבים אינם יכולים לעמוד ביעדי הגיוס והשימור שלהם. על פי נתוני נאט"ו, ההוצאה הצבאית הכוללת של מדינות אירופה החברות בברית נאמדת בכ-200 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, השקעה זו עדיין נמוכה משמעותית מזו של ארצות הברית, אשר מוציאה כ-700 מיליארד דולר בשנה על ביטחון. יתרה מכך, חלק ניכר מההוצאה האירופית מופנה לתחזוקת כוחות קיימים ולא לפיתוח יכולות חדשות. על מנת לעמוד באתגרים הביטחוניים העומדים בפניה, אירופה זקוקה לא רק להשקיע יותר כסף בביטחון, אלא גם לייעל את תהליכי הרכש, להגדיל את קצב הייצור של תעשיות הביטחון ולשפר את יכולות הגיוס והשימור של כוח האדם הצבאי. בנוסף, עליה לפתח יכולות עצמאיות בתחומי המודיעין, הסייבר והחלל, על מנת להפחית את התלות שלה בארצות הברית. האתגרים הניצבים בפני אירופה הם עצומים, אך התמודדות מוצלחת עמם חיונית לשמירה על ביטחונה ויציבותה של היבשת. השקעה נכונה בביטחון, לצד שיתוף פעולה הדוק בין המדינות, עשויה להבטיח את עתידה של אירופה בעולם משתנה ועתיר אתגרים. על רקע המתיחות הגוברת בין רוסיה למערב, והתחזקותה של סין כמעצמה עולמית, אירופה חייבת לפעול במהירות ובנחישות על מנת לחזק את כוחה הצבאי ולהבטיח את עצמאותה האסטרטגית. רק כך תוכל להמשיך למלא תפקיד מרכזי בזירה הבינלאומית ולשמור על ערכיה ואינטרסים.