מה הופך את המסלול לאתלטיקה למהיר? מסלולי האתלטיקה הפכו לא רק ללוח משחק אלא גם לאומנות. עם הסטדיון החדש בפריז לקראת האולימפיאדה, נכנסו לתמונה טכנולוגיות חדשניות שיעזרו למתחרים להשיג זמנים מרשימים יותר. המסלול החדש, שצבוע באדום סגול, ייחודי במראהו וזכה לתשומת לב רבה. "זהו צבע נועז", אומר מאוריציו סטרופיאנה, מנכ"ל קבוצת מונדו, אשר הקימה את המסלול. "השחקנים יזכרו מיד את המשחקים בפריז".ליצור מסלול אתלטי לכל אורך הוא תהליך מורכב שארך כעשרה שבועות, ונעשה לאחר סיום גביע העולם ברוגבי. קבוצת מונדו הוקמה באיטליה והחלה ביצור מסלולי אתלטיקה בשנות ה-70. עם כל מסלול חדש שהיא מייצרת, היא מתמקדת בשיפור הביצועים. המסלול בפריז ניתן עד 2% מהיכולת של המסלול בטוקיו ב-2020, ורבים טוענים כי הוא המהיר ביותר שנעשה אי פעם. מתחת לשכבת הצבע הייחודית, נמצאת טכנולוגיית רצועת גומי מתקדמת הכוללת שתי שכבות. השכבה התחתונה מתוכננת לספק שיכוך, כך שהאנרגיה מתממשת חזרה באותה הרגע כשהרגל עוזבת את המסלול.

הכנה וגידול מסלולי האתלטיקה התפתחו במהלך השנים עם דגש על הביצועים האטלטיים. כשסיר רוג'ר בניסטר רץ את המייל הראשון מתחת לארבע דקות בשנת 1954 על מסלול סיד, לא הייתה אז טכנולוגיה כזאת. המסלול היה מורכב משברירי סלעים שהיו קשים ומאוד מהירים, אך עדיין היו בעלי חסרונות. "אתה היית יוצא מהישיבה כולך מכוסה בעפר", זוכרת מריה מקמברי, שהתמודדה במרוץ 5000 מטרים באולימפיאדת אטונה ב-2004. למרות הקשיים, המסלולים הללו סללו את הדרך לחדשנות בתחום.האולימפיאדות עדיין השתמשו במסלול הסיד האדום עד לשנת 1968, כאשר במקסיקו נבחר לראשונה למסלול פוליאוריתן שנעשה על ידי חברת 3M, אשר יצרה גם את הנייר הדבק הידוע. בעוד שהמסלולים הללו לא היו מהירים יותר בהכרח, הם נחשבים לעמידים יותר בפני מזג האוויר. בעשור האחרון השיפורים בנוסחאות הפוליאוריתן הולכים ומתרקמים ולכן לא מפתיע לראותם קיימים במסלולי האתלטיקה עד היום.

עם השנים, השימוש בחומרים מתקדמים יכול בהחלט לשפר את איכות המסלולים. את אולימפיאדת 1976 במונטריאול עשה הייתה הפעם הראשונה בה השתמשו במסלול גומי מתוצרת מונדו. "המסלול במונטריאול היה פשוט מרהיב", מחמיאה מקמברי, "אך יש כאלה שהביעו חשש מהקושי שלו". בעבודה עם חומרים מתקדמים, מטרת המהנדסים היא לייצר מפני קפיצה שישמרו על אופי התחרות. מהנדסים כמו ג'ואאו בומפימ מאמינים כי המסלול האידיאלי הוא כזה שמשלב תכונות מנוגדות: היכולת להיות קשה אך גם רכה ובכך להעניק לכל ספורטאי תמיכה נכונה. "מסלול טוב צריך להיות מסוגל לספוג את הכוח שהמאמן מתמודד מולו", הוא מסביר. החידושים ההנדסיים בהחלט יכולים להציע לצופים ולספורטאים מהירויות חדשות, וליצר תוצאות שלא עמדו על סדר היום בעבר. כאשר מתקדמים לקראת המשחקים בפריז, נראה כי המסלול החדש יוכל לתת הזדמנות למתחרים להשיג הישגים חדשים.