נמל לומה בטוגו הפך למוקד משיכה גובר למעצמות עולמיות, כאשר רוסיה וארצות הברית מגבירות את מאמציהן להבטיח לעצמן השפעה בנמל הרביעי בגודלו באפריקה. עם גישה ימית שאין שני לה וקרבה לשווקים חסרי מוצא לים כמו מאלי, ניז'ר ובורקינה פאסו, הנמל בעל המים העמוקים, המסוגל לטפל ביותר מ-30 מיליון טונות בשנה, הוא כעת המרכז האחרון של משיכה בינלאומית. המעצמות הגלובליות מציגות כעת את התעניינותן בנמל ובמדינה באמצעות השקעות בתשתיות, דיפלומטיה תרבותית ובריתות צבאיות. בשבועות האחרונים, שגרירות ארה"ב בטוגו הגבירה את פעילותה הכלכלית והדיפלומטית. מ"מ שגריר ארה"ב, ריצ'רד סי. מייקלס, ערך סיור בעל פרופיל גבוה שכלל ביקורים בחברות חקלאיות, במיוחד במגזר הקשיו, שם קידם סחר בר קיימא ויצירת מקומות עבודה המועילים לשתי המדינות. הוא גם השתתף בגמר היאבקות אוואלה הסמלית מבחינה תרבותית בפיה, פסטיבל ששימש גם כמוקד התכנסות פוליטי ועסקי באזור קארה. שם, הוא קיים שיחות סגורות עם בכירים טוגולזים וראשי המגזר הפרטי, תוך שהוא מדגיש את כוונתה של אמריקה להעמיק את שיתוף הפעולה המסחרי. האות הברור ביותר להתעניינותה של ארה"ב הגיע במהלך ביקורו של מייקלס ב-21 ביולי בנמל לומה ובטרמינל המכולות לומה, שם הציג השקעות אמריקאיות בלוגיסטיקה ותשתיות כ"win-win" עבור שני הכלכלות. "עם יכולות מתקדמות של מים עמוקים, ציוד חדיש ותפוקה שנתית העולה על 30 מיליון טון, לומה מציעה לעסקים בארה"ב גישה שאין שני לה לשווקים אפריקאים", נמסר בהצהרה משגרירות ארה"ב בטוגו. "הרחבה מתמשכת כולל נמל יבשתי ואזור תעשייה משפרת עוד יותר את תפקידו כשער צומח", אמרו בשגרירות. השגרירות מזמינה באופן פעיל חברות אמריקאיות לבחון הזדמנויות עסקיות מותאמות, וממסגרת את לומה לא רק כמרכז לוגיסטי אלא כנקודת שיגור לשגשוג אמריקאי באפריקה. בעוד שארה"ב נשענת על דיפלומטיה מסחרית, רוסיה מטמיעה את עצמה באמצעות ביטחון קשיח. בחודש יוני, גורמי ביטחון טוגולזים ורוסים חתמו על הסכם שיתוף פעולה צבאי דו-צדדי חדש, המתמקד באימונים משותפים, אספקת ציוד ותמיכה רפואית לשעת חירום. סוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית TASS דיווחה כי ולדימיר גרוזדב, יו"ר איגוד עורכי הדין של רוסיה, כינה את טוגו "המדינה המאורגנת והמצוידת ביותר באפריקה הטרופית", ותיאר את נמלה כעמוס ביותר במערב אפריקה. "ההסכם משקף את ערכה האסטרטגי של טוגו, לא רק בלוגיסטיקה חופית אלא גם בפעולות אבטחה ביבשה", אמר גרוזדב. תפקידה המתרחב של רוסיה מתבסס על טביעת הרגל הצבאית הגוברת שלה בסאהל ובמפרץ גינאה, כאשר היא מבקשת להחליף את המעצמות המערביות המסורתיות, במיוחד צרפת, ברחבי אפריקה הפרנקופונית. הנמל הטבעי בעל המים העמוקים של לומה הוא שאין שני לו לאורך חוף מערב אפריקה, ומציע עגינה ישירה לאוניות מכולות גדולות ומשמש כעורק חיוני לשכנות מערב אפריקה חסרות המוצא לים ומניע כ-70% מהפעילות הכלכלית של טוגו. בשנת 2024, הנמל טיפל ב-30.64 מיליון טונות של מטען, לעומת 30.09 מיליון בשנת 2023, על פי Lloyd's List Intelligence, כאשר סחר ימי תורם למעלה מ-75% מהכנסות המסים של המדינה.

