ממשלת קניה הסירה את אישומי הטרור נגד הפעיל בוניפס מוואנגי, אך הוא עדיין יעמוד לדין בגין החזקת תחמושת ללא רישיון נשק תקף. מוואנגי נעצר בביתו שבלוקניה על ידי שוטרים מהמחלקה לחקירות פליליות, לאחר שהרשויות טענו כי מילא תפקיד לוגיסטי ופיננסי מרכזי בהפגנות האחרונות. ההפגנות, שהיו קטלניות במיוחד, גרמו למותם של לפחות 50 בני אדם, הרס רכוש ציבורי ופציעתם של שוטרים. מעצרו של מוואנגי עורר ביקורת מצד ארגוני חברה אזרחית וארגוני זכויות אדם, שטענו כי הממשלה משתמשת בחוקי הטרור כדי לדכא התנגדות. אשתו, נג'רי, אמרה ברשתות החברתיות כי שוטרים הזכירו טרור והצתה בעת מעצרו והחרימו את הציוד שלו. מוואנגי, מבקר ותיק של הממשלה, נעצר בעבר ואף קיבל איומים, אך רבים רואים בתקרית זו החמרה במאבק נגד הפגנות צעירים. המקרה של מוואנגי מעלה שאלות קשות לגבי חופש הביטוי וההפגנה בקניה, כמו גם לגבי השימוש בכוח על ידי המשטרה והרשויות. האם הממשלה מנסה להשתיק קולות ביקורתיים, או שהיא פועלת כדי לשמור על הסדר הציבורי ולמנוע אלימות? התשובות לשאלות אלו אינן פשוטות, והן משקפות את המורכבות של המצב הפוליטי והחברתי בקניה. מעצרו של מוואנגי וההאשמות נגדו עוררו גל של תגובות ברשתות החברתיות, כאשר רבים הביעו תמיכה בו וגינו את הממשלה. אחרים, לעומת זאת, טענו כי מוואנגי אחראי להסתה לאלימות וכי יש להעמידו לדין. הוויכוח הציבורי סביב המקרה של מוואנגי ממחיש את הפערים העמוקים בחברה הקנייתית, ואת חוסר האמון בין האזרחים לממשלה. כדי להבין את הרקע למעצרו של מוואנגי, חשוב להכיר את ההיסטוריה שלו כפעיל חברתי ומבקר של הממשלה. מוואנגי היה מעורב במספר רב של הפגנות ומאבקים ציבוריים, והוא ידוע בדעותיו הנחרצות ובביקורתו החריפה כלפי השלטון. הוא גם הקים מספר ארגונים ועמותות שמטרתם לקדם זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק בקניה. פעילותו של מוואנגי הפכה אותו לדמות שנויה במחלוקת, כאשר מצד אחד הוא זוכה להערצה רבה מצד תומכיו, ומצד שני הוא סופג ביקורת קשה מצד מתנגדיו. הממשלה הקנייתית רואה בו גורם מפריע ומסוכן, והיא נקטה נגדו מספר פעמים צעדים משפטיים ואחרים. עם זאת, מוואנגי לא נרתע ממאבקו, והוא ממשיך להיאבק על עקרונותיו ועל זכויות האזרחים בקניה. הסרת אישומי הטרור נגד מוואנגי היא אמנם צעד חיובי, אך היא אינה מבטיחה כי הוא יהיה חופשי ממעצרים והאשמות בעתיד. הממשלה הקנייתית עשויה להמשיך ולנסות להשתיק אותו ולפגוע בפעילותו, באמצעות שימוש באמצעים משפטיים ואחרים. לכן, חשוב להמשיך ולעקוב אחר המתרחש בקניה, ולתמוך בפעילים ובארגונים הנאבקים על זכויות אדם ודמוקרטיה במדינה.

