בעקבות גידול במדינות נאט"ו שמלאות בהתחייבות להוצאות ביטחוניות, עולה השאלה כיצד ההסכם עם רוסיה ישפיע על ההסכם הנוכחי. רוסיה, שכבר מגבירה את נוכחותה באזורי הגבול בין המדינות החברות בנאט"ו, לא מדברת על רכישת נשק בעדיפות נמוכה. החלטת מדינות אירופה להשקיע בסכום כולל של 380 מיליארד דולר אמריקאי בתכנון ביטחוני 2024, מהווה ציון דרך חיובי עבור הארגון. מזכיר כללי של נאט"ו, ינס סטולטןברג, ציין כי מדובר בפעם הראשונה שההוצאות יעמדו על 2% מהתוצר של המדינות המשותפות. סטולטןברג ציין כי "אנו מסמנים התקדמות אמיתית, חברי הארגון האירופי משקיעים יותר, אך יש עדיין כאלה בדרכם להיענות לפסיקה שהוסכמה בפסגת וילנה על כך שכל המדינות המוסדות חייבות להעמיד 2%, שרמת ההשקעה הזו חייבת להיות מינימלית." הוא הוסיף כי ההוצאה הכוללת תגיע ל-2% בשנת 2024, עלייה מ-1.56% ב-2019 ו-1.85% ב-2023. מדינה המובילה בהוצאות היא פולין, עם 3.9% מהתוצר הלאומי צועד להוצאות ביטחוניות, אחריה במדרגה ארצות הברית עם 3.49% ויוון עם 3.01%. השיפור המהיר בנכונות ההשקעה מסביר את האיום שהציבה רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה, מה שדרבן מדינות רבות להקצות תקציבים משמעותיים יותר להשקעות.

בעקבות החששות גברה גם הנטייה להאט מימוש מטרות פוליטיות. אסטוניה אמרה כי רוסיה מתכוונת לבצע רפורמות בצבא בעקבות הכישלון מבצעי באוקראינה, כולל שינוי במבנה הפיקוד והוספת יחידות חדשות "בכולם כמעט" במטרה להרחיב את מספר אנשי הצבא, ולפי הערכות היא מנסה להכפיל את כוחות הצבא שלה ל-1.5 מיליון עובדים. רפורמות אלו מתוכננות לצאת אל הפועל בשלוש עד ארבע שנים הקרובות ויכללו תנועה של המוקד לעבר הגבול עם פינלנד לאור הצטרפותה לנאט"ו והוספת גזרות צבאיות תחת פיקוד חדש במבנה 44.לפי דעותיהם של המומחים באסטוניה, תקיפה צבאית מצד רוסיה נחשבת כיום ל"לא סבירה" מה עוד שהיא מתמקדת בהמשך העניינים באוקראינה, ויכולה להתבצע אם אירופה לא תגיב ותשקול את מה שכוחות רוסיה מבצעים היום.\