השבוע בישראל עמד בסימן פקיעת אופציות המעו"ף. בשבועות האחרונים אני רושם לא פעם כי מייחסים לשחקנים כח גדול משמעותית מהמצב לאשורו. רבים, לרבות אתרים כלכליים, אינם מבינים כי מחזורי מסחר נמוכים לא משרתים את השחקנים אלא דווקא פוגעים בהם, וכתוצאה מכך רבים מהשחקנים נמנעים בשלב זה מלחזור לשוק או סוגרים פוזיציות ימים רבים לפני הפקיעה בשל החשש מתנודה חדה. שתי עובדות מחזקות את האמור לעיל: ראשית, אם אכן השוק היה מוחזק ע"י השחקנים הרי שהיינו רואים התפרקות מייד לאחר הפקיעה. לא זאת בלבד שהשוק לא קרס אלא אף התחזק ככל שנקפו שעות המסחר ואף המסחר הסתיים בעליות. שנית, המחזור בפקיעה עמד על 463 מליון ₪. מדובר על המחזור החלש ביותר בשנים האחרונות ואע"פ שהשוק היה כבר מלכתחילה ברמות הכתיבה קרוב לוודאי שאם היו שחקנים גדולים מעורבים במסחר, היינו רואים משיכה של השוק מעלה בצורה בולטת יותר לשם הגדלת רווחים. כך או כך, מפת הפוזיציות לחודש מרץ מגלה מצב חדש שלא שרר בשוק זמן רב. בחודשים האחרונים היתה הסכמה שבשתיקה בין השחקנים על כיוון הפקיעה הרצוי. זה לא שקיים תיאום בין כל הגופים והשחקנים הפרטיים אלא שסוחרים מיומנים יודעים לזהות תנועה של שחקנים עמיתים, לנתח אותה, ולהבין מה כיוונו של אותו גורם – ובהתאם לכך ליישר קו. הפעם, בחודש מרץ, אנו רואים כי קיימת התפצלות פוזיציות פתוחות לשתי רמות. הרמה הראשונה, מכוונת לפקיעה סביב רמות 650, ואילו הרמה השנייה מכוונת לפקיעה ברמות 600 הנקודות. מצב כזה לרוב לא נמשך זמן רב ומהר מאוד אחד הצדדים בד"כ סוגר פוזיציות, ומתאים את עצמו בהתאם לכיוון השוק. המשמעות היא שאם בשבוע הקרוב המעוף יברח לכיוון 620-630, השחקנים יעדיפו כבר פקיעה נמוכה באיזור ה 600 ובהתאם למגמה השולטת, על פני החזקת השוק ברמות גבוהות הדורשות משאבים גדולים פי כמה.
מבחינה טכנית, אנו עדין סביב הרמות המוכרות בשתי הקצוות 610-710. לרמת ה 650 אין כל חשיבות. הרמה הזו תיפרץ בהכרח, גם אם לא במיידי, והמבחן האמיתי של המעוף יהיה חציית רף ה615 נקודות לערך. מעבר סף זה, ידרדר את המעוף במהירות לכיוון 590 ואז שבירה של האחרון תוביל לפרץ ירידות דרמטי הרבה יותר.
בשבוע שעבר אף ציינתי כי סגירת פערים תתרחש לרוב בימי ראשון, ואכן המסחר סיים שלילי ביותר בראשון האחרון. הדבר צפוי להרחש גם הפעם, בשל היעדר חוזים היכולים לרכך את המכה. אני מעריך שנצפה בפתיחה מאוד אלימה בבוקר, ובהתאם לזה אף אסטרטגיית האופציות שבהמשך.
השבוע גם קיבלה המדינה ראש ממשלה סוף כל סוף. השוק כמובן לא ממש מושפע מכך אלא ממשיך להתמקד בנעשה מעבר לים. המהלך של נתניהו לכאורה להפיכת פישר לשר האוצר היתה ספין מתוכנן היטב אך בתקופה בה ארה"ב מבצעת תכנית שלמה המבוססת על ספינים, השוק היה מקבל בזרועות פתוחות את פישר והיינו צפויים לראות פרץ אופטימיות נקודתי. מעבר לפישר, אין שר אוצר מועדף וממילא המדינה מתפקדת כבר כשנתיים ללא שר אוצר בפועל, כך שאין לצפות כי הבורסה תגיב באופוריה/אכזבה למינוי זה או אחר.
בנק ישראל מצידו ממשיך לפעול, וכפי שצפינו שבוע שעבר, יצאה הודעה בדבר הנפקה נוספת של אגחים. הנפקה זו משמשת כמכשיר נוסף להקלת משבר הנזילות המעמיק במשק, ולמעשה ניתן לומר כי בדרך עקיפה מדובר על סוג נוסף של הורדת ריבית, אם אכן ההנפקה תתבצע כפי שצופה הנגיד.
