ממשלת בריטניה הביעה תקווה להימנע ממכסי הפלדה והאלומיניום של הנשיא טראמפ, אך בסופו של דבר לא קיבלה פטור. ראש הממשלה קיר סטארמר הצהיר כי בריטניה תשקול את כל האפשרויות, אך לא הכריז על תגמול מיידי. הבה נבחן לעומק את ההשפעה האפשרית על בריטניה ומה עשוי לקרות בהמשך. בשנת 2024, שווי יצוא הפלדה והאלומיניום הגולמיים של בריטניה לארה"ב עמד על כ-470 מיליון ליש"ט. עם זאת, חשוב לציין כי מכסים אלה חלים גם על מוצרים המיוצרים מפלדה ואלומיניום, החל מציוד כושר ועד לרהיטים ומכונות. על פי הערכות של צוות החשיבה Global Trade Alert, יצוא מוצרים אלה מאנגליה לארה"ב בשנת 2024 עמד על כ-2.2 מיליארד ליש"ט. לפיכך, השווי הכולל של יצוא בריטי שנפגע עומד על כ-2.7 מיליארד ליש"ט בשנה. בהקשר רחב יותר, בריטניה ייצאה סחורות בשווי של כ-58 מיליארד ליש"ט לארה"ב בשנת 2024, כך ששיעור הסחורות שנפגע ממכסים אלה מייצג מעט פחות מ-5%. בריטניה מקווה להגיע להסכם סחר חופשי עם ממשל טראמפ, מה שעשוי להוביל להסרת מכסים אלה. עם זאת, אין לנו דרך לדעת אם – או מתי – ניתן יהיה להגיע להסכם כזה. נתונים אלה ממחישים את החשיבות של שמירה על יחסים כלכליים תקינים, במיוחד בתקופה של אי ודאות גלובלית. כדאי גם לזכור את ההשפעה של מכסים על תעשיות מקומיות, כמו תעשיית הפלדה הבריטית, שנאבקת כבר שנים עם תחרות עולמית ושינויים מבניים. אם כבר מדברים על שינויים מבניים, האם ידעתם שתעשיית הפלדה הבריטית הייתה פעם אחת הגדולות בעולם? בשנות ה-70, היא העסיקה מעל 300,000 עובדים, אך כיום המספר הזה הצטמצם משמעותית. הסיבות לכך מגוונות, כולל תחרות מצד מדינות עם עלויות ייצור נמוכות יותר, השקעה לא מספקת בטכנולוגיות חדשות ושינויים בביקוש העולמי לפלדה. מכסים יכולים להוות גורם נוסף שמקשה על התעשייה להתחרות בשוק העולמי. עם זאת, ישנם גם קולות הטוענים שמכסים יכולים להגן על תעשיות מקומיות מפני תחרות לא הוגנת ולעודד השקעות מקומיות. הוויכוח הזה מורכב ואין לו תשובה חד משמעית.

טראמפ איים גם להטיל מכסים הדדיים על כל שותפות הסחר של ארה"ב, כולל בריטניה, החל מהחודש הבא. מדובר במסים על יבוא לארה"ב שנקבעים בשיעור דומה למסים שמדינות אחרות מטילות על סחורות שהן מייבאות מארה"ב. הבית הלבן הצהיר כי בקביעת גובה המכסים, הוא יתחשב בשיעורי מס הערך המוסף (מע"מ) של המדינות. ממשלת ארה"ב רואה במע"מ מס שמפלה יבוא אמריקאי, למרות שהוא חל במידה שווה על יבוא ועל סחורות המיוצרות בייצור מקומי. בבריטניה יש שיעור מע"מ סטנדרטי של 20%, מה שעלול להוביל לכך שבריטניה תיפגע ממכס הדדי משמעותי מצד ארה"ב. בעוד שבריטניה עדיין לא נוקטת בפעולת תגמול, האיחוד האירופי כבר אישר כי הוא מתכנן להטיל מכסים על סחורות מיובאות מאמריקה בשווי של 26 מיליארד אירו (22 מיליארד ליש"ט) בשנה. האיחוד האירופי מכוון לסחורות אמריקאיות, כולל ויסקי בורבון, ג'ינס ואופנועי