בישראל עלו התשואות על האג"ח הארוכות ל-10 שנים מרמה של 3.97% בדצמבר האחרון עד לכ-4.80% כיום; במקביל נרשמה לאחרונה עליית תשואות חדה גם בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי
אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות יפות השנה. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית.
בישראל עלו התשואות על האג"ח הארוכות ל-10 שנים מרמה של 3.97% בדצמבר האחרון עד לכ-4.80% כיום, עלייה של יותר מ-80 נקודות בסיס. במקביל נרשמה לאחרונה עליית תשואות חדה גם בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי. שם עלתה התשואה על אג"ח ל-10 שנה מכ-3.95% בסוף 2023 עד ל-4.63% היום.
העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה.
חולשת שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב משפיעה כמובן גם על שוק האג"ח הקונצרני שם, כשחלק מהסדרות בדירוגים גבוהים מציעות היום תשואות של 7% ויותר. ברמה הזאת יש לא מעט מנהלי השקעות שמעריכים שיש לא מעט הזדמנויות בשוק, בעיקר אם האינפלציה תתייצב ואף תתחיל לרדת והכלכלה האמריקאית תמשיך להראות חוסן מרשים כך ששיעור פשיטות הרגל לא יזנק.
מנגד, יש לא מעט אסטרטגים וכלכלנים שמעריכים שגם היום עדיין שיש הרבה יותר סיכון באג"ח הארוכות, גם הממשלתיות וגם הקונצרניות. לכן, משקיע שרוצה לראות תשואות סבירות תוך הגבלת הסיכון צריך להתמקד בחלק הקצר של העקום. קרנות סל מסוימות, כמו זו של חברת Vanguard, מציעות כיום תשואה פנימית של 5.3% במח"מ של 2.8 שנים על השקעה באג"ח ממשלתי. אבל, יש גם סיכונים כמובן. אם הפד יחזור להעלות את הריבית ב-1% במצטבר, הקרן עשויה לרדת ב-3% לפחות.
מדד המחירים לצרכן בארה"ב רשם בחודש מרץ עלייה של 0.4% לרמה שנתית של 3.5%, מעל לצפי לעליה של 0.3%. גם אינפלציית הליבה עלתה ב-0.4% מעל לצפי של 0.3% לרמה שנתית של 3.8%. מדובר בחודש השלישי ברציפות שהאינפלציה מגיעה מעל לצפי בשוק.
סמי שער, הכלכלן הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר, מציין בסקירה שפרסם כי השווקים, שצפו בעבר שישה או שבעה הורדות ריבית על ידי הפד ב-2024, מצפים כעת רק לאחת או שתיים. לדבריו, "אינפלציית השירותים המתמשכת עדיין גורמת לדאגה, כאשר הנתון הראשי של מדד המחירים לצרכן (CPI) נותר מעל היעד. חלק מהמגמות האחרונות במדד המחירים לצרכן עשויות לשקף נורמליזציה מאוחרת מהזעזועים מתקופת המגפה, כגון התאמות איטיות בעלויות הדיור והתייקרות בעלויות השירותים הקשורים למכוניות".
עם זאת, מרכיבים אחרים של האינפלציה בארה"ב, כמו מזון, יורדים, ומחירי הסחורות נמצאים בטריטוריה דפלציונית. האינפלציה הצמודה לשכר נבדקת מקרוב, והנורמליזציה בעיצומה, כאשר צמיחת השכר בארה"ב יורדת לטווח התואם את יעד 2% של הפד. "בצד הביקוש, מניעים מתמשכים של צמיחה פיסקלית או שכר יהיו הכרחיים לגל שני של אינפלציה, אך גורמים אלה מאטים. סיכונים גיאופוליטיים, במיוחד אלה הקשורים למחירי אנרגיה ושרשרות אספקה גלובליות, עלולים להשפיע על האינפלציה. עם זאת, אלא אם כן יש הפרעה משמעותית, ייתכן שהפד לא יגיב. בסך הכל הדחיפות להורדת הריבית פוחתת".
אם נחזור לשוק המקומי, מדד ה-CDS של ישראל, שמבטא סוג של ביטוח מפני מצב של חדלות פירעון של ממשלת ישראל עלה משמעותית בשבוע האחרון. בשבוע האחרון הוא עלה בכ-20% כשמתחילת המלחמה הוא עלה פי 2.
לאחרונה אמר לנו בשיחה הפרופ" ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, כי ""אנחנו רואים שחרף העובדה שיהיו פה גיוסים מאוד גדולים על ידי הממשלה, עובדה שכבר מגולמת בשוק אגב, אז הגורם העיקרי שמשפיע זה מה שקורה בשוק האג"ח האמריקאי". הוא צודק, כמובן. גורם נוסף שמשפיע הוא הגירעון הממשלתי וזה, לדבריו, "עלול להגיע השנה עד לרמה של 8.5% או 9% מהתקציב".
גם בארץ נראה שקצב האינפלציה מתגבר, מה שיקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית בחודשים הקרובים. מדד חודש מרץ עלה ב-0.6% וקצב האינפלציה השנתי טיפס ל-2.7%.
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון ממשיכים, בסקירה שפרסמו, "להעדיף את האפיקים הצמודים במח"מ קצר-בינוני. העלייה בתשואות הארוכות בישראל (ובפרמיית הסיכון של ישראל) מעלה את האטרקטיביות, זאת בהנחה של רגיעה מסוימת באזור". זאת, בשעה שהם צופים האצה בקצב האינפלציה בחודשים הקרובים.

ביזפורטל