ואם בריבית עסקינן, כמובן שהיתה גם הורדת ריבית מיותרת ברבע אחוז ע"י פישר. אין שום משמעות להורדת הריבית הזו והיא צפויה לפגוע יותר מאשר לתרום. השוק גלם זה מכבר את האפשרות לעיל, ולכן ההשלכה היחידה היא החלשת הדולר. ברננקי סיים להוריד את הריבית כבר לפני חודשים, ולכן צמצום פערי הריבית בין הדולר לשקל יכול להוביל בנקל לזרימת כספים החוצה בשוק הסולידי. מכיוון שכך, אני סבור שמגמת ההתחזקות של הדולר הגיעה לקיצה לפחות בשלב זה ואנו צפויים לראות היפוך מגמה. נוסיף על כך את העובדה כי התחזקות זו לא לוותה בתיקון מתבקש, והרי המתכון לשורט על הדולר. ההודעה עצמה של בנק ישראל כי "מעתה יתמקד הבנק בשימוש בכלים נוספים" היא בבחינת רמז כי תם לו עידן הורדת הריבית. לדעתי, פישר יכל להפסיק להוריד ריבית עוד ממזמן וכל האחוז האחרון מיותר, מאחר והוא לא הגיע לצרכן ונשאר בידי הבנקים בלבד.
הצמיחה השלילית ברבעון הרביעי של כחצי אחוז היתה צפויה, ועצם ההכרזה על מיתון לא באמת הפתיעה אף אחד. מעניין לבדוק את מדד פברואר, שכן המדד עפ"י הלמ"ס אמור להיות מאוד גבולי אך אם נראה מדד שלילי נוסף בצורה בולטת, וזה מה שאני מעריך שיקרה, הדבר לא רק שיעיד על עצם המיתון אלא יותר על הקצב בו הוא מתפשט וצובר תאוצה.
עוד מנתוני השבוע, ושלא במפתיע כפי שהוזכר כאן בשבועות האחרונים, הסתבר כי 35 מיליארד ₪ שהופנו לקרנות הכספיות לא הניבו כלל תשואה. זה מה שקורה כשקונצנזוס שיווקי תוקף לקוח בפאניקה, ומבטיח לו הבטחות שאינו יכול לקיים. המצב הזה נובע מהיעדר נע"מים בתיק אבל מנהלי ההשקעות יכלו לצפות מראש, כי הלקוחות המגיעים לקרן כספית מלכתחילה שונאי סיכון ולכן לא יהיו מעונייינים בנע"מ שמשקלו כמשקל אג"ח קונצרני. הכסף הזה, שהוסבר לכל כתחליף למק"מ ולפק"מ, לא הניב תשואה זהה (וכעת אף דמי ניהול) וזה רק עלול להחריף את משבר האמון הקיים בין הלקוחות לבתי ההשקעות. הנקודה החשובה ביותר כתוצאה מכך, היא לאן יופנה אותו החלק מהכסף שהרי ברור שחלק לא מבוטל מהלקוחות יעדיף לכוונו לכיוונים אחרים. מכיוון, שכפי שציינתי מדובר על לקוחות סולידיים במיוחד הרי שקרנות מעורבות לא באות בחשבון, ובהיעדר מכשירים סולידים חלופיים בסביבת אינפלציה שלילית לפחות חלק מהכספים יופנו לשוק הקונצרני. אמנם חלק זה יהיה שולי יחסית, וחלק גדול מהפודים יעדיף להחזיקו כמזומן, אך עדין גם בתסריט הסולידי ביותר מדובר על מיליארדים בודדים, בשוק בו לעיתים קרובות מחזור המסחר אינו חוצה את המיליארד.
אירופה מצידה, מידרדרת מדחי לדחי. ניתן לראות בנקל איך כלכלות מובילות כשל גרמניה ובריטניה הופכות לצל חיוור של וול סטריט. מזרח אירופה כמובן שוקעת ראשונה, אך יציבות גוש האירו נגזרת אף ממדינות אלה, ולכן השאלה הטבעית היא מה עתידו של היורו. בהיעדר מדיניות כללית מוגדרת, דבר בלתי אפשרי בשל השוני בין כלכלת המדינות, גוף אחד ששוקע גורר אחריו גופים נוספים, ולכן בטווח הקצר עתידו של היורו בעייתי יותר מזה של הדולר. אמנם עם היציאה מהמשבר, הדולר בשל הדפסת הכסף חסרת התקדים, צפוי לקרוס אך בינתיים המצב באירופה מקצין ןלא בטוח שהיורו יחזיק עוד זמן רב. מדינה שיש לשים לב אליה אחרי תקרית איסלנד היא דווקא שכנתנו הקרובה יוון. ניתן למצוא סימנים בכל אינדיקטור ואינדיקטור לכך שהכלכלה במדינה משותקת ויותר מזה זקוקה נואשות לחילוץ. אחוז האבטלה שם גדל בצורה מפחידה ממש, ובהיעדר תיירות המהווה מרכיב חשוב בכלכלת המדינה, המצב רק צפוי להחמיר.
