בן־גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי השני של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא"י.
בתפקידיו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית ויושב ראש ההנהלה הציונית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם מילא תפקיד מרכזי בניסוח מגילת העצמאות, היה הראשון לחתום עליה והכריז ב־14 במאי 1948 על הקמת מדינת ישראל. עם הקמת המדינה החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות, וחתם על הפקודה להקמת צה"ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה על הפגזת האונייה אלטלנה ועל פירוק מטה הפלמ"ח.
