העסקה המבעיתה של גוגל ואמזון עם ישראל חושפת את טבענו.
לאחרונה נחשף כי גוגל פיטרה 28 עובדים בעקבות מחאות כנגד פרויקט נימבוס, הסכם לאספקת שירותי ענן בשווי 1.2 מיליארד דולר עם ממשלת ישראל. עובדים בשתי החברות טוענים כי ההסכם מספק טכנולוגיות מתקדמות לזרועות הביטחון של ישראל, שעלולות להוות איום על חיי פלסטינים בעזה ובגדה המערבית. דיווחים מ'האינטרספקט' ומ'טיים' מצביעים על כך שפרויקט נימבוס מאפשר לשירותים צבאיים לגשת לטכנולוגיות המתפתחות במקביל. הפיטורים, שאושרו על ידי גוגל, התרחשו שעות לאחר שכוח שיטור עצר תשעה עובדים במהלך הפגנות בכניסה למשרדיו של מנכ"ל Google Cloud, תומס קוריאן, בסן נורדייל שבקליפורניה ובמשרד החברה בניו יורק. כל אחד מהעובדים העצורים פוטר, בצירוף 19 משתתפים נוספים שהשתתפו במחאה. דוברת גוגל, אנה קובאלצ'יק, אישרה כי העובדים פוטרו לאחר שסוכנויות אכיפת החוק קיבלו את האחריות להסירם מהמבנה כדי להבטיח את שלומם של המשרד.
מחאת העובדים נגד פרויקט נימבוס התבצעה לאור העלייה במספר ההרוגים הפלסטינים בעקבות התקפות צה"ל על חמאס בעזה, שהגיעו ליותר מ-34,000. בעוד שההפגנות ברחובות ניו יורק, סן נורדייל וסיאטל תפסו כותרות רבות, דוברת גוגל ציינה כי מספר המשתתפים היה "קטן" יחסית לאוכלוסיית העובדים הכללית. גוגל, שמשתייכת לאלבפבית, מנהלת כחמישה עובדים מתוך 180,000 בכל הסניפים שלה. בכמה מהמקרים, עובדים שיצאו בהחלטות לא הייתה עשויה להשפיע ישיר על המחשה של ההצבעה.
עדויות של עובדים שהתראיינו, כמו ג'ין צ'ונג, דוברת קואליציית 'בלי טכנולוגיה לאפרטהייד', מדברות על כך שמובילי המחאות בעבור זכויות עובדים מרגישים בעיקר נבגדים מחוסר תמיכת ההנהלה. "אנחנו רואים שהחברה עוסקת בהפרות חמורות של חוקי ההגנה על עובדים," טוענת צ'ונג. "חלק מהעובדים שפוטרו לא השתתפו במחאות באופן פעיל, אלא רק נכחו במחאות חיצוניות." זלדה מונטס, מהנדסת תוכנה לשעבר ביוטיוב, שהשתתפה בעובדת מחאה בניו יורק, ציינה את תחושת האכזבה שלה מהתנהלות החברה, "ברור לגמרי שגוגל עוסקת בהתנהלות לא חוקית כדי להרתיע את המארגנים", אמרה בפרשנות נחרצת. "אני מאוכזבת עד כמה גוגל יכולה להיות רעה, אך לא מופתעת – הם רואים את זה הרבה יותר קשה כשעובדים שובתים, מאשר את העובדה שהטכנולוגיה שלהם פוגעת בחיים."

בסופו של דבר, ישנה קריאה אמיצה לעובדים להפגין נגד השפעתם של טכנולוגיות על סכסוכים לאומיים ולכוחניות שלהן. ההסכם בין גוגל לישראל מציב במרכזו דיון על ההשפעות המוסריות והחוקיות של שיתופי פעולה טכנולוגיים, בפרט כאשר מדובר במצב שבו טכנולוגיות מתקדמות עלולות לשרת מטרות אלימות. ייתכן שעל שוק הטכנולוגיה לא רק להיבחר לפי הצלחה פיננסית, אלא גם על פי היכולת שלה לשמור על המוסר בחברה האנושית.
באופן כללי, פרשת פיטורי העובדים בגוגל מהווה אבן דרך בכדורסל הכוח שעשוי לעורר מחדש את השיח על אתיקה בעולם הטכנולוגי. הכוח שמחזיקות חברות טכנולוגיה כשוהות לחדרי הסחר וממשלות בעולם, הוא עדיין נושא המושך תשומת לב רבה. יש להבטיח שלא רק הכסף שמנחה את תפעול הטכנולוגיות, אלא גם עקרונות אתיים שיהוו בסיס לעבודת המהנדסה המתקדמת במאה ה-21.