בארה"ב, ברננקי חזר לכותרות לאחר שאמר כי "הממשל לא מתכנן דבר המזכיר הלאמה". הלאמה היא כמובן המצב שממנו חוששים בעלי המניות יותר מכל סיטואציה אחרת בשל מחיקת כל אחזקותיהם. מי שהתעמק לאחר נאומו של ברננקי בטקסט גילה כי ברננקי נתן פירוש משלו למושג ההלאמה "מצב בו מתקיימים השתלטות הממשלה, מחיקת כל בעלי המניות וניהול מלא של הבנק ע"י הממשלה". מזכיר במעט את קלינטון עם נאום read my lips . יהיה קשה להאשים את ברננקי בשקר, משום שקרוב לוודאי לא כל התנאים יתקיימו במלואם, אך הלאמה תהיה גם תהיה. המשקיעים מבינים כי בפועל הבנקים מולאמים ומי שמנהל אותם היא הממשלה. כתבתי כאן בעבר, כיצד נכפתה עסקת מריל לינץ ע"י פולסון, ולכן בפועל הממשלה היא המנהלת האמיתית. כהמשך לכך, גם הצהרותו של קן לואיס מנכ"ל בנק אוף אמריקה כי הבנק לא יזדקק לסיוע נוסף מוטלת בספק. לא רק משום ששמענו זאת גם ממנכלי AIG, ליהמן בראוורס ושאר החברות הקורסות אלא משום ובעיקר משום שגם אם כיום הבנק מצוי בשולי רווח חיוביים, הרי שכתוצאה מאי הענקת הלוואות וגזירת הקופון הנלווה אליהן, במהרה יהפך מצב ההון העצמי של הבנק לשלילי, מה שידרוש התערבות נוספת.
כמובן, שכבכל שבוע גם השבוע התחייב האוצר האמריקני להזרמת הון נוסף ל 19 הבנקים הגדולים לשנתיים הקרובות. לבנקים יהא חלון הזדמנויות של חצי שנה לבקש הלוואות במסגרת התכנית. אם למישהו יש ספק, הרי ברור מאליו שכל 19 הבנקים יפנו לממשל, ושגם בנקים קטנים יותר לא ישארו אדישים וימצאו דרכם לכיסם של משלמי המיסים.
בראש הבנקים השוקעים, מצוי כמובן סיטיגרופ שממשיך להיות בור ללא תחתית, עת מבקש ומקבל הבנק בפעם השלישית עזרה בסכום של 25 מיליארד דולר תמורת אחזקה של 36%. הסכום הזה מספיק רק בכדי להציף את הבנק לעוד פרק זמן מסויים, ונשאלת השאלה עד מתי? הממשל הכניס עצמו למלכוד וכעת לא רק שאינו יכול לתת לסיטי ליפול אלא שאם יעשה זאת בעצם יודה כי כל הכספים שהוזרמו ירדו לטמיון. מצד שני הממשל כרגע בהחזקה מקסימאלית, ולכן בפעם הבאה שסיטי יזדקק לעזרה ידרש פתרון יצירתי במיוחד. השורה התחתונה היא זהה לשבועות האחרונים – עדין מוקדם לחזור למניות הבנקים. קרוב לוודאי שמי שירכוש תעודת סל על המדד לחמש שנים ויותר, יזכה לתשואה מרשימה אך קודם על אותו אדם לראות את התיק שלו מתנדנד בעשרות אחוזים מדי יום, ונושק לתהום ללא תחתית פעם אחר פעם, ואני בספק עד כמה אנשים אכן יחזיקו מעמד ולא יממשו בדרך.
