בנק העולמי השהה את המימון לפרויקט תיירות בטנזניה שגרם לסבל לתושבים רבים, כך טוען ארגון זכויות האדם האמריקאי "אוקלנד אינסטיטוט", אשר קורא להשעיית המימון מזה זמן רב. הפרויקט, בהיקף של 150 מיליון דולר, נועד לשפר את ניהול המשאבים הטבעיים ואת נכסי התיירות בחלק המרוחק בדרום טנזניה, והשאת המימון השפיעה על קהילות מקומיות רבות.ההודעה על השהיית המימון, שהחלה במרץ 2023, סופרה על ידי הארגון, שהדגיש כי המהלך היה "מאוחר מדי". מאז שהחל הפרויקט בשנת 2017, כבר הועברו סכומים של לפחות 100 מיליון דולר לצורך פיתוחו. האוקלנד אינסטיטוט טוען כי הכישלון של בנק העולמי לפעול במהירות גרם לנזקים חמורים לקהילות המקומיות.במלוא הפרטים, הארגון טוען כי הממשלה הטנזנית נקטה בטקטיקות שנועדו להפרות את קהילות האינדיאנים באזור, המעניקות תמונה מדאיגה על מצב זכויות האדם במדינה. לפי דיווח שפורסם בנובמבר, מתקנים של הבנק באוגנדה לא הצליחו להכות את עצמן על השלכות האלימות והמעצר הרדוף של הקבוצות המקומיות במדינת הטנזניה, והמשבר הבא את הצעט דחוף את הכנס בסבסוד לפעלת התיירות.בנק העולמי הגיב להאשמות, והדגיש כי יש לו אפס סובלנות כלפי אלימות לאור פרויקטים שהוא מממן. הם יידעו כי ועדת בודקים בודקת תלונה הקשורה להיבטים הלא-עמידים של הפרויקט. בשנת 2024, הרכזים פעלו בצורה בלתי חוקית, תוך החרמת צאן של רועים יחד עם מניעת חקלאות, והשפעתם הייתה קטלנית לעשרות משפחות מקומיות. תוך התמקדות עצמאית להנחות את סיכוני החברה על ידי דיכוי מקומיים, הפעולות הללו הובילו להשפעה שסיכנה את חייהם של תושבי טנזניה.בנק העולמי לא התקבל על פקודת המידע ממשרד הממשלה הטנזני, אך ראש האוקלנד אינסטיטוט, אנוראדה מיטל, האירה על השהיית המימון כהצלחה משמעותית לקהילות המידה גודל במזרח אפריקה. מיטל הוסיפה כי זהו מסר שירוויח את המדינה לעניין של קיום של כללים והגנות חדשות לעבתות האחריות של טנזניה.

במקביל למצב התיירות והכלכלה בטנזניה, המדינה מרבה להשקיע בתיירות כמנוף לפיתוח, במטרה להגדיל את הכנסותיה ממקורות חוץ. עם זאת, תופעת גיוס הכספים להרחבת אזורי התיירות והפארקים הלאומיים לא פוסחת על תופעות אלימות כלפי קהילות מקומיות. זה הביא את טנזניה לעימות עם קהלים מקומיים ממקום מושבים אלימים המאגרים את המידע על הרס הקהילות.לאור המצב הזה, ולעדויות הרבות על הפרות זכויות האדם, מתחילה טנזניה לעבור תהליך של שיפוט של תמונות ההתנהלות של הממשל בנוגע לתיירות. דוחות כמו "94% מהאגרות המשויכות לתיירות מסייעות לפיתוח האפליה החברתית והאזרחית שמחייבת את המחוי של התיירות בעיר – כך שהזכויות של קבוצות מקומיות מצטמצמות", הביאו לעודד את המימון. על פי דוחות אחרות שהוגשו לארגונים בינלאומיים, הראותות החברתית מגבירה את יחסי הגומלין מעוצבים בין תיירות לבין שמירה על חיי אנשים.בניה מחודשת של הפארקים התקבלה כהרוויה מקומית של משאבים; משאבים שעוד מהחסרונות לקהילות שיושבות ליד טנזניה האחראית על התיירות. התפתחותן של תיירות ומדיניות כוללניות להורדה של הרווח המקומי – וגם אם זה בביטחון של עבודה או בפרויקטים נוקשים של עזרים באזורים שהפכו כמו פליטי מלחמה – זה עשוי להוות הבדל בעשייה שהיא נהדרת. תהליך זה היה כך גם כאשר נשקל שינוי של עקרונות השוק.בנק העולמי נדרש להבין כי מדובר במצב שאין באפשרותו להמשיך עם ההגבלה, וכי ההפסקה הזו היא תוצאה של דרישות עולמיות להפסיק עם המדיניות הלא מוסרית. במקביל, המשרד הטנזני נותר עם כל כך הרבה שאלות שעליו להנהיג תהליכי פיקוח על פעילותו, על מנת לשפר את תיירות בת קיימא לאורך כל השנים.בסיכום דבר, על אף שהמימון של הבנק הוקפא, הבעיה של זכויות האדם במגזר אינה נעלמת – זהו סיפור שממשיך להתגלגל. השינויים הנדרשים לא ייעשו ביום אחד, אבל ההודעה האחרונה של בנק העולמי עשויה להיות קריאת השכמה שתעורר את הממשלות לקחת אחריות רבה יותר על הכשלים בתחומי הטיולים והחיים המקומיים. ההחלטות המשמעותיות האחרונות באות לאור ההבנה כי יש לחץ עולמי מצד קהילות מופלות, ומחייבות שמירה על זכויות יסוד ועקרונות מוסריים בטווח הארוך.