התחרות הגוברת בין המעצמות העולמיות על השליטה בנמל לומה מעלה שאלות חשובות לגבי עתיד הסחר והפיתוח הכלכלי באפריקה. הנמל, הממוקם בטוגו, הפך לנקודת משיכה מרכזית עבור ארצות הברית ורוסיה, שכל אחת מהן מבקשת להגביר את השפעתה באזור. ארצות הברית מתמקדת בעיקר בקידום השקעות בתשתיות ובפיתוח קשרים מסחריים, בעוד שרוסיה משקיעה בשיתוף פעולה צבאי ובסיוע ביטחוני. התחרות הזו מעוררת חששות בקרב כלכלנים ומומחים אפריקאים, שחוששים שהמאבק בין המעצמות עלול להוביל לניצול של משאבי היבשת ולפגיעה באינטרסים המקומיים. ג'אל אוטונדי, כלכלן פוליטי מקנייה, הזהיר כי מדינות אפריקה צריכות להתייחס בזהירות ל"פעלולים גיאופוליטיים" כאלה, במיוחד בתקופה שבה השוק הגדול ביותר באפריקה, AfCFTA, מתחיל לעצב מחדש את זרימות הסחר בתוך אפריקה. הוא טען כי כל "שליטה על שערי הים" תקבע מי יעצב את השלב הבא של האינטגרציה הכלכלית של אפריקה ומי ירוויח ממנה הכי הרבה. "אפריקה חייבת לתפוס את מושב הנהג. החיזור העולמי אחר לומה לא צריך להיות רק על גישה. זה צריך להיות על שותפות, בעלות וערך ארוך טווח עבור כלכלות אפריקאיות", אמר אוטונדי. ברחבי היבשת, נמלים כמו ברברה בסומלילנד, נמל מומבסה של קניה ומפרץ וולביס בנמיביה מושכים גם הם עניין ממעצמות כמו סין, טורקיה, איחוד האמירויות הערביות והודו. נמל לומה משמש כנקודת מעבר מרכזית למדינות חסרות מוצא לים במערב אפריקה, כמו מאלי, ניז'ר ובורקינה פאסו. מיקומו האסטרטגי והיכולת שלו לטפל בכמויות גדולות של מטען הופכים אותו לנכס בעל ערך רב עבור מדינות אלה, התלויות בו לצורך ייבוא וייצוא של סחורות. השליטה בנמל לומה יכולה להעניק למעצמות העולמיות יתרון משמעותי בסחר עם מדינות אלה, כמו גם השפעה פוליטית וכלכלית רחבה יותר באזור. לכן, התחרות על הנמל היא חלק ממגמה רחבה יותר של מאבק בין מעצמות על השפעה באפריקה, כאשר כל מדינה מבקשת להבטיח לעצמה גישה למשאבים ולשווקים של היבשת. על רקע זה, מדינות אפריקה צריכות לנקוט בגישה זהירה ומחושבת, תוך שהן שואפות להבטיח שהאינטרסים שלהן יהיו מוגנים ושהן יוכלו להפיק את המרב מההזדמנויות הכלכליות שמציע נמל לומה. שיתוף פעולה אזורי ופיתוח של תשתיות חלופיות יכולים לסייע בהפחתת התלות בנמל אחד ובחיזוק עצמאותן הכלכלית של מדינות אפריקה.