התואר החדש של נשיא אוגנדה, מוסבני, מעורר מחלוקת ציבורית. הנשיא יוורי מוסבני העניק לעצמו תואר חדש, "סמאלונגו", שמשמעותו המילולית עשויה להיות "אדון השממה". התואר החדש עורר דיון ציבורי סוער באוגנדה, כאשר התגובות נעו בין ספקנות לשונית להתנגדות מוחלטת. מוסבני אמר שהתואר הוא תזכורת ל"בזוקולו" (נכדים) של מלחמת הבּוּשׁ שהעלתה את ממשלתו לשלטון. המהלך מגיע כאשר המדינה נערכת לעונת בחירות מתוחה נוספת. מוסבני השתמש במספר שמות סמליים במהלך קמפיינים קודמים, כולל "סאבאלואני" (לוחם ראשי), "סאבאגבה" (שליט עליון) ו"ג'אג'ה" (סבא). האופוזיציה דחתה את התואר החדש כהסחת דעת פוליטית, ובלשנים הטילו ספק ברלוונטיות התרבותית של "סמאלונגו", והזהירו כי ניתן לנצל לרעה סמלים. הביקורת על התואר החדש של מוסבני משקפת את חוסר שביעות הרצון הגוברת באוגנדה מהשלטון הארוך שלו. מוסבני מכהן כנשיא אוגנדה מאז 1986, והוא נחשב לאחד המנהיגים הסמכותיים ביותר באפריקה. הוא הואשם בדיכוי האופוזיציה, בהגבלת חופש הביטוי ובשחיתות שלטונית. הבחירות באוגנדה מאופיינות באלימות, בהונאה ובאי סדרים, והאופוזיציה טוענת כי מוסבני משתמש בכוח כדי להישאר בשלטון. התואר החדש של מוסבני נתפס בעיני רבים כניסיון נוסף לחזק את מעמדו ולשמר את שלטונו. האופוזיציה טוענת כי מוסבני מנסה ליצור לעצמו תדמית של מנהיג חזק ובלתי מעורער, כדי להרתיע את מתנגדיו ולשמור על תמיכת הציבור. עם זאת, נראה כי המהלך של מוסבני השיג את התוצאה ההפוכה, והוא רק הגביר את הביקורת נגדו ואת התסיסה הציבורית. הוויכוח סביב התואר החדש של מוסבני ממחיש את המאבק המתמשך באוגנדה בין כוחות הדמוקרטיה והאוטוקרטיה. האם אוגנדה תצליח להשתחרר משלטונו של מוסבני ולעבור לדמוקרטיה אמיתית? התשובה לשאלה זו אינה ברורה, והיא תלויה בגורמים רבים, כולל כוחה של האופוזיציה, תמיכת הציבור וגישת הקהילה הבינלאומית. עם זאת, דבר אחד ברור: המאבק באוגנדה רחוק מסיום, והוא צפוי להימשך עוד זמן רב. מעבר לנושאים הפוליטיים, התואר החדש של מוסבני מעלה גם שאלות תרבותיות ולשוניות. בלשנים אוגנדים הטילו ספק ברלוונטיות התרבותית של המילה "סמאלונגו", וטענו כי היא אינה מוכרת או בשימוש נפוץ באוגנדה. הם הזהירו כי השימוש בסמלים ובתארים שאינם מושרשים בתרבות המקומית עלול להיות בעל השפעה הפוכה, ולגרום לניכור ולחוסר אמון בקרב הציבור. בנוסף, יש הטוענים כי התואר החדש של מוסבני הוא ביטוי של יהירות וחוסר צניעות. הם מציינים כי מוסבני כבר מחזיק במספר רב של תארים וכיבודים, וכי אין לו צורך בתואר נוסף כדי להאדיר את שמו. התואר החדש נתפס בעיני רבים כניסיון נוסף של מוסבני לבסס את מעמדו כ"שליט עליון" ולשכנע את הציבור כי הוא עומד מעל כולם.