האג"ח של תמזה צונחות: מבט מעמיק על המשבר הפיננסיאגרות החוב שהונפקו על ידי חברת האם של תמזה, חברת המים השנויה במחלוקת, צנחו לשפל חסר תקדים, כאשר החברה נאבקת להבטיח את עתידה. הממשלה אותתה על נכונותה להתערב במידת הצורך, מה שמגביר את הלחץ על תעשיית המים הבריטית. האג"ח בסך 400 מיליון ליש"ט, שהונפקו על ידי חברת האם של ספק המים, קמבל, צנחו לשווי של 14.4 פני בלבד, לאחר שבעלי המניות רמזו על חוסר נכונותם להזריק כספים נוספים לחברת השירותים הכבדה בחובות. קבוצת בעלי המניות הייתה אמורה להזרים 500 מיליון ליש"ט עד סוף מרץ, אך סירבה לעשות זאת ואף הביעה נכונות למחוק 5 מיליארד ליש"ט מההשקעה, על רקע עימות עם רגולטור התעשייה אופווט בנוגע לתוכנית השיקום של תמזה. הנפילה בערך החוב של קמבל מדגישה את אי הוודאות של המשקיעים לגבי עתיד החברה, בתעשייה שבה חברות פרטיות הועמסו בחובות מאז ההפרטה בשנת 1989. האג"ח, שמגיעות לפדיון בשנת 2026, ירדו ביותר מ-80% במהלך השנה האחרונה, ומחירן צנח בחצי ל-12.7 פני בלבד לאחר עדכון בעלי המניות, לפני שעלה מעט ל-14.4 פני. בעלי המניות שכרו יועצים מומחים לשיקום באלוורז & מרסל לבחינת האפשרויות שלהם מול הנושים של קמבל, הכוללים מחזיקי אג"ח ומלווי בנקים. במקביל, תמזה עובדת גם היא עם חברת הייעוץ טנאו ובנקאים ברוטשילד על אפשרויות ארגון מחדש ומימון. קמבל צפויה לנסות לשכנע את המלווים שלה להסכים להסדר של החלפת חוב במניות.קמבל הייתה אמורה להחזיר 190 מיליון ליש"ט חוב עד סוף אפריל, אך הודיעה ביום חמישי כי לא תוכל לעמוד במועד זה. מקורות מסרו כי סביר להניח שיושג הסכם "הקפאה" על ההחזר. מנהלי תמזה מסרו כי חברת המים המגודרת, המשרתת 16 מיליון לקוחות, תמשיך לפעול כרגיל גם אם קמבל תקרוס. החברה הצהירה כי יש לה 2.4 מיליארד ליש"ט זמינים והיא יכולה להמשיך לפעול במשך 15 חודשים. החברה פועלת מול הממשלה להעלאת החשבונות בעד 40%, וכן לאפשר לה לשלם דיבידנדים לקמבל ולקבל קנסות סביבתיים נמוכים יותר. עם זאת, הממשלה הכינה תוכניות מגירה לקריסת תמזה, והחברה עשויה להיות מולאמת זמנית, שכן היא מתמודדת עם ביקורת על מצבה הפיננסי הרעוע, התשתית המזדקנת והרקורד הגרוע שלה בנוגע להשלכת ביוב. האם הממשלה תציל את תמזה? זו השאלה שמעסיקה כעת את שוקי ההון. המשבר הזה הוא תזכורת חריפה לסיכונים הטמונים בהשקעה בתשתיות, במיוחד כאשר מדובר בחברות עם חובות כבדים.

