ב־1 ביולי תחל הרפורמה במסלולי החיסכון שנועדה לעשות סדר בפנסיות של הציבור • אילו אפשרויות השקעה חדשות היא פותחת, כיצד יושפעו ממנה מי שנצמדו למדד מניות הטכנולוגיה האמריקאי, שעלה ב־15% רק מתחילת מאי, וכיצד עשויים הגופים המנהלים את כספי הציבור לעקוף את המגבלה?
המנצחים הגדולים בחיסכון ארוך־הטווח בישראל הם מי שהסיטו את כספי החיסכון שלהם למסלולים פסיביים העוקבים אחר מדדי S&P 500 והנאסד"ק. שני המדדים האמריקאים המובילים הניבו בשנת 2023 תשואות של 24% ו־43% בהתאמה, ומתחילת השנה הנוכחית העלו הילוך עם זינוקים של 16% ו־21% נוספים - מותירים הרחק מאחור את מדדי הבורסה בת"א או מכל אפיק השקעה מקומי אחר.
מדובר במסלולי חיסכון שצצו בשנה וחצי האחרונה כפטריות אחר הגשם, בעקבות טרנד הוצאת הכספים של ישראלים לחו"ל, שגבר עם קידום הרפורמה המשפטית אשתקד ובהמשך עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מדובר בתופעה הנמצאת עדיין בשולי שוק החיסכון ארוך־הטווח בישראל, אך כזו שצברה לאחרונה תאוצה אדירה בשל התשואות המלהיבות של אותם מסלולים פסיביים (הנאסד"ק זינק ב־15% מתחילת חודש מאי בלבד).
שוק החיסכון ארוך־הטווח בישראל (פנסיה, גמל, השתלמות וביטוחי מנהלים), מנהל סכומי כסף עצומים - יותר מ־1.5 טריליון שקל בסך הכל - הממשיכים לצמוח בקצב מהיר של 6־7 מיליארדי שקל מדי חודש. רובם המכריע של אותם כספי ציבור מנוהלים במסלולים כלליים ותלויי גיל.
במסלולי החיסכון העוקבים אחד מדד S&P 500 מנוהלים כיום כ־51 מיליארדי שקל בפנסיה (לעומת 10 מיליארד שקל בתחילת 2023), כאשר במסלולי הגמל מדובר בסכום דומה (סה"כ כ־7% מכספי החיסכון של הישראלים). במסלולים עוקבי מדד הנאסד"ק (המכונים "מסלולים פסיביים עוקבי מדדי מניות בחו"ל"), מדובר על סכום נמוך בהרבה של כ־4 מיליארד שקל בפנסיה, נכון לסוף אפריל - יותר מכפול לעומת השנה שעברה.
אלא שכעת לוחצת רשות שוק ההון בראשות עמית גל על הבלם באמצעות רפורמה שצפויה, בין היתר, להגביל את החשיפה למדד נאסד"ק ל־50% במסלולים הפסיביים (לעומת 90% כיום).
ב־1 ביולי (לאחר דחייה שנגרמה בעקבות המלחמה), תיכנס לתוקף הרפורמה שנחשפה בגלובס לפני שנה. מטרת הרפורמה לעשות סדר בתחום החיסכון, באמצעות איחוד מסלולים וקביעת סטנדרט אחיד, כך שלחוסכים יהיה קל יותר להשוות בין מסלולי החיסכון השונים ובין ביצועי הגופים המנהלים.
באשר למסלולים הפסיביים, ברשות חששו שבאלה הפיזור קטן מדי ומהווה סיכון, בוודאי בעוקבים אחרי הנאסד"ק, באופן שבו כספי החוסכים ייפגעו במקרה של ירידות חדות בשווקים.
על רקע זה מקבלים בחודשים האחרונים מאות אלפי חוסכים בישראל מכתבים מחברות הגמל והפנסיה בניסיון להסביר את השינוי הצפוי במסלולים. אלא שגורמים בשוק מודים שהציבור מתקשה להבין את הניסוח הרשמי של ההודעות, שהוכתב על ידי הרשות, ובעיקר - מתקשה להבין מה יקרה לכספי החיסכון שלו. גלובס עושה סדר.
האם הרפורמה רלוונטית לי?
הרפורמה תשפיע בעיקר על מי שהכסף שלו מנוהל במסלולים "אקזוטיים", כמו אלה שעוקבים אחרי הנאסד"ק - מדד מניות הטכנולוגיה האמריקאי. המסלולים העיקריים, הכללי, המנייתי וזה שעוקב אחרי מדד ה־S&P 500 יישארו ללא שינוי. "עיקר השינויים הם במסלולים הפסיביים החדשים שהוקמו בשנתיים־שלוש האחרונות - עוקבי מדדי הטכנולוגיה למיניהם", אומר חגי אורן, מנכ"ל מיטב. "למרות שלא יהיה שינוי ברוב כספי החיסכון של הציבור, זו הזדמנות טובה להסתכל ולבחון אם המסלול שלכם תואם את הצרכים ואת הסיכון שאתם רוצים".
איתי יעקב, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה וגמל, מוסיף כי המסלולים הפסיביים הם הצומחים ביותר, "ומי שהצטרף אליהם עשה זאת בבחירה אקטיבית", כך שהוא מודע להשקעותיו.
עוד יושפעו חוסכים שהכסף שלהם מושקע במסלולי אג"ח, בהיקף חשיפה של עד 15% או 20% מניות, שכעת "יאוחדו למסלולים עם חשיפה של עד 25% למניות. אבל המסלולים האלה מראש לא היו כל כך פופולריים", מוסיף אורן ממיטב. לדבריו, "70%־80% מהכסף נמצא במסלולים הכלליים או בתלויי הגיל".