הארלי-דוידסון, הנחשבים לרגישים מבחינה פוליטית באמריקה בגלל מעמדם האיקוני ובגלל המדינות בארה"ב שבהן חלקם מיוצרים. למרות התקווה להסכם סחר חופשי, בעקבות מכסים הדדיים שיוטלו על ידי ארה"ב, הנתפסים כבלתי הוגנים ועונשיים, ממשלת בריטניה עלולה למצוא את עצמה תחת לחץ גובר לנקוט בפעולת תגמול דומה לאיחוד האירופי. מעניין לציין שהשימוש במכסים ככלי מדיני אינו חדש. לאורך ההיסטוריה, מדינות השתמשו במכסים כדי להגן על תעשיות מקומיות, להעניש מדינות אחרות או להשיג יתרונות כלכליים. לדוגמה, במאה ה-19, ארה"ב הטילה מכסים גבוהים על מוצרים מיובאים כדי לעודד את הצמיחה של תעשיות מקומיות. עם זאת, מכסים יכולים גם להוביל למלחמות סחר, שבהן מדינות מגיבות זו לזו בהטלת מכסים, מה שפוגע בסחר העולמי ובצמיחה הכלכלית. אז מה צופן העתיד? האם נראה הסכם סחר חופשי בין בריטניה לארה"ב, או שמכסים ימשיכו להוות מכשול בסחר בין שתי המדינות? רק הזמן יגיד.

לנשיא ארה"ב יש רשימה ארוכה – ולעתים קרובות משתנה – של הצדקות להטלת מסים אלה על יבוא. אחת מהן היא שהוא טוען שהוא רוצה להחזיר את ההגינות ליחסי המסחר של אמריקה עם שאר העולם. טראמפ מתלונן שלחלק מהמדינות האחרות יש מכסים גבוהים יותר על הסחורות שהן מייבאות מארה"ב, מאשר להפך. לארה"ב היה מכס חיצוני ממוצע של 3.3% בשנת 2023. זה היה נמוך מעט מהמכס הממוצע של בריטניה, שעמד על 3.8%. זה היה גם מתחת למכס הממוצע של האיחוד האירופי, שעמד על 5%, ולמכס הממוצע של סין, שעמד על 7.5%. עם זאת, המכס הממוצע של אמריקה היה נמוך בהרבה מזה של חלק משותפות הסחר האחרות שלה, כמו הודו (17%) ודרום קוריאה (13.4%). באופן כללי, לטראמפ יש לגיטימציה להצביע על כך שלחלק מהמדינות יש מכס ממוצע גבוה יותר על יבוא מאשר לאמריקה. אבל האם מכסים הם באמת הפתרון? ישנם כלכלנים הטוענים שמכסים פוגעים בצרכנים בכך שהם מייקרים את המוצרים המיובאים. הם גם יכולים לפגוע ביצואנים, מכיוון שמדינות אחרות עלולות להגיב בהטלת מכסים משלהן על סחורות אמריקאיות. מצד שני, ישנם כלכלנים הטוענים שמכסים יכולים להגן על תעשיות מקומיות ולעודד צמיחה כלכלית. הוויכוח הזה מורכב ואין לו תשובה קלה. מה שברור הוא שמכסים הם כלי מדיני רב עוצמה שיכול להיות לו השפעות משמעותיות על הכלכלה העולמית. מעבר לזה, האם חשבתם פעם על ההשפעה של מכסים על שוקי המניות? באופן כללי, מכסים נתפסים כשליליים עבור שוקי המניות, מכיוון שהם יכולים להוביל לאי ודאות ולפגוע ברווחיות של חברות. עם זאת, ישנם מקרים שבהם מכסים יכולים להועיל לחברות מסוימות, במיוחד אלה המתחרות עם יבוא זול. לדוגמה, אם ארה"ב מטילה מכס על פלדה מיובאת, זה יכול להועיל ליצרני הפלדה האמריקאים, מכיוון שהם יוכלו למכור את הפלדה שלהם במחיר גבוה יותר. לסיכום, מכסים הם נושא מורכב עם השלכות רחבות טווח. חשוב להבין את היתרונות והחסרונות של מכסים לפני שמגבשים דעה בנושא.