תפקיד הממשלה והרגולציה: ניתוח מעמיקסר רוברט גודוויל, יו"ר ועדת הסביבה, המזון והכפר, אמר ביום שלישי כי הממשלה ערוכה להתערב אם החברה תמשיך להיכשל במילוי חובותיה כלפי לקוחותיה. חבר הפרלמנט השמרני מסקרבורו וויטבי אמר לרדיו 4 של ה-BBC: "אני חושב שהמצב בתמזה (מים) עדיין מעורר דאגה רבה. הם ממונפים בכ-80% – זה כמו לקחת משכנתא של 80% על הבית שלך. עלינו להבטיח שהחברה הזו תעמיד את עצמה על בסיס כלכלי יציב כדי שנוכל להתקדם, אך הממשלה ערוכה להתערב במידת הצורך." הוא הוסיף: "התפקיד העיקרי של הממשלה הוא קודם כל להגן על הלקוחות, ושנית להגן על הסביבה. אני חושב שכולנו מבינים שאנו זקוקים להשקעה נוספת בניקוי המים שלנו כעת, כשאנו בודקים את השפכים הללו ויודעים מה קורה." בנוגע למימון מבצע ניקוי כזה, אמר גודוויל: "אנו זקוקים להשקעה נוספת, אך אין לעשות זאת באופן שיאפשר לחברות אלה לחמוק מהדרך הבלתי אחראית שבה רבות מהן נוהלו בעבר." דבריו של גודוויל מצביעים על כך שהממשלה עשויה לשקול הלאמה זמנית של תמזה אם החברה לא תצליח לייצב את מצבה הפיננסי. עם זאת, הלאמה כזו עלולה להיות צעד יקר ולא פופולרי, והממשלה עשויה להעדיף לנסות למצוא פתרון אחר.הרגולטור אופווט נמצא גם הוא תחת לחץ להבטיח שתמזה תעמוד בהתחייבויותיה. אופווט יכולה להטיל קנסות על תמזה אם החברה לא תצליח לעמוד ביעדי הביצועים שלה, והיא יכולה גם לדרוש מתמזה לבצע השקעות נוספות בתשתית שלה. עם זאת, אופווט הואשמה בכך שהיא רכה מדי עם חברות המים בעבר, ויש קריאות להעניק לה סמכויות חזקות יותר. האם הרגולציה הנוכחית מספיקה כדי להגן על הצרכנים והסביבה? זו שאלה מורכבת הדורשת דיון מעמיק.

השלכות רחבות יותר על תעשיית המים: מבט לעתידאנליסטים ב-RBC אמרו: "פתרון סוגיית תמזה יהיה חשוב ביותר עבור המגזר כולו. אין לנו כרגע נראות מתי נראה בהירות בנושא זה. עם זאת, המצב מציב אתגר משמעותי הן לממשלה והן לרגולטור, בהתחשב במעמדה של תמזה כחברת המים הגדולה ביותר במגזר." המשבר בתמזה מעלה שאלות רחבות יותר לגבי עתיד תעשיית המים בבריטניה. מאז ההפרטה בשנת 1989, חברות המים הועמסו בחובות, והן הואשמו בכך שהן מעדיפות את בעלי המניות על פני הלקוחות והסביבה. יש קריאות להלאמה מחדש של תעשיית המים, או לפחות לרפורמה משמעותית באופן שבו היא מוסדרת. אחת האפשרויות היא להקים רגולטור חזק יותר עם סמכויות גדולות יותר להטיל קנסות על חברות שלא עומדות בהתחייבויותיהן. אפשרות נוספת היא לחייב את חברות המים להשקיע יותר בתשתית שלהן, גם אם זה אומר להעלות את החשבונות ללקוחות. לא משנה מה הפתרון, ברור שצריך לעשות משהו כדי להבטיח שתעשיית המים תוכל לספק מים נקיים ובטוחים לכולם. המשבר בתמזה הוא קריאת השכמה לתעשייה כולה, והוא חייב להוביל לשינוי משמעותי. המשקיעים צריכים להיות מודעים לסיכונים הטמונים בהשקעה בתעשיית המים, ועליהם לדרוש מחברות המים להיות אחראיות יותר כלפי הלקוחות והסביבה. האם נראה שינוי אמיתי בתעשיית המים? רק הזמן יגיד.