מה כוללת רפורמת המסלולים?
הגופים המנהלים (בתי השקעות וחברות הביטוח), יחויבו להציע מעתה מסלולי חיסכון בעלי שמות אחידים בקטגוריות הבאות:
1. מסלולי ניהול אקטיבי, בדומה לקיים היום (כללי, מנייתי, תלוי גיל).
2. מסלולי השקעה סחירים בלבד (חדשים), בהם לא תהיה חשיפה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות - מה שאמור להוזיל את דמי הניהול "הנסתרים", שמשלמים כיום גופי החיסכון למנהלי השקעות חיצוניים.
3. מסלולים פסיביים בהם תתאפשר עקיבה אחר מדד S&P 500, או תמהיל של מדדי מניות ואג"ח.
4. מסלולים בהתאם להלכה הדתית (הלכה, שריעה), ומסלולי קיימות (ESG), שגם בהם לא יהיה שינוי מהותי.
לאיזה מדד ניתן יהיה להיחשף בהשקעה פסיבית?
השינוי הגדול ברפורמה הוא ביטול חשיפה גיאוגרפית: לא יתאפשר לחברות להציע מסלולי השקעה פסיביים במדד מניות אחד בלבד, למעט חריג אחד כאמור: מדד ה־S&P 500 האמריקאי. אמיר איל, יו"ר ומנהל ההשקעות בקבוצת אינפיניטי, מסביר כי "למסלול הזה כבר נכנסו כספים רבים מכדי שהרשות תבצע בהם שינוי".
באשר ליתר המסלולים, הגופים המנהלים יחויבו לפזר את כספי ההשקעה על פני שלושה מדדים שונים לפחות, כאשר מגבלת החשיפה המקסימלית לכל מדד תהיה 50% (במקום 90% היום), והחפיפה ביניהם תוגבל ל־60%. בנוסף, תיקבע מגבלת מינימום של 10% לכל מדד, כך שלא ניתן יהיה להשקיע בשני מדדים ו"לצאת ידי חובה" עם חשיפה אפסית למדד שלישי.
אלא שלא בטוח שהמטרה הזו תושג. רשמית, הגופים יסיטו את הכספים ממסלול הנאסד"ק למסלולים אחרים, אלא שמנהל גוף פנסיוני אחר ששוחחנו איתו מודה שבפועל, חלק מהחברות "ימשיכו לעקוב בעיקר אחרי הנאסד"ק, פשוט לא יקראו לזה כך" - ומסרב לפרט.
יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים במגדל מציין בהקשר זה כי "הגופים מבצעים התאמות בהתאם להנחיות בחוזר המסלולים. אצלנו למשל מסלול טכנולוגיה יורכב משלושה סקטורים - טכנולוגיה, שירותי תקשורת וצריכה מחזורית".
אלא שלדבריו השינוי לא יהיה כל כך גדול: "מיפינו את הרכב התמהיל הזה והגענו למסקנה שעשר המניות הגדולות דומות לאלה שהיו במסלול במתכונתו הקודמת". גם באלטשולר שחם השינוי לא צפוי להיות משמעותי, שכן מדובר במסלול שמורכב מנאסד"ק, שבבים ו־S&P. בהראל התמונה תהיה דומה, שם "מסלול מחקה מדדי מניות יעקוב אחר מדדי מניות טכנולוגיה".
מי שרוצה יותר חשיפה לחו"ל, מה האלטרנטיבות?
"אפשר לקבל חשיפה לחו"ל דרך מסלולים מחקי S&P 500, מסלולי חו"ל (מניות ואג"ח) ומסלולי טכנולוגיה (מניות)", אומר באר אבן ממגדל. לדברי יעקב ממנורה, "יש מסלולים שחשופים במלואם לחו"ל או לארץ. החוזר החדש מדבר רק על חלוקה לרמות סיכון מבחינת סוג הנכס. אפשר לפתוח מסלול מדדי מניות שיהיה כולו בחו"ל או בארץ למשל, או מסלול אשראי ואג"ח שיהיה כולו בחו"ל".
האם הרפורמה מפשטת את המצב מבחינת הציבור?
"הרפורמה לא תשנה יותר מדי. ההשוואה היחידה בין התשואות תתאפשר במסלולים הכלליים ותלויי הגיל. במסלולים הפסיביים השוני יהיה גדול מדי ולא יהיה אפשר להשוות בין המנהלים", אומר אורן ממיטב, שסבור שהרפורמה מסבכת את המצב מבחינת החוסכים.
"ייתכן שייפתחו המון מסלולים, כמו תעשיית הקרנות, אבל ממילא גם היום משווים בעיקר את המסלולים הכלליים. הרוב הגדול של החוסכים ימשיכו להישאר במסלולים אלה, וגם זה בסדר", כך סבורה גם ענת כנפו תבור, מנכ"לית אלטשולר שחם גמל ופנסיה. היא מוסיפה כי "מספר גופים הודיעו על פתיחת עשרות מסלולים חדשים, אך לתפיסתנו, ריבוי מסלולים מבלבל את הלקוחות ולא משרת את טובתם".
איל מאינפיניטי חושב באופן שונה. לדבריו, הרפורמה "יוצרת כללי משחק ברורים. ההשוואה תהיה בין התשואות של הגופים בכל מסלול פסיבי, בלי שלציבור משנה איזה מדד בדיוק בחר מנהל ההשקעות".
פוסט אחרון: סקירה לשבוע 23.2.25 המצטרף האחרון לאתר: aradfortest פוסטים אחרונים תגובות שלא נקראו
