מתנה שזכיתי לה בחג המולד האחרון נראית, מבחינות רבות, כמו גחמה של עולם הטכנולוגיה המודרני. חברה טובה שלי העניקה לי ספר שנכתב על ידי בינה מלאכותית, titled "Tech-Splaining for Dummies". על העטיפה מופיע שמי ודיוקני, והספר מתהדר בביקורות חיוביות. ועדיין, כל מה שכתבתי בו נוצר על ידי מערכת בינה מלאכותית, כשהיא מתבססת על כמה הקשרים שהספקתי לספק לחברתי, ג'נט. בעודי ממתינה לקרוא את דברי החכמה שכתבה

נראה שבעיקר מדובר בשילוב של ספר עזרה עצמית עם קולאז' של אנקדוטות אישיות. אני לא מכחישה שהספר מצחיק במקומות מסוימים, אך הוא מלא בשטף שחורג לעיתים מהגיוני, ומרגיש הרבה יותר ארוך מכפי שהוא צריך להיות. ככל שאני קוראת יותר, אני מתחילה לתהות אם המידע הובהר בעקבות ההקשרים שסיפקתי או שמא התכנית חיצרה מעבר לכך ומילאה אותו בנתונים אחרים שאין להם קשר ישיר למי שאני. משפטים רבים מתחילים ב"ככתבת טכנולוגיה מובילה…" – ניסוח שמעורר בי חוויה לא נוחה, כאילו נלקח ממקורות אונליין, ורבים מהם חוזרים והופכים לשדה של הזיות, כמו החתול שלי – שהוא בכלל לא שלי. השפעת הטכנולוגיה הזו על תחום הכתיבה, ויצירת הספרים בפרט, מצביעה על מגמות מטרידות, המאתגרות לא רק כותבים מקצועיים, אלא גם את תהליכי יצירה בשוק הכותבים כולו.

בשוק הספרים המקוון, כאשר חברות רבות מציעות שירותי כתיבה בעזרת בינה מלאכותית, מתעוררת השאלה הכיצד ניתן לאזן בין היכולת של היוצרים להגן על עצמם לעומת האפשרויות היצירתיות שמספקת הטכנולוגיה. לצד המשלוח של הספר שלי, חברת BookByAnyone, הבעלים שלה, אדיר מאשיח, מעיד על כך שהחברה מכרה 150,000 ספרים מותאמים אישית. כל ספר כזה עולה 26 ליש"ט, ויתכן שהתוצאה הנוצרת עשויה להזכיר את עבודותיי המקצועיות, אך למעשה, מדובר בתוצר שהזמן שלו מינימלי, מה שלא יכול שלא לערער את העניין שלי במסלול היצירתי שלי ככותבת. אמנם ביקורת טכנית קובעת שהטכנולוגיה יכולה לנוע בין רמה נמוכה למקצועית, אך מצטרפות לכך תגובות לא מעטות מכיוונם של מוזיקאים, סופרים ואמנים שמדאיגים את התחום. הם טוענים שסוגיית הזכויות היא נושא קרדינלי שיש לטפל בו.