איראן ניצבת בפני משבר מים חמור, אך סיוע עשוי להגיע ממקור לא צפוי – בתנאי שה"עריצים" יסולקו מהשלטון. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, פנה לאחרונה לאזרחי איראן בהודעה מיוחדת, ימים ספורים לאחר שאף נשיא איראן עצמו, מסעוד פזשקיאן, הזהיר מפני שימוש מופרז במים, והתריע כי המדינה עומדת בפני מחסור חמור. "הצמא למים באיראן משתווה רק לצמא לחופש," הצהיר נתניהו בסרטון שפורסם ברשתות החברתיות, ובו הוא פונה ישירות לעם האיראני. הוא השווה את יחס המשטר לאזרחיו למאבק של ישראל נגדו, באומרו: "הדיקטטורים שלכם כופים עליכם עריצות ועוני – בדיוק כפי שהם כופים עלינו מלחמה."נתניהו נמנע מלקרוא באופן מפורש למהפכה או להחלפת המשטר, אך הציע תמריץ ברור לאיראנים להתקומם: אם המשטר הנוכחי יוסר, ישראל תסייע לסיים את משבר המים במדינה. "הנה החדשות הטובות: ברגע שמדינתכם תהיה חופשית, מומחי המים המובילים של ישראל יציפו כל עיר איראנית בטכנולוגיה ובידע מתקדמים. אנחנו נעזור לאיראן למחזר מים; אנחנו נעזור לאיראן להתפיל מים."ליסה דפטרי, מומחית לאיראן ועורכת ראשית של The Foreign Desk, ציינה כי המסר של נתניהו הוא "איתות מדיניות ברור העטוף בסיוע הומניטרי." לדבריה, נתניהו הבהיר כי לישראל יש את הטכנולוגיה, המומחיות והנכונות לסיים את משבר המים באיראן, אך סיוע זה יגיע רק כאשר איראן לא תהיה תחת שלטון המשטר הנוכחי. היא תיארה זאת כקישור ישיר בין שינוי פוליטי לשיפור מוחשי בחיי היומיום, תוך הכרה במאבקים היומיומיים של העם האיראני והטלת האחריות וההזדמנות בידיהם. "על ידי קישור מים לחופש, הוא הופך את הרעיון של התנגדות למיידי ואישי יותר. זהו קריצה למשותף בין העם הישראלי והאיראני, שרק רוצים לחיות חיים נורמליים הרחק מרדיקליות," הוסיפה דפטרי.ההצעה של נתניהו מגיעה על רקע מתיחות גוברת בין ישראל לאיראן, המאופיינת בחילופי האשמות ופעולות סייבר. ההצעה מהווה ניסיון ישיר לפנות ללבם של האזרחים האיראנים, תוך שימוש במצוקתם היומיומית ככלי לערעור יציבות המשטר. חשוב לציין כי משבר המים באיראן אינו רק תוצאה של תנאי סביבה קשים, אלא גם של מדיניות ניהול כושלת, תכנון לקוי והשקעה לא מספקת בתשתיות מים. המשטר האיראני סופג ביקורת נוקבת על כך שהוא מעדיף השקעות בפרויקטים צבאיים וגרעיניים על פני פתרון בעיות אזרחיות דוחקות. זאת ועוד, משבר המים מחריף בשל שיטות חקלאות לא יעילות ושימוש מופרז במים בתעשייה. האתגרים הסביבתיים הללו, בשילוב עם סנקציות בינלאומיות, יוצרים מציאות קשה עבור אזרחי איראן, שרבים מהם מתמודדים עם קשיים כלכליים וחברתיים.

ביוני האחרון, ישראל ואיראן ניהלו מעין "מלחמה" עקיפה שנמשכה 12 ימים, לאחר שירושלים פעלה נגד תוכנית הגרעין של טהראן. בסופו של דבר, ארצות הברית הצטרפה, וסייעה לישראל בהשמדת מתקני גרעין, כולל פורדו, נתנז ואספהאן. לאחר המלחמה, המשטר האיראני הגביר את הדיכוי שלו כלפי אזרחים. רויטרס דיווחה כי משטרת איראן טענה שעצרה כ-21,000 בני אדם במהלך העימות. למרות המעצרים, לא היו דיווחים מהימנים על הפגנות המוניות או ניסיונות הפיכה.נתניהו אינו היחיד המבקר את המשטר האיראני; גם יורש העצר הגולה רזא פהלווי גינה את התנהלותו בנוגע לאספקת המים של המדינה. "המשטר הזה הוביל את המים, הקרקע, האוויר, השמים, החיים והעושר של איראן לסף הרס. הנהרות של איראן יבשים, האדמה שלה נסחפת, הקרקע שלה שוקעת, האוויר שלה מזוהם, השמים שלה בידי כוחות זרים, הכלכלה שלה בצניחה חופשית, בתי האנשים שלה ללא מים או חשמל, וחייהם בני ערובה להזיות הכתתיות של משטר אנטי-איראני ומנהיגו האווילי," כתב פהלווי ברשת X.ביולי האחרון, פזשקיאן דחה הצעה ממשלתית להטיל יום חופש באמצע השבוע או חופשת קיץ של שבוע כדי לרסן את המחסור. הוא אמר כי "סגירה היא כיסוי ולא פתרון לבעיית המחסור במים," כך דיווח רויטרס.ההצעה של נתניהו מגיעה בתקופה רגישה במיוחד, כאשר איראן מתמודדת עם אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד. הסנקציות הכלכליות המוטלות על המדינה מקשות על המשטר לספק את צורכי האזרחים, והתסיסה הציבורית גוברת. עם זאת, המשטר האיראני מפגין חוסן מרשים, ומצליח לשמור על יציבות שלטונית באמצעות דיכוי אלים של מתנגדים ושימוש בתעמולה אינטנסיבית. ההצעה של נתניהו עשויה להתפרש כניסיון לנצל את המצב הרגיש הזה כדי להגביר את הלחץ על המשטר ולעודד התנגדות פנימית. עם זאת, לא ברור אם ההצעה תתקבל בחיוב על ידי האזרחים האיראנים, שרבים מהם רואים בישראל אויב מר. גורמים בישראל מעריכים כי הסיכויים לשינוי שלטוני באיראן בטווח הקרוב נמוכים, אך מציינים כי המשך הלחץ הבינלאומי והפנימי על המשטר עשוי להביא לשינויים משמעותיים בעתיד.