נתוני המאקרו שפורסמו השבוע הפתיעו בחומרתם והיו ברובם מתחת לקונצנזוס, כשבראשם מדד אמון הצרכנים. מדד זה שבר שיא שלילי והגיע ל 25 נקודות, מצב חמור פי כמה מזמני החשש לקריסת פאני מיי ופרדי מאק. קשה לבוא בטרוניה לאמריקנים שרואים את מגיפת הפיטורים פושה, ערך בתיהם יורד, ונכסיהם הפיננסיים נמחקים אך מעניין מכך הוא חוסר התיאום בין המצב הנ"ל לסקר לפיו 75% מהאמריקנים תומכים באובמה וסומכים עליו כי יחלצם מהמשבר הכלכלי. ניתן למצוא הסבר כמובן שיחפוף את שני הנתונים הללו אבל במשיכת חבל יש רק צד אחד מנצח, ולכן על אובמה לבצע תהליכים שיוכיחו עצמם במהרה אחרת הקרדיט שניתן לו יאזל, ואלו שעוד משקיעים בתוך אמונה בעתיד ורוד מעבר לפינה, יתייאשו אף הם.
בכלל, היה זה שבוע של שיאים שליליים לאחר התכווצות התמ"ג בירידה החדה ביותר ב 25 השנה האחרונות. בפעמים הקודמות שהיתה התכווצות דומה ההתאוששות נמשכה לפחות עוד כחצי שנה, ולכן בצירוף הדוחות הרעים שעוד לפנינו, לא ניתן להבחין באיזה שמץ של שינוי כיוון.
אובמה עצמו נאם לראשונה מול הקונגרס, ומשבוע לשבוע מתברר כי מדובר באדם מנותק. מחיאות כפיים סוערות וכריזמה מחשמלת הן לא תחליף לתכנית סדורה, וכזו לא נידונה כלל בנאומו. לכל היותר המשך פיזור הצהרות מעורפלות בנוגע למצב, תוך דמגוגיה מתוזמנת. מעבר לזה, בקטעים מסויימים אובמה שכתב את ההיסטוריה האמריקנית: "אמריקה מורכבת לא מעם שעושה מה שקל אלא מעם שעושה מה שצריך". ??? האם לא בגלל זה נוצר המשבר? אצל בוש החזות היתה גם התוכן, כאן החשש שהחזות היא אחת אך התוכן הוא ישן ומוכר.
מניות ומגזרים
נפט – פרץ את גבולות ה 40$ אך ללא שיונוי בנתוני המאקרו אין לו קיום ברמות גבוהות יותר, ולכן צפוי לתקן.
זהב – צפוי להמשיך לטפס, ועושה רושם משבוע לשבוע שהדרך עוד ארוכה.
בנקים – אין חדש תחת השמש. צפויים להמשיך להציג תשואת חסר, וקרוב לוודאי שהדוחות רק יובילו להחרפת המצב.
נדל"ן – המדד מגלה חולשה ניכרת. לא סוד שאני סבור כבר תקופה ארוכה שהוא עוד יחזור לשפל שלו (130), וכעת עם החזרה לגבולות ה 155 נקודות, הדב מקבל אף אישור טכני לכך.
טבע – קצת הפתיעה עם העליות אך כצפוי בקרוב מאוד תשוב לגבולות ה 44$ דולר המוכרים לה היטב.
תכוף – הכוכבת התורנית. לא ברור לי איך חברה מצליחה לקבל הזמנות פי 8 משווי השוק שלה, אך בהנחה ואכן זהו המצב לאשורו יש עוד מקום לפחות לעוד 10% עליות אם לא מעבר לכך. בכל מקרה, יש לשאוף לממש לאחר רווח זה כי המניה צפויה לתנודתיות.
עשות – תמשיך להתממש. אין הצדקה למחיר הנוכחי לרבות החוזה החדש הצפוי.
* בנוגע לשאר המניות אין שינוי מסקירות קודמות.
* את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות מרץ.
שבוע טוב ומוצלח !
אין דבר העומד בפני הרצון 😎
לעניין תכוף - במידה והחוזים יחתמו - יש מקום לעליות של 100% ? (רשום 10% בסקירה).
סקירה מצויינת כרגיל...תודה!
תוכל בבקשה להסביר מדוע לדעתך הדולר עשוי להיחלש? הרי בכל העולם הוא מתחזק?
בנוסף ליוון יש מדינה מפתיעה בקשיים שוויץ ...
ידידינו קרדי סוויס (גם שלנו דרך נוחי) וUBS שיודעים לחזות הכל חוץ מאשר את הבעיות שלהם ...
הם הגורמים העיקריים
ואני באמת לא יודע אם יש לשוויץ מספיק כסף לממן את הצלתם , אני מניח שארה"ב גם לא ממש תוכל להתעלם מהבנקים הנ"ל
פוסט אחרון: סקירה לשבוע 23.2.25 המצטרף האחרון לאתר: aradfortest פוסטים אחרונים תגובות שלא נקראו
