התוכנית המיוחדת לשיקום שכונות שנפגעו מטילים במלחמה מול איראן נפלה: השורה התחתונה של הדו\"ח הסופי של הצוות הממשלתי, שגיבש את מתווה השיקום, היא לא לקדם אותו. המשמעות היא שאין לדיירים שנפגעו כל חלופה והם מוצאים עצמם מול שוקת שבורה, כשלא ברור כיצד תפעל המדינה להקל עליהם. נכון לעכשיו, על הדיירים להמשיך לפעול מול רשות המסים במסלול של קרן הפיצויים. הבעיות שאותן הצוות לא הצליח לפתור, ובגינן ההמלצה לגנוז את המתווה, הן משפטיות, נולדו בעקבות התנגדות של היועצים המשפטיים של כל המשרדים הרלבנטיים ובהם משרדי המשפטים, האוצר, הרשות להתחדשות עירונית ומינהל התכנון. המשפטנים התנגדו בגלל חשש לפגיעה בזכויות הקניין. מסתבר שחמישה שבועות מאז המלחמה נגד איראן לא מספיקים כדי לפתור את המחלוקות, כשאף אחד משרי הממשלה שאמונים על הסוגיה לא השכיל לקבל החלטה. הבעיה המשפטית נובעת במיוחד בגלל שני מרכיבים בתוכנית. הראשון, אפשרות להכניס לתוכניות השיקום גם בניינים שלא נהרסו. השני, אפשרות של המדינה להפקיע את הדירות או את הזכויות שהן מקנות, במקרה שדיירי המתחם לא יגיעו להסכמות עם יזם בתוך 150 יום. כלומר, המתווה היה אמור לאפשר למדינה להפקיע דירות גם במקרים שבהם הבניין לא קרס ולכאורה לא קיימת הצדקה שיקומית. אנשי המקצוע בצוות הממשלתי הסכימו שאי אפשר לקדם את המתווה אם לא תתאפשר הכנסת בניינים שלא נהרסו למתחמי השיקום. וזאת, מאחר שאם יפעלו רק על פי הדרישות המשפטיות – אזי ייכנסו למתחמים שמיועדים לשיקום מעט מאוד בניינים, באופן שהופך את המודל לחסר טעם. בדו\"ח נכתב: \"לאחר בדיקה שנערכה יחד עם אנשי התכנון בצוות נראה כי מגבלה זו לא מאפשרת לבצע התחדשות עירונית במתחמים האמורים ומעקרת את עיקרי המלצות הצוות. במצב דברים זה, המלצתנו המקצועית היא לא לקדם את המתווה המוצע בדו״ח שכן אין טעם בקידום מתווה מוגבל אשר לא יביא לתוצאה